פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המרוץ לקוטב מתחמם, ועמו גדל השיגעון של טראמפ לגרינלנד

      רצונו של הנשיא להשתלט על האי הגדול בעולם הביא למשבר דיפלומטי ביזארי, אך הוא מלמד על העניין הרב במקום ההולך ונמס. במשאביו הרבים חושקות ארה"ב, רוסיה וסין, אבל אף אחת מהן לא טרחה לשאול את התושבים המקומיים מהו רצונם. "זה רעיון מטורף"

      המרוץ לקוטב מתחמם, ועמו גדל השיגעון של טראמפ לגרינלנד
      צילום: רויטרס

      זה נשמע בתחילה כמו בדיחה, אבל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כל כך חושק בגרינלנד עד שהתגובה המתבקשת של דנמרק, ששולטת על האי הגדול ביותר בעולם, הובילה לביטול הביקור המתכונן שלו במדינה הסקנדינבית.

      טראמפ, ולא בפעם הראשונה, הפך את הנושא למשהו אישי וכינה את ראשת ממשלת דנמרק הטריה מטה פרדריקסן "נבזית". זו אמרה כי הרעיון שהעלה "אבסורדי" ודובר של מפלגת העם הדנית הימנית קיצונית אמר כי "זאת הוכחה אחרונה שהוא השתגע".

      נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית בבית הלבן עם נשיא רומניה, 20 אוגוסט 2019 (רויטרס)
      טראמפ (צילום: רויטרס)

      המשבר הביזארי בין ארצות הברית לבעלת בריתה הדנית, החברה בנאט"ו, רק יגביר את החשש באירופה מפניו של נשיא המדינה שעד לא מכבר הייתה אחד מעמודי התווך של היבשת בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה. סקר שנערך בגרמניה ופורסם השבוע הצביע על כך שיותר אזרחים גרמנים בוטחים בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאשר בטראמפ.

      העניין של איש העסקים טראמפ בגרינלנד הוא מובן, אך כשמנהיג המעצמה החזקה ביותר בעולם חומד טריטוריה זרה זה מדאיג.

      אז מדוע טראמפ כל כך חושק בגרינלנד?

      האי הארקטי טומן בחובו, לפי ההערכות, כ-13% ממרבצי הנפט העולמיים שטרם התגלו, וכ-30% ממרבצי הגז שלו שטרם התגלו עוברים מתחתיו. נשיא ארצות הברית הוא חובב גדול של דלקים מאובנים, וסבור שמשבר האקלים הוא "מתיחה", מה שהוביל אותו לפרוש מהסכם פריז ב-2017. בנוסף לכך, מעריכים כי מתחת לקרקע יש מרבצי פחם, עופרת, נחושת ומתכות אחרות.

      באופן תיאורטי, בגרינלנד יש פוטנציאל נדל"ני עצום. היא המקום הכי פחות מאוכלס בכדור בארץ, כשרק 56,500 איש חיים על פני שטח של 2.1 מיליון קמ"ר. מצד שני, לא כל כך פשוט לבנות בה - 75% מגרינלנד מכוסה בשכבת קרח עבה. "אני מבטיח לא לעשות זאת לגרינלנד", צייץ טראמפ תמונת אילוסטרציה שבה נראה אחד ממגדליו מזדקר מהקרח.

      לגרינלנד יש חשיבות רבה עבור צבא ארצות הברית ומערכת ההתרעה מפני טילים שלו, משום שהנתיב הקצר ביותר מאירופה לצפון אמריקה עובר דרך האי. ארצות הברית מתפעלת את בסיס חיל האוויר טול שבצפון-מערב גרינלנד במסגרת הסכם עם דנמרק מ-1951, ובירת האי נוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לקופנהגן, בירת דנמרק.

      "זה פוגע קשה בדנמרק כי היא מפסידה כמעט 700 מיליון דולר בשנה, כך שהיא מחזיקה בה (בגרינלד) בהפסד גדול", אמר טראמפ.

      שקיעה באנגמגססאליק, גרינלנד 16 באוגוסט 2019 (AP)
      פוטנציאל נדל"ני עצום. גרינלנד (צילום: אי-פי)

      לגרינלד אין תשתיות בסיסיות, ואין כבישים המחברים בין 17 היישובים באי ונמל התעופה המסחרי היחיד שלה, כך שהתושבים נאלצים להתנייד דרך הים או האוויר. עם זאת, מה שנשיא ארצות הברית שכח, התעלם ממנו או כלל לא ידע, הוא שיש לאי מידה גדולה של אוטונומיה ושתושביו רוצים שזה יישאר כך.

