למרות הטרור הפלסטיני שהופעל נגד כוחות צה"ל ביום שישי האחרון, ה-69 במספר מאז החלו ההפגנות בגבול הרצועה, הסתיימו האירועים ב-49 פלסטינים פצועים, בהם 24 כתוצאה מירי חי של כוחות צה"ל. עוד יום שישי עמוס ומתוח במהלכו אכפו לוחמי צה"ל במקצועיות רבה את מדיניות הממשלה, שתכליתה להכיל את הטרור הפלסטיני בגבול - הכולל השלכת בקבוקי תבערה, אבנים ומטעני חבלה - בשל סדר העדיפויות המוכתב על ידי הקבינט הביטחוני. רק שוטטות בשטח והתלוות למפקדים ממחישה עד כמה מדויק וחד צריך להיות הכוח בגבול כדי ליישם את המדיניות הזו.
הבעיה החמורה שמתפתחת סביב הגדר ברצועת עזה לא נעוצה בהתנהלות מפקדי השטח. לאוגדת עזה יש שני מפקדי חטיבות מרחביות מעולים. מפקד החטיבה הדרומית, אלוף משנה לירון בטיטו בעל הכומתה הסגולה, החל כלוחם רובאי, עתיר ניסיון מבצעי והכרות עם הצד העזתי. מפקד החטיבה הצפונית, אל"מ אלוף משנה יואב ברונר הצנחן - יסודי וחד. אלו מכינים היטב את היחידות והלוחמים לא רק לאירועי השגרה, אלא גם למלחמה. הם גם מקיימים בדרגי השטח "תחקירים חמים" כדי לשפר וללמוד בתנועה את האויב שמשתמש לרוב בתסכול ובזעם של עשרות אלפי פלסטינים הפוקדים את הגבול.
אל תפספס
לכן, אסור לתת לאירועים מיקרו-טקטיים כמו הרג לפני כשבועיים של מפקד כוח ריסון פלסטיני בגבול לבלבל את העובדות. מדובר בפעיל הזרוע הצבאית של חמאס. גם לא לאירוע האחרון שבו חדר לשטח ישראל פעיל חמאס, חבר מנגנון הביטחון הפנים, שסיים משמרת בלב השטח הבנוי, ובמקום לחזור לביתו, החליט לצעוד אל הגבול כדי לנקום את מות אחיו.
נכון, האירוע היה צריך להסתיים אחרת. פעיל חמאס זוטר לא אמור לרתק מפקד מחלקה ולוחמים מגולני מגובים בצוות תצפיתניות, טנקים וכוחות עתודה גם אם חתרו למגע במהירות. עם זאת, אין למהר ולהתעלם מהמציאות המורכבת בגבול, שכוללת הסתננויות השכם וערב של פלסטינים דורשי עבודה או כאלה שרק מעוניינים לבחון את ערנות הכוחות, תמורת עשרה שקלים שקיבלו מגורמי מודיעין של חמאס.
הבט"ש (ביטחון שוטף) הנוכחי שוחק ובסופו של דבר הצד השני לומד היטב את פעילות צה"ל, במיוחד בשעה 02:00 לפנות בוקר כשהערפל, הדריכות והעייפות בשיאם. למרות ההנחיה של המפקדים שלפיה כל גורם המתקרב לגדר הוא בגדר חשוד כמחבל, שטח הדמדומים בין מסתנן לבין מחבל משוטט פוגע בצורה ישירה במתח המבצעי שאותו נדרשים מפקדי הפלוגות והמג"דים לשמר לאורך זמן.
מציאות זו גוררת אחריה מושג בעייתי מאוד: "טרור אפור", כשם נרדף למטעני חבלה מאולתרים, בקבוקי תבערה, גולות מתכתיות שחודרות את הזכוכית הממוגנת בג'יפים, אבנים וניסיונות חדירה לצורכי פרובוקציות בשטח הישראלי. טרור הוא טרור. גם לא מקובלת הטענה כי המחבל הפלסטיני שנקם את הרג אחיו על הגבול הוא מפגע בודד. מדובר במושג שהועתק מדפוסי הפעולה ביהודה ושומרון. רצוי שלא תהיה הדדיות במושגים בין שתי הזירות.
על הדרג המדיני לשבח בתדירות גבוהה את הפעילות המתמשכת של צה"ל לאורך הגדר, ולחצוץ בין הציבור לבין צה"ל כדי לספוג חלק מחיצי הביקורת - אך הסיכוי שזה יקרה בתקופת בחירות הוא נמוך מאוד. מה שכן רצוי הוא שהדרג המדיני יבין כי לאכיפת מדיניות ההכלה ומניעת הידרדרות למערכה, שעליה החליטה ממשלת ישראל ושבהתאם אליה פועל בצה"ל, יש מחיר לאורך הזמן.
מדובר בכרסום מתמשך בהרתעה בזירה הדרומית ובהעצמת תחושת המסוגלות בביצוע פיגועים מדי שבוע בגדר מצד מעגלים נוספים בעזה. עובדתית, 6,000 הפלסטינים שניסו לבצע פיגועים על הגדר ונפצעו או מאות ההרוגים מאז החלו הטרור על הגדר לא הרתיעו את השאר מלהגיע מדי יום שישי במשך 69 שבועות.
מדיניות זו משדרת חולשה ויגיע היום והיא גם תגבה מחיר לא רק על הגדר - אלא גם בעורף הישראלי, ולא רק בזירה הדרומית אלא גם בזירה הצפונית. חיזבאללה בוחן ועוקב אחר תגובות הצבא והיכולת שלו להכיל יותר מזירה אחת בו זמנית.