"איך יודעים שמגיע הסתיו? הנחליאלי מגיע ואיתו רן ארז והפעם מצטרפת גם יפה בן דוד", צוחקים באגף השכר במשרד האוצר. בכל שנה בחודש אוגוסט אחד משני ראשי איגודי המורים מאיים בהשבתת הלימודים ב-1 בספטמבר, והפעם למזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד יש סיבה טובה - הסכם תכנית הרפורמה "אופק חדש" הסתיים ב-1 ביולי, אך לאור כהונת ממשלת המעבר לא מתאפשרת חתימה על הסכם חדש עד כינונה של ממשלה חדשה.
בדיון ועדת החינוך, התרבות והספורט שנערך אתמול בכנסת קראה בן דוד לחיזוק מעמד המורים החדשים והוותיקים והעלאת שכרם. כמו כן, היא תיארה את עומסי הבירוקרטיה על המורים ודרשה למנוע מהורי התלמידים להתערב בהחלטות המורים. אמנם בפועל, דרישותיה של מזכ"לית הסתדרות המורים לקראת תחילת שנת הלימודים כלל לא עוסקות בנושאים אלה, אלא בחיזוק מעמד המורה הוותיק שמקבל פנסיה תקציבית ובשינוי שיטת חישוב ימי החופש שנחתמו והוסכמו על ידה מימים ימימה - דרישות שיעלו למשלם המסים מאות מיליוני שקלים.
עוד בוואלה!
"אני לא רוצה להרוס לכולם פה את החגיגה, אבל שנת הלימודים לא תפתח אם לא יסתיים הנושא של הפנסיה וימי המחלה. אמרתי את זה לאוצר, לצערי הם ממשיכים לגרור רגליים", הבהירה בן דוד. "אם מישהו רוצה לקדם את מערכת החינוך במדינת ישראל בראש ובראשונה יש להתמקד במעמד המורה. לצערנו מעמד המורה נמוך ולא רק בשכר, מטילים על אנשי ההוראה תפקידים שאינם של אנשי חינוך ואנחנו נתקלים השכם והערב בעומסים וטפסים שלא מובן מה המהות שלהם".
לטענת מזכ"לית הסתדרות המורים, "פעם הילד היה במרכז. היום לצערי פחות ולו רק מהסיבה של העומסים המטורפים שגורמים לאנשים לעזוב את המערכת. גם בגלל חוסר הגיבוי, גם בגלל התערבות ההורים הגסה". עוד הוסיפה בן דוד כי "יש הרבה כסף במשרד החינוך, מיליארדים, השאלה לאן הם הולכים? צריך לצמצם את מספר הילדים בכיתות, להעלות את השכר של המורה המתחיל וגם של כלל עובדי ההוראה והמנהלים".
בן דוד מדברת על צמצום מספר התלמידים בכיתות, מעמד המורה והשבת סמכויות, אבל בפועל מנהלת משא ומתן תחת הסיסמאות "פנסיה" ו"עושק ימי המחלה". האם מדובר בשיפור תנאי הפנסיה של המורה המתחיל? ומהו עושק ימי המחלה? המדריך המלא.
הדרישה: הגדלת עלויות תשלום הפנסיה התקציבית
בן דוד דורשת לשנות את אופן חישוב הפנסיה ל-21% מהמורים שזכאים לקבלת פנסיה תקציבית. הרקע לדרישה הוא רפורמת אופק חדש שנחתמה ב-2008, שהביאה לשונות גבוהה בין עובדי הוראה ברמות השכר שלהם. במסגרת הרפורמה, שכרם של מורים ותיקים בעלי פנסיה תקציבית עלה באופן משמעותי. כפועל יוצא מכך, הוחלט כי הסדר הפנסיה שלהם יתבסס על ממוצע לפי תקופת הזמן בה עבדו לפני ואחרי הרפורמה.
