הקצה המבצעי של החטיבה הצפונית בפיקודו של אלוף-משנה יואב ברונר על גבול רצועת עזה פעל אמש (שבת) בצורה חדה ומוחצת. תצפיתניות בשילוב כלי טיס, לוחמי חטיבת גולני וטנקים סגרו על חוליה שמנתה יותר משלושה מחבלים והרגה אותם תוך פרק זמן יחסית קצר. זה מה שמצופה מהכוחות בגבול מאחר וחדירה למרחבים שסמוכים מאוד ליישובים הם סכנה מידית ברורה.
אך כדי להבין את מה שקרה אתמול צריך להביט באופן רחב על גבול רצועת עזה. בשעות הערב נורו רקטות משטחי רצועת עזה לעבר ישראל - פעולת התרסה קלאסית של חמאס שחייבה תגובה. כפי הנראה, בצה"ל קיימו הערכת מצב ובסופה הועברה המלצה כי יש להסתפק בהרג המחבלים על הגבול כדי לא להסלים ולגרור תגובה. זה המשחק שמנהלים שני הצדדים משני עברי הגבול.
אל תפספס
מאז שהתגברו הפגישות בין האיראנים לראשי חמאס האלימות מרצועת עזה התגברה באופן די ברור. מעין תשלום על הכסף שאיראן מצליחה להעביר לידי הארגון. וכשזה משתלב עם המדיניות שמוביל מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, לקראת הבחירות בישראל מדובר בתקופה מסוכנת ביותר במהלכה יכולים ארגוני הטרור להכין לצה"ל הפתעה בדמות התקפה בו זמנית בכמה מוקדים, פתיחת מנהרה, שיגורי מטחי רקטות, הפעלת רחפנים, חדירות מהים ועוד. בחמאס תמיד יוכלו להתנער מאחריות בטענה כי מדובר ב"כוח סורר", הכול תלוי בתוצאות. כל עוד אין הרוגים בצד הישראלי, בארגון יודעים כי הדרג המדיני בירושלים לא ימהר להגיב בעוצמה.
יום שישי האחרון הוא דוגמה טובה. במהלך הערב שוגרו רקטות לעבר ישראל והדרג המדיני בחר להגיב בתקיפת שני פירי מנהרות ולא יותר מזה. חמאס שוב בחן את מידת העצבים של ישראל וכמה היא מוכנה ובשלה לצאת לסבב של ימי קרב, וכשראה שבצד הישראלי נוקטים בגישה זהירה החליט למצמץ ולצאת לכמה פעולות נוספות: התקרבות לגדר המערכת במוצאי שבת של כמה פלסטינים שזוהתה במהירות על ידי כוחות צה"ל שירו לעברם במהירות והרחיקו אותם מהמקום, שיגור הרקטות וניסיון חדירה בצפון רצועת עזה בו חוסלו יותר משלושה מחבלים.
חשוב להדגיש כי סינוואר מעריך באופן שוטף את מצבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא כבר יודע לקרוא אותו כמו ספר פתוח. אחרת - הצדדים היו נגררים למערכה כבר מזמן.
מנהיג חמאס בעזה מנהל ומחשב את הסיכונים באופן קר ונזהר מאוד לא לגרום לצה"ל להעלות הילוך. אם צריך לבחון את פעולותיו לאורך הגבול, אז ביד אחת הוא מפחית את האלימות על הגדר, דואג ליחצ"ן כל פעולה של כוחות הריסון כמו מניעת פלסטינים חמושים להגיע לגבול הישראלי, וביד השנייה מרגיש מספיק חופשי לאפשר פעולות חדירה לישראל או שיגורי רקטות.
זו מערכת יחסים עדינה, רגישה ונפיצה שתתפוס נפח רחב יותר עד למערכת הבחירות ומעט לאחריה. אז יצטרך הדרג המדיני להחליט אם הוא יוצא לסבב קצר כדי להשיב את ההרתעה ולהבהיר לסינוואר שמאותגר על ידי מוחמד דף כמה ישראל נחושה להשיב את השקט, או שהמנגינה של ההתגוששות בין הצדדים תימשך עד לרגע שבו יקרע החבל ואז לא תהיה ברירה. דבר אחד ברור: אף אחד בישראל לא רוצה להתמודד עם מאמץ פלסטיני לחטוף חייל או אזרח לרצועת עזה.
