שופט ביטל הרשעה של צעיר בן העדה האתיופית שנשך פקח על רקע "הקשיים הייחודיים עמם נאלצים עדיין להתמודד יוצאי אתיופיה, ובפרט הצעירים שבהם". מנגד, בבית משפט בצפון נזף שופט בסנגורית, שהעלתה טענה ליחס גזעני כלפי קטין בן העדה, וקבע כי "למרבה הצער, נתקלים בתי המשפט, פעם אחר פעם, בהפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירתם, ואין כל בסיס לטענה כי דווקא בני העדה האתיופית סובלים מקיפוח ופגיעה כמתואר".
המקרה הראשון אירע לפני שלושה שבועות בבית משפט השלום בראשון לציון. השופט גיא אבנון ניגש לגזור את עונשו של ה', צעיר יוצא אתיופיה בן כ-20 שברח משוטר שקרא לו - אף שלא היה חשוד בדבר. כשנתפס, נשך פקח של עיריית ראשון לציון שסייע לשוטר. ה', שיוצג על ידי עו"ד איתי בן נון, הודה בעבירה במסגרת הסדר טיעון, אך ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש.
עוד בוואלה!
המדינה ביקשה להטיל על ה' כמה חודשי עבודות שירות, בעוד סנגורו ביקש לבטל את ההרשעה. לדברי הסנגור, אף שהצבא לא גייס את ה' בגלל תיק פלילי קודם, מאז אירוע הנשיכה הוא סיים מסלול במכינה קדם צבאית, ומעוניין להתגייס לשירות קרבי. גם שירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה כדי לאפשר לה' להתגייס.
השופט אבנון קיבל את ההמלצה, והחליט לבטל את הרשעתו של ה', תוך שהטיל עליו 150 שעות לתועלת הציבור, ופיצוי של 2,000 שקלים לפקח שאותו נשך. הוא נימק זאת בהליך השיקומי שעבר ה' מאז האירוע, "בכיוון החיובי בו הוא צועד" ובהמלצת שירות המבחן. אך השופט לא עצר שם.
"הנימוקים בגינם מצאתי לסיים את ההליך ללא הרשעה מבוססים על נסיבותיו האישיות הפרטניות של הנאשם", כתב. "אך לא ניתן להתעלם מההקשר החברתי. הנאשם עלה עם משפחתו מאתיופיה וסבל לטענתו התעמרות וגזענות. די אם נשוב ונעיין בדברי הנאשם לקצינת המבחן, על האופן בו השליך על השוטרים את חוויות הגזענות שהוא ומשפחתו חוו מאז עלייתם לארץ".
השופט אבנון הוסיף עוד: "לא ראיתי לסיים את הדיון מבלי להפנות זרקור לקשיים הייחודיים עמם נאלצים עדיין להתמודד יוצאי אתיופיה, ובפרט הצעירים שבהם. דומה שהמציאות החברתית על רקע אירועי השבועות האחרונים הוסיפה והמחישה את המצב המורכב בו אנו מצויים".
השופט על הטענה לגזענות: "להרגיע את הרוחות"
פסק הדין השני ניתן יומיים לפני כן בבית המשפט לנוער בנצרת, אך הותר לפרסום היום (שלישי). הנאשם, א', הוא קטין בן העדה האתיופית שהואשם כי ביוני 2017 תקף יחד עם חברו צעיר שלישי, בעת שחיכו להסעה מחוץ לבית ספרם.
השופטת טל ויסמן בן שחר החליטה לבטל את כתב האישום נגד א' בגלל פגמים שנפלו בחקירתו, שהתרחשה כאשר היה בן 15 וחודשיים. א' ויתר על זכותו שהוריו יהיו נוכחים בחקירה, כפי שמאפשר לו החוק, אולם השופטת ויסמן בן שחר קבעה כי בנסיבות המקרה השוטרים בתחנה היו חייבים לברר את סיבת הסירוב, ומשלא עשו זאת פגעו בזכותו של הנער להליך הוגן. בנוסף, לא הוסבר לא' כי זכותו להתייעץ לפני החקירה עם סנגור ציבורי ללא תשלום.
בפסק הדין התייחסה השופטת גם לטענה שהעלתה סנגוריתו של הנאשם, לפיה א' לא שולב בהליך חלופי להליך הפלילי בשל היותו בן העדה. היא שללה טענה זו מכל וכל, תוך שהיא מציינת כי הנאשם השני, שגם הוא בן העדה, דווקא כן שולב בהליך חלופי, והתייחסה גם באופן כללי לטענות הקיפוח של יוצאי אתיופיה.
"נוכח התקופה הסוערת בה אנו מצויים", כתבה השופטת. "עת ניצבת הקהילה האתיופית למול הרשויות וטוענת לאפליה ולפגיעה בבניה, אבחר לפנות לסנגוריה ואבקש לפעול להרגעת הרוחות, לבחינת ההתייחסות באופן ענייני, ואציע להימנע מטענות סרק אשר יש בהן כדי להנציח את התסכול והפגיעה".
לדבריה, "הנאשם הנוסף בתיק זה, אף הוא יוצא העדה האתיופית, שולב בהליך חלופי, זאת לאור נתוניו שאפשרו זאת, ובעובדה זו יש כדי לסתור את טענת הסנגוריה לפיה אך בשל מוצאו, לא הופנה הנער שבפניי להליך מתאים. כמו כן, ולמרבה הצער, נתקלים בתי המשפט, פעם אחר פעם, בהפרת זכויותיהם של קטינים, במהלך חקירתם, ואין כל בסיס לטענה כי דווקא בני העדה האתיופית סובלים מקיפוח ופגיעה כמתואר".