      המושבה הדנית לשעבר הפכה לטריטוריה רשמית בממלכה הנורדית ב-1953, כשרק ענייני החוץ והביטחון שלה מנוהלים על ידי דנמרק בעקבות חקיקה שהתקבלה לפני כעשור. כל מכירה של גרינלד תדרוש שינויים במעמדה החוקי בחוקת דנמרק, שמקנה לאי את הזכות להכריז עצמאות. במקרה כזה, היא תוכל לחבור לארצות הברית, אולם תושבים מעטים מעוניינים בהיפרדות מדנמרק לאור התלות הכלכלית במדינה החברה באיחוד האירופי.

      מפת גרינלנד (עיבוד תמונה)

      "הדרך היחידה שבאמצעותה טראמפ יוכל לרכוש את גרינלנד תהיה לתת להם הצעה שהם לא יוכלו לסרב לה", אמר אולריק פראם גאד, לשעבר גורם ממשל רשמי. עם זאת, ראשת הממשלה, קים קילסן, הכריזה בתחילת השבוע כי האי אינו למכירה וכל מי שרוצה לעשות עסקים עמו יצטרך לכבד את האוטונומיה שלו.

      "זה רעיון מסוכן מאוד", אמר כינס מיקלסן, מדריך תיירים מקומי, לרשת BBC.

      ראשת ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן (רויטרס)
      זכתה לכינוי "נבזית" מצד טראמפ. פרדריקסן (צילום: רויטרס)

      טראמפ הוא לא נשיא ארצות הברית הראשון שמתעניין בגרינלד. בתקופת המלחמה הקרה, כשהאי עוד היה מושבה דנית, הנשיא דאז הארי טרומן רצה לרכוש את האי בתור נכס אסטרטגי מול האיום הסובייטי המתעצם, אולם קופנהגן סירבה.

      במקום זאת, קיבלה ארצות הברית נוכחות צבאית בגרינלד שהגיעה במחר כבד מבחינת התושבים המקומיים. אחד מהבסיסים הרבים שהיא הפעילה במקום היה מתקן גרעיני חשאי, וכמו היתר, הוא נשאר נטוש באזורים מבודדים ברחבי האי. עם המסת הקרחונים וההתחממות הגלובלית, החשש הוא שבתוך כמה עשורים האזור יהיה חשוף לפסולת גרעינית מסוכנת.

      בסיס טול, היחיד שעדיין פעיל, הוקם על גירוש הילידים האינואיטים, שקיבלו ארבעה ימים בלבד לעזוב את בתיהם כדי לפנות מקום להרחבתו.

      המרוץ לקוטב

      האזור הארקטי שוכן בצומת דרכים גיאופוליטי עבור שלוש המעצמות הגדולות - ארצות הברית, סין ורוסיה - שפתחו במרוץ לעבר משאביו הרבים ההולכים ונגלים.

      רוסיה הקימה או פתחה מחדש שישה בסיסים שסגרה אחרי תום המלחמה הקרה ב-1990, שדרגה את הצי הצפוני שלה, הכולל 21 כלי שיט ושתי צוללות גרעיניות חדשות, ומקיימת תרגילים ימיים רבים באזור. היא מקווה שעם הצטמצמות הקרח, היא תוכל לפתח נתיב סחר ימי חלופי להעברת סחורות מאסיה לאירופה.

      ממשל טראמפ החל לשקם את כוחות של צי השני, שאחראי בגזרתו על שטחו הצפוני של האוקיינוס האטלנטי כחלק מהרצון להיאבק ברוסיה. וושינגטון מעוניינת להגדיל את הנוכחות הצבאית באזור כדי לספק הגנה משמעותית יותר לבסיסי הצבא האמריקני בטולה, המשמש מרכז מעקב אחרי טילים בליסטיים ותנועת לוויינים, וכן לעקוב מקרוב אחרי התנועה הימית. בשנות המלחמה הקרה נפרסו יותר מ-50 בסיסים אמריקניים בגרינלנד, אך הם הצטמצמו לבסיס הבודד בטול, שבו מוצבים כמה מאות חיילים.

      לאחרונה גם סין הראתה התעניינות בגרינלנד, לאחר שביג'ינג הצהירה על כוונותיה לייסד את "דרך המשי של הקוטב", קווי ספנות חדשים שנפתחו לשיט בעקבות ההתחממות הגלובלית. גרינלד, המתכננת לפתוח נציגות רשמית בסין בהמשך השנה קראה למשקיעים סיניים לסייע בהקמת שלושה נמלי תעופה חדשים באי. לאחר שארצות הברית ודנמרק הביעו חשש ממעורבות סינית בפרוייקטים גדולים מסוג זה, הממשלה בקופנהגן החליטה לסייע במימון הבנייה.