כעת מציגה מזכ"לית הסתדרות המורים דרישה חדשה לפיה החישוב החדש להסדר הפנסיה יהיה אחיד ויהווה אחוז מסוים מהמשכורת האחרונה. זאת, על פי הסכם אופק חדש ולא הממוצע לפי שתי התקופות. בין כל תקופות השכר. הדרישה כוללת את החלת ההסכם על כל 21% מהמורים בעלי הפנסיה תקציבית.
התחייבויות תשלום הפנסיה התקציבית של המורים עומדות כיום על סך 390 מיליארד שקלים. דרישה זו יכולה להוביל לעלויות נוספות בגובה מיליארדי שקלים למשלם המסים.
בן דוד מכנה את דרישתה בעניין ימי המחלה כ"עושק ימי המחלה". לשיטתה, החישוב שנעשה לניצול ימי המחלה לעובדי הוראה הוא לפי שעות ולא לפי ימים. שיטה זו נקבעה לאור העובדה כי קיימת שונות בין ימי העבודה והשעות של המורים, כמו גם ימי פגרה. הסכם זה נקבע בשנות ה-80 ואף כתוב בחוברת הזכויות של הסתדרות המורים.
ב-17 בדצמבר האחרון ניסתה המזכ"לית להכריז על שביתה בסוגיה זו, אולם בית הדין לעבודה הוציא צו מניעה בנושא. הדיון הבא בעניין זה יתקיים ב-22 בספטמבר. כעת מבקשת בן דוד כי החישוב של ימי המחלה למורים ייעשה אף הוא כפי שנעשה לשאר עובדי המדינה.
11 ימי מחלה בשנה מנוכים בממוצע למורה בישראל, בעוד לעובדי מדינה מנוכים 15 ימי מחלה. 25% מימי המחלה המנוכים של עובדי המדינה הם במועדי החופש של מערכת החינוך. צוותי ההוראה עובדים 20% פחות מכמות ימי העבודה של עובדי המדינה, אך צוברים 30 ימי מחלה בשנה - כמו עובדי המדינה.
עלות "תיקון עושק ימי המחלה" נאמדת בעלות של 70 מיליון שקלים, אך זאת לא הדרישה היחידה. בן דוד מעוניינת בפיצוי על ימי העבר, כך שכל מי שפרש החל משנות ה-80 ופדה את ימי מחלתו יהיה יכול לדרוש פיצוי. עלות זאת נאמדת במאה מיליון שקלים.
מהסתדרות המורים נמסר בתגובה: "הגורם היחיד שאשם בכך ששנת הלימודים לא תיפתח הוא משרד האוצר, שכהרגלו, מטעה את הציבור. דרישת הסתדרות המורים היא כי חישוב הפנסיה של אנשי חינוך בשירות המדינה, תבוצע בשקיפות ובפשטות. בדיוק כמו יתר עובדי המדינה. האוצר, מצידו, מעדיף כי החישוב יבוצע על פי נוסחאות מורכבות ומעורפלות שאפילו לפקידי האוצר הן אינן מובנות. חוק שירות המדינה גמלאות או על פי הסכמים קיבוציים פשוטים, מפחידים את האוצר, כי הם יהיו ברורים לציבור ויראו עד כמה המדינה עושקת את ציבור עובדי ההוראה, שחינכו דורות של תלמידים, שהפכו להון האנושי האיכותי שמוביל את ישראל בהצלחה".
"שיטת האוצר הובילה לכך שכיום כ-20% מעובדי ההוראה שפרשו אינם מקבלים תוספת פנסיה בגין עבודתם במסגרת הרפורמה, שחייבה אותם בתוספת שעות עבודתם השבועיות", הוסיפו בהסתדרות המורים. "יתר עובדי ההוראה שפרשו, מקבלים את הפנסיה בסכומים הנמוכים מאלה המגיעים להם על פי הסכמי הפרישה שנחתמו עם הסתדרות המורים. טענת האוצר, כביכול, שישנה תוספת עלות שיידרש האוצר לשלם בחישוב הפנסיה משוללת יסוד חשבונאי. לו האוצר היה משלם את הפנסיה על פי ההסכמים, עלות זו הייתה מהווה חלק מהעלויות הקבועות".