פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איורים שלא פורסמו ויומני מסע: מאות כתבי יד של פרנץ קפקא נחשפים

      מאות כתבים של קפקא וחברו מקס ברוד, שהיו מפוזרים בישראל ובאירופה, הושבו לספריה הלאומית בתום הליך משפטי ממושך. הפריטים הכתובים בכתב ידו המקורי כוללים מחברות עם סיפורים פרי עטו, תרגולים בעברית, מכתב לאביו ושרבוטים רבים. "היינו המומים, סקיצות שלא היו ידועות"

      איורים שלא פורסמו ויומני מסע: מאות כתבי יד של פרנץ קפקא נחשפים
      עריכה: ניב מעוז

      מכתבים, יומני מסע, סיפורים, איורים, ואף מחברת של לימודי בעברית - מאות כתבי יד של פרנץ קפקא וחברו מקס ברוד נחשפים היום (רביעי) בספרייה הלאומית, אחרי הליך משפטי ממושך של כ-12 שנה. הפריטים שהיו מפוזרים בישראל, בגרמניה ובשוויץ הושבו לאחרונה לספרייה הלאומית. חלקם לא פורסמו מעולם, והם חושפים מידע חדש עליהם.

      קפקא מת ב-1924 משחפת. לפני מותו, ביקש מחברו ברוד להשמיד את כתביו ומכתביו שלא פורסמו, אך ברוד אסף אותם ופרסם את חלקם. בשנת 1939, כשעלה לארץ, הביא אותם עמו. חלק גדול מסר ליורשי קפקא באנגליה, וחלק מהרשימות, המכתבים והיומנים השאיר אצלו. בצוואתו מינה ברוד את מזכירתו אסתר הופה כאחראית על עזבונו וביקש שהכתבים יועברו לארכיון ציבורי.

      ציורי קפקא (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      "השרבוטים והסקיצות לא היו ידועים". ציוריו של קפקא (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      מכתב לאבא - כתב יד פרנץ קפקא (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      47 עמודים. חלקי מכתבו של קפקא לאביו (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)

      אך לאחר מותו ב-1968, הופה מכרה את חלקם, ובכלל זה את כתב היד של "המשפט" תמורת שני מיליון דולר. ב-2007 מתה הופה, שבצוואתה ניסתה להעביר לבנותיה את הארכיון. במשך כשמונה שנים התנהלו דיונים משפטיים, שבסופם גם בית המשפט העליון קבע כי יש להעביר את עיזבונם של ברוד וקפקא לספרייה הלאומית. במהלך 2018, אחרי מותה של הבת חוה הופה, התגלו בביתה כתבים נוספים, וכן לאחרונה, הועברו לספרייה שתי מזוודות של מסמכים שנשמרו בכספת בשוויץ ונחשפים היום לראשונה.

      אוצר מדעי הרוח בספרייה הלאומית, סטפן ליט, הציג היום חלק מהפריטים, בהם מחברות בכתב יד של קפקא שהיו בכספות בציריך. "מצאנו מחברת שבה גילינו לשמחתנו בכתב ידו של פרנץ קפקא שנקראת 'ההכנות לחתונה בכפר'".

      יומן פריז (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      "יומן מסע שקפקא רשם בצורת דפדפת קטנה". היומן מפריז (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      המחברת הכחולה (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      המחברת הכחולה (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      המחברת הכחולה (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      המחברת הכחולה (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)

      בעיזבון נמצאו שלוש גרסאות של הסיפור, שהראשונה שבהם הייתה הארוכה ביותר. בנוסף, נחשפת מעין סקיצה אוטוביוגרפיה שהחל לכתוב המתוארכת ל-1909. "אין ליצירה הזו שם. שישה דפים מלאים. זה יותר הרהור אוטוביוגרפי שמתחיל במשפט הטיפוסי לקפקא 'בין התלמידים בבית הספר שלמדו איתי הייתי מטומטם אך לא המטומטם ביותר'".

      הוא ציין כי שני אלה פורסמו, "אבל מה שחשוב זה שסוף סוף אפשר להראות את כתב היד המקורי כשאנחנו רואים איך הייתה החלוקה של הדפים, איפה היו מחיקות כשלא היה מרוצה ואיפה לא".

