וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העליון: חברה שסירבה למכור דירה לערבים תשלם 40 אלף שקלים

20.8.2019 / 12:12

בית המשפט העליון קבע שחברה שבונה על קרקעות של המדינה חייבת לנהוג בשוויון, ואסור לה להפלות קונים בשל מאפיינים כמו דת, מוצא או גזע. עם זאת, השאלה האם מותר להפלות במכירת דירה על קרקע פרטית נותרה בעינה

בית המשפט העליון, ירושלים. נועם מושקוביץ
בפסק הדין של בית המשפט העליון נחלקו השופטים. בית המשפט העליון/נועם מושקוביץ

בית המשפט העליון קבע כי אסור לקבלן לסרב למכור לאדם דירה רק משום שהוא ערבי. עם זאת, האיסור חל רק דירות שנבנות על קרקעות המדינה. במקרה הנוכחי סירבה חברת "מי טל הנדסה" למכור דירה בירושלים לבני הזוג חאלד ורימא סלמאן. בשיחת טלפון שערכו בני הזוג עם נציגי החברה, הובהר להם שהסיבה היא בגלל שהם ערבים. השניים תבעו את החברה, וטענו כי מגיע להם פיצוי על פי החוק לאיסור הפליה בשירותים ומוצרים. החברה מנגד, הכחישה את הטענות של בני הזוג, וכן טענה כי ממילא החוק לא חל על דירות. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בירושלים פסקו לטובת בני הזוג, אולם בית המשפט העליון הסכים לדון גם הוא במקרה, בשל השאלות העקרוניות שהוא מעלה.

בפסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן שלשום (ראשון), נחלקו השופטים. השופט מני מזוז סבר כי יש חוק איסור ההפליה במוצרים ושירותים חל גם על דירות. המשמעות היא שגם קבלן פרטי שיבנה פרויקט על קרקע פרטית, לא יוכל להפלות בשיווק ומכירת הדירות. מנגד, השופט אלכס שטיין סבר כי חוק איסור ההפליה לא חל על דירות, וכי במקרה הזה אסור היה לחברה להפלות רק משום שמדובר על קרקעות מדינה, אשר ישנה חובה לנהוג בהן בשוויון.

היועמ"ש, אביחי מנדלבליט במהלך כנס הרצליה 30 ביוני 2019. אתר רשמי
באשר לשאלה אם חוק איסור הפליה חל גם כן בנוגע לדירות, מנדלבליט בחר שלא לנקוט עמדה. מנדלבליט/אתר רשמי

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, התייצב בתביעה והגיש חוות דעת מטעמו. לפי חוות הדעת, משום שמדובר על קרקע של המדינה, ששווקה לקבלן באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הרי שחובה לנהוג בה בצורה שוויונית. לדבריו, על המדינה חלה חובה להקצות מקרקעין באופן שוויוני. פרשנות שתחיל את החובה הזו רק באופן ישיר על המדינה, ולא על קבלנים שבונים ומשווקים דירות מטעמה - תרוקן מתוכן את איסור. באשר לשאלה אם חוק איסור הפליה חל גם כן בנוגע לדירות, מנדלבליט בחר שלא לנקוט עמדה, משום שסבר שאין בכך צורך.

מי שהכריע הוא השופט ניל הנדל - שבחר לא להכריע במחלוקת בין שטיין ומזוז. בדומה למנדלבליט, הנדל סבר שאסור היה להפלות לרעה את בני הזוג הערבים משום שמדובר בקרקעות מדינה, ואין צורך להכריע בשאלה אם חוק איסור ההפליה חל על דירות. בסופו של יום, נקבע כי החברה תפצה את בני הזוג ב-40 אלף שקלים. בנוסף הוטלו עליה הוצאות משפט בגובה 20 אלף שקלים.

האגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה לדיון כידידת בית המשפט, בירכה על ההחלטה. "בית המשפט סיים את המחלוקת בדבר עצם חובתן של חברות בניה שמשווקות דירות, לאחר שזכו במכרז בניה, לשווק אותן ללא הפליה, ומי שייפגע מהפליה של חברה כזו יוכל לתבוע אותה ולקבל פיצוי. זו עמדה עקרונית חשובה ביותר", מסר עו"ד גיל גן-מור מהאגודה, "לצד זאת יש להביע צער על כך שבית המשפט העליון בחר להותיר ללא הכרעה את השאלה האם חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים הוא אפיק תביעה אפשרי מול חברות בניה, המשווקות דירות באופן מפלה על קרקע ציבורית או פרטית. חוק איסור הפליה מאוד מקל עם נפגעי הפליה, כפי שציין השופט מזוז, אך קיימת מחלוקת פרשנית בערכאות הנמוכות סביב תחולת החוק על חברות בניה, שבאה לידי ביטוי במחלוקת בין השופטים מזוז לשטרן. במקום להבהיר את המצב המשפטי, ולהכריע, בחר העליון להותיר את אי הוודאות על כנה, עד המקרה הבא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully