לפני 37 שנים, יום שבת 20 במרץ 1982, נעלמה מביתה בבת ים הילדה נאוה אלימלך בת ה-12. היא השאירה להוריה פתק, בו כתבה כי היא הולכת לחברה, וביקשה שלא ידאגו. אלא שאלימלך מעולם לא שבה הביתה, וככל הידוע מעולם גם לא הגיעה לבית חברתה. תחילה החלה המשפחה לחפש אחר אלימלך, ולאחר שעות גם המשטרה הצטרפה. התעלומה נפתרה במקרה לאחר עשרה ימים: זוג רצים מצא בחוף הים בהרצליה שקית ובה ראש של ילדה. הוא היה שייך לאלימלך. בהמשך נמצאו חלקים נוספים מגופתה בשקיות ניילון בחוף בצפון תל אביב.
כיוון החקירה העיקרי היה בחור בשם דוד לוי שהתגורר לא רחוק מבית משפחת אלימלך. ברשותו נמצאו תמונות של ילדות, ובהן גם שלה. "הוא היה עבריין מין, וחקרנו אותו כי מצאנו אצלו תמונות של ילדות", אמר הערב לוואלה! NEWS ניצב-משנה (בדימוס) יצחק גטניו, שהיה חלק מצוות החקירה בתיק. "הוא היה מזמין את הילדות לצילומים אצלו בבית".
אל תפספס
השוטרים חיפשו בכל סנטימטר בביתו של לוי כדי למצוא ראיה שתקשר אותו לרצח - אך לשווא. "עשינו שם עבודה, אפילו את האמבטיה הפכנו כדי לחפש סימני דם. מצאו אצלו תמונה של נאוה ושל ילדות אחרות בנות גילה. הוא נעצר והודה בשלוש עבירות מין בקטינות, אבל לא ברצח".
ולא נמצאה בחיפוש שום ראיה פורנזית?
"שום דבר. לא היו אז ממש ראיות פורנזיות. אני זוכר ששלחנו ממצאים לחו"ל בשקית, ואני חושב שזה היה DNA. בתקופה ההיא זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה הזו". בשנים שלאחר הרצח פורסם כי חלקים מגופתה של אלימלך הועברו למעבדת הזיהוי הפלילי של הסקוטלנד יארד בלונדון במטרה לנסות לזהות את כלי הרצח.
כיוון חקירה אחר היה כי מדובר בפיגוע. בינואר 1983, כמעט שנה לאחר הרצח, פורסם כי המשטרה עצרה צעיר בן 21 ממחנה הפליטים ג'בלייה שבעזה. על פי הפרסום בעיתון "דבר", אותו צעיר נחשד, מלבד הרצח, בחלוקת כרוזים של אש"ף במקום עבודתו בבת ים. לפי הפרסום, נציג המשטרה בדיון הערכת המעצר של החשוד אמר כי הוא הצהיר שברצונו להצטרף לאש"ף, וכן "הצהיר באוזני מעבידו וחבריו לעבודה כי יש לחסל את כל הילדים היהודים".
החשוד העזתי שוחרר לבסוף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, אך הכיוון הלאומני שב לחיים במפתיע חודשיים לאחר מכן. במרץ 1983 הצהיר הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, כי אלימלך נרצחה על ידי ערבי כחלק ממבחן קבלה לארגון טרור. מנגד, בכירי המשטרה, לרבות המפכ"ל דאז רב-ניצב אריה איבצן, אמרו בימים שלאחר מכן כי אין לטענה זו ביסוס בחומר הראיות או במודיעין.
"באותה תקופה היה את המידע של רפול", נזכר גטניו. "אני התגייסתי למלחמה בלבנון, וכשחזרתי עברתי ליחידה המרכזית בתל אביב, שאליה עבר התיק. אז הגיע גם המידע שביצע את זה איזשהו עבריין פח"עי. עשינו כל מיני תרגילי חקירה וניסינו להוכיח שזה נכון, גם היה לנו איזה מדובב מעזה, אבל לא הצלחנו להוכיח את זה ואותו חשוד השתחרר".
התיק עבר בין יחידות עד שהגיע ליאחב"ל, שאז עוד כונתה יאח"פ - היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה. לדברי גטניו, החוקרים המשיכו לבדוק כיוונים רבים - בין היתר נבדקה סברה כי גופתה שאלימלך נוסרה באיטליז סמוך לביתה, שכביכול נשמעו ממנו רעשים, ובכיוון אחר נחקרו עשרות עברייני מין בבת ים - אך לא הצליחו לפצח את המקרה.
"חריג ברמות בינלאומיות"
באוגוסט 1998 נפתחה החקירה שוב, לאור עדות של אישה בשם דפנה שלף, שטענה כי הגרוש שלה התוודה בפניה שרצח את אלימלך. הגרוש יהודה שלף נעצר, וכך גם אחיו עמוס. על פי דיווח בחדשות 12, דפנה שלף נמצאה דוברת אמת בבדיקת פוליגרף. עוד דווח כי יהודה שלף נהג מדי שנה להניח פרחים על קברה של הילדה. לא ברור אילו ראיות נוספות היו נגד השניים, אך אלו לא הספיקו כדי להגיש נגד מי מהם כתב אישום - וגם הם שוחררו.
"לא הפסקתי לחשוב על התיק הזה אף פעם והוא מעולם לא עזב אותי", אמר לוואלה! NEWS רב-פקד (בדימוס) אשר הרפז, לשעבר ראש מפלג תשאול בימ"ר תל-אביב. "זה מקרה חריג ברמות בינלאומיות, לא הכרנו אז דבר כזה. קודם כל בגלל המצב המזעזע בו נמצאו שרידיה. הראש שלה, הפנים שלה שלא נפגעו ושנשקפו אלי דרך השקית. זה זכרון שכמה שלא תנסה להדחיק אותו הוא כל פעם שב ועולה".
עם זאת, הרפז הודה שלא רק זה מטריד אותו עד היום. "היו אז כל מיני 'מלחמות יהודים' בתוך המשטרה, התיק הזה שבשיאו עבדו עליו 40 חוקרים שהושיבו בבת ים, נכנס למבוי סתום אחרי שנה ומשהו, ועבר לחודש וחצי צוות שאז כפקד עמדתי בראשו עד שאיזה ערבי התוודה כביכול ליאחב"ל והם לקחו את התיק. אחר כך התברר שהוא היה איזה שקרן גדול".
להרפז היתה תיאוריה אחרת. "אני חשבתי שהרצח הזה מתחבר איכשהו לסדרה של מקרי רצח של ילדים ונערים שהיו באותו זמן באותו משולש גיאוגרפי באיזור בת ים", אמר. "גם היום אני חושב שזה יוביל לאיזה סוטה באזור, יש סיכוי שיגיעו אפילו למישהו שאז תשאלנו ואם הם עובדים על ה-DNA שלו, הם עוד יגיעו אולי לעוד כמה פיצוחים על הדרך".
"בזמנו היה קשה להרשיע על סמך DNA", הוסיף. "היינו שולחים דגימות ללונדון לבדיקות יקרות מאוד, וחסכו ולא שלחו כל אחד. היום כל זה השתנה ומגיעים לוודאות של כמעט אחד לאחד". הוא נזכר כי ב-1997 אחרי שכבר יצא לגמלאות עצרו מישהו ואחר כך הוא ברח לירדן אבל שם הוא כבר מת. "גם אז זה עניין אותי לשמוע. חקירות שלא הצלחתי בהן ממשיכות לרדוף אותי. ראש להב היום הוא פקוד שלי, וגם הבן שלי שם ביחידה אז אני מאוד אשמח אם אולי בכל זאת יבוא עכשיו פענוח והם יחזירו את כבודנו האבוד. גם אם זה בזכות ה-DNA אז שאפו. זה משהו שישפר ולו במעט את התדמית של המשטרה".
היום נפתח התיק מחדש, עם הודעת המשטרה כי בעקבות בחינה מחדש של התיק אישר בית המשפט להוציא את גופתה של אלימלך מקברה. היא הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר לצורך ביצוע בדיקות נוספות.