מסמכים ממחנות הכפייה וההשמדה אושוויץ ובוכנוואלד מספרים בצורה טכנית, יבשה ובלקוניות מקפיאת דם - את שיגרת הרצח, הכפייה וההליכות אל המקומות שבהם נרצחו מיליונים. המסמכים הנדירים עומדים כעת למכירה פומבית בבית המכירות "תפארת" בירושלים.
במכתבים ממחנה ההשמדה אושוויץ כותבים מפקדי המחנה נתונים ופרטים הנוגעים באופן ישיר להפעלתו, למספר הנערים היהודיים והצוענים שהגיעו בעת האחרונה ופרטים טכניים נוספים.
אחד המכתבים החשובים שמוצע כעת למכירה, מספר על חוסר האפשרות לקלוט בני נוער יהודיים נוספים במחנה. זאת בשל כך שחלקו של המפעל המוזכר במכתב נמצא "בחלק הניזוק של המחנה".
עיון בתאריך שליחת המכתב הופך אותו למסמך בעל חשיבות היסטורית ממדרגה ראשונה, הרבה מעבר לתוכנו החשוב. המכתב נושא את התאריך השלישי לנובמבר 1944. היום בו הוחלט באופן רשמי להפסיק את הרצח בתאי הגזים וביום בו ניתנה הוראה רשמית לפרק את הציוד, לפוצץ את המבנים ולשרוף את המסמכים המתעדים את הפעילות במחנה.
אל תפספס
להפסקת ההשמדה בגזים במחנה המוות אושוויץ קדם בשבוע וחצי מרד ה"זונדרקומנדו". יחידות שהורכבו מאסירי המחנה שעליהם הוטלו המשימות הנוראות מכל - לאסוף את קורבנות ההשמדה בתאי הגזים. ב-7 באוקטובר 1944, בשעות הצהריים, פרצה בחצר הקדמית של קרמטוריום 4 התקוממות של אסירי הזונדרקומנדו שעמדו להירצח באותו היום. אותם מורדים העלו את בניין הקרמטוריום באש והוא הוצא מכלל שימוש. המרד הוכנע על ידי הנאצים אחרי כ-12 שעות ובמהלכו נטבחו 452 מורדים.
במקביל למרד חשש ראש האס.אס היינריך הימלר מהתקדמות הצבא האדום לעבר אושוויץ. אז התקבלה ההחלטה להפסיק את ההשמדה בתאי הגזים ולהיערך להעלמת הראיות על פשעי הנאצים במחנה.
ההשמדה ההמונית הסתיימה באופן רשמי ב-3 בנובמבר 1944 - עת כתיבת המסמך שנחשף כעת לראשונה. בשל החיפזון והבהלה בתהליך הפינוי, נותרו מסמכים רבים שלא הושמדו, ובכללם המסמך האמור, המתעד את ההוראות השונות שנתנו באותו היום הגורלי, בו הוחלט רשמית על שינוי ייעוד המחנה.
מחנה הריכוז, העבודה וההשמדה אושוויץ, הפך לסמל ל"פלנטה האחרת", לשואת יהודי אירופה, לאכזריות ולרוע האדם, לסבל ולעינויים. מאז הקמת המחנה באפריל 1940 ועד לשחרור אסיריו בידי הצבא האדום בינואר 1945 הושמדו בו על פי ההערכות המינימליסטיות כמיליון ומאתים אלף בני אדם, רובם הגדול יהודים.
זיוף תעודות פטירה ומקרי מוות "טיבעיים"
בבית המכירות תפארת אומרים כי "המסמכים הנדירים והייחודיים שלפנינו, נכתבו לקראת סוף קיומו של המחנה, חלקם לאחר שהושמדו המשרפות במרד הזונדרקומנדו, ולקראת הגעת כוחות הצבא האדום. הם מהווים הצצה בלתי אמצעית לשגרת המחנה באותם הימים בהם התרחשה הנוראה שבזוועות, לביורוקרטיה של עבודת הכפייה ולסדרי התנהלות המחנה והמשלוחים אליו".
במקום מוצעים מסמכים חשובים נוספים מחיי המחנה אושוויץ ותעודות פטירה מקוריות ממחנה הריכוז בבוכנוואלד, שעומדים אף הם למכירה פומבית. כך למשל, ניתן למצוא מסמך מקורי מאת קצין אס.אס. בדרגת אובר-שטורמפיהרר, מיחידת הוואפן אס.אס באושוויץ, ובו טבלה המפרטת ומסכמת את מספר הילדים היהודים והצוענים שנולדו בכל אחד מהשנים 1926-1932, שמופיעים בארבעה דוחות מחודש מאי.
מסמך אחר, מאת קצין הרפואה של הוואפן אס.אס. בדרגת האופט-שטורמפיהרר, עוסק בעניין משלוח ציוד רפואי לטובת קציני אס.אס. שהתעסקו וטיפלו בגופות של יהודים. כל המסמכים נדפסו על גבי נייר רשמי של "מפקדת מחנה הריכוז אושוויץ", חתומים עם חותמת יחידת הוואפן-אס.אס.
תעודות ממחנה בוכנוואלד, מתועדים מקרי מוות "טבעיים" של האסירים היהודים, חתומים רשמית בידי רופא המחנה, בהם מוות מדיזנטריה, כשלים בלב ובצקת בריאות.
לאחר תחקיר מול יד ושם התגלה כי התאריך שנכתב על אחת מהתעודות מזויף. זאת כנראה בניסיון לשוות "סיבה טבעית" למות האסיר שלמעשה מת ביום הגיעו לבוכנוואלד ולא חודש לאחר מכן מזקנה כפי שנכתב.
ניתן אולי להניח, כי גם יתר סיבות המוות המתוארות במסמכים, או חלקן לפחות, עשויות להיות גם כן גרסה רשמית מזויפת, הבאה לטשטש את סיבת המוות האמיתית ולחפות על הפשעים שהתרחשו במחנה.