      חתימתו של פרנץ קפקא (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      חתימתו של פרנץ קפקא (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      חוג פראג (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      כתב היד האחרון של ברוד. חוג פראג (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)

      עוד הציג מחברת, שלהפתעתם כללה בין הסקיצות הספרותיות "הרבה תרגולים בעברית. זה מראה שההתעסקות עם השפה הזו שהייתה כל כך זרה לקפקא שלמד במהלך שבע שנים עם מורים שונים הייתה לו מאוד חשובה ואולי אפילה הסיחה את דעתו מהמחלה הקשה שנאבק איתה". את עיזבון ברוד ניהלו וייצגו עוה"ד אודי סול ויוסי אשכנזי ממשרד הרצוג פוקס נאמן.

      הוא הוסיף: "היינו המומים כשנפתחה המחברת. למיטב ידיעתנו כל השרבוטים והסקיצות האלה לא היו ידועים ולא פורסמו עד עכשיו".

      "הסכנה - שהדברים מתאדים ונעלמים"

      פריט נוסף שנשמר הוא מכתב בן 47 עמודים, שכתב קפקא לאביו בשנת 1919, ומסר לאמו. במכתב מתאר את יחסיו הקשים עם אביו שהטיל עליו אימה. אמו החליטה לא להעבירו לאביו ושלחה לו אותו בחזרה. בעיזבון שמור המכתב שנכתב במכונת כתביה. לצדו, נשמרו גם מאות מכתבים ששלח קפקא לברוד עד שנפטר. "פה יש גלויות ומכתבים שקפקא שלח בחודשים האחרונים כשהיה בבית הבראה והיה ברור שלא ייצא משם", הוסיף ליט.

      כמו כן, הגיע לידי הספרייה כתב היד האחרון של ברוד "חוג פראג" וכן יומני מסע. "הם החליטו לכתוב יומנים בנפרד ואחר כך לאחד את הטקסטים ולכתוב יומן משותף, שהיה צריך להיקרא 'ריכארד וסמואל'. היומן מעולם לא פורסם, אבל יש לנו גם את היומן מסע שקפקא רשם בצורת דפדפת קטנה. שבו הוא רושם על רשמים שהיו לו בפריז, את מי פגשו , מה העסיק אותו", הוא מוסיף.

      קפה סאבוי - תיאור בכתב ידו של מקס ברוד (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      קפה סאבוי - תיאור בכתב ידו של מקס ברוד (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      ציור של מקס ברוד את ביתו של גתה (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      ציור של מקס ברוד (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)

      לצד זה גם נשמרו כתב יד של ברוד בהם, הוא מתאר את החוויות שלהם יחד בקפה סבוי. בין הפריטים, גם התגלתה מחברת של ציורים רבים ושרבוטים שלא הייתה ידועה עד כה.

      "12 שנים לקח לנו המהלך הזה, והשלמנו אותו ממש לפני שבועיים", אמר היום יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, דוד בלומברג, במסיבת עיתונאים לחשיפת כתבי היד. "אנחנו טענו שהארכיון הזה צריך להגיע לספרייה הלאומית באשר זו הייתה משאלתו של מקס ברוד. זה עלה המון כסף אבל המאמץ היה כדאי".

      בלומברג ציין כי הארכיון היה מפוזר בארבעה מקומות, בתנאים בעייתיים - בהם בביתו של ברוד, בשתי כספות בבנקים בתל אביב, בארבע כספות בשוויץ וכן בידי משטרת גרמניה שתפסה נכסים שכנראה נגנבו. "למעשה לא היה ארכיון אחד כולל, והסכנה הגדולה ביותר היא שהדברים מתאדים ונעלמים".

      ציורי קפקא (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      ציוריו של קפקא (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      סקיצה אוטוביוגרפית על בית הספר, כתב יד פרנץ קפקא (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      סקיצה אוטוביוגרפית של קפקא על בית הספר (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      הכנות לחתונה בכפר כתב ידו של פרנץ קפקא (אתר רשמי , ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)
      הכנות ל"חתונה בכפר" בכתב ידו של קפקא (צילום: ארכיון מקס ברוד, הספרייה הלאומית)