הפיכת המנהרות למלכודות מוות: כך נערך צה"ל למלחמה בלבנון ובעזה

חמש שנים אחרי מבצע "צוק איתן", עומד בראש בית הספר ללוחמה בטרור (לוט"ר) סא"ל א', שבמהלכו התמחה בלוחמת שטח בנוי ובפעילות הקשורה לאיום המנהרות. ביחידה פועלים להכשיר לוחמים במקצועות השונים ולשפר את יכולות החטיבות הסדירות בצה"ל והיחידות המיוחדות לקראת התמרון הקרקעי הגדול הבא. בין הנושאים שעליהם אחראי בית הספר הוא האיום התת-קרקעי - לא רק באיתור המנהרות והטיפול בהן, אלא גם באפשרות של לחימה בתוכן. כעת, זהו אחד הנושאים שעליהם שמים בבית הספר דגש.

סא"ל א' היה הלוחם הראשון של יחידת "עוקץ", שצמח בה משירות סדיר עד שהפך למפקד היחידה. במהלך המבצע, רשמה היחידה פעילות שיא בהפעלת כלבים מסוגים שונים לאיתור מנהרות, מחבלים ומטעני חבלה. אחת המשימות המורכבות של היחידה הייתה איתור חלקי הגופות של אירוע הנגמ"ש בגדוד 13 של חטיבת גולני, במהלכו נחטפה גופתו של אורון שאול. כלבי יחידת עוקץ חיפשו במשך ארבעה ימים את חלקי הגופות של לוחמי גולני, במשימה שבמהלכה נהרגו ארבעה כלבים בקרבות ויותר מעשרה מהלוחמים נפצעו. על פועלם במבצע קיבלו צל"ש יחידתי.

בית הספר ללוחמה בטרור פועל תחת מפקדת "מרום", שבראשה עומד אל"מ ירון סיטבון, שתחתיו שש יחידות שונות בפיקוד קצינים בדרגת סגן-אלוף: עוקץ, בית הספר ללוחמה בטרור, בית הספר לנהיגה מבצעית, אספקה בהיטס, צניחה והטסה, וטיפוס וגלישה וחילוץ (טג"ח). קצין בכיר במפקדה אמר כי "החזון שלנו הוא לא רק להכשיר ולהדריך אלא גם להביא פתרונות מבצעיים ולפתח חדשנות, יוזמה ויצירתיות".

מדור צלפים בבית הספר ללוט"ר, בפיקודה של רס"ן פ', פיתח מסלול מיוחד להתמודדות עם אירועי הטרור בגדר הגבול, כפי שפורסם לראשונה בוואלה! NEWS. הוא דורש לא רק דיוק ומשמעת גבוהה, אלא גם יכולת תחקור איכותי בעת הפעילות בשטח ותיעוד האירועים השונים. כך, למעשה, נעים לוחמי בית הספר ללוחמה בטרור ושאר היחידות בין פיתוח רמה מקצועית גבוהה בהדרכות ובהכשרות לבין פעילות מבצעית מסביב לשעון.

הידע הרב שהצטבר ביחידות השונות של יחידות "מרום" מפעילות מבצעית וממבצעים מיוחדים מיושם בתהליכי ההכשרה של היחידות השונות, שבאות להתאמן או לעבור הכשרות בבית הספר ללוחמה בטרור. "בשונה משנים שעברו היום אנחנו מגיעים לכלל גדודי החי"ר (חיל רגלים) הסדירים בהתאם לתכנית האופרטיבית שלהם כדי לתמוך ברעיון התמרון", הסביר קצין בכיר במפקד המרום. "אנחנו מניחים שני דגשים על לוחמה תת-קרקע (מנהרות) ולש"ב (לוחמת שטח בנוי). בעבר היו אלה רק יחידות מיוחדות, והיום אנחנו מגיעים לחטיבות הסדירות. המטרה שלנו היא להשפיע באמצעות הידע שלנו על כלל הצבא".

אחד הנושאים המורכבים שעליהם הניח בית הספר ללוחמה בטרור את הדגש הוא לוחמת המנהרות. בעקבות הלקחים והמסקנות מתחקירי המבצע, הוחלט להקים את מדור לת"ק (לוחמת תת-קרקע). לדברי הקצין הבכיר, "אנחנו מלמדים את הכוחות להילחם בתוך המנהרה, כוח שנכנס פנימה לא כדי לסרוק אלא כדי להילחם. האם ישתמשו בזה? זו החלטה של המפקדים הבכירים".

הוא הסביר כי "ככלל, אנחנו רוצים להפוך את המנהרות למלכודות מוות, אבל חשוב מאוד שיהיה למפקד הבכיר את היכולת לקבל מגוון החלטות".

נכון לשנת 2019, מתפתחים בצה"ל כמה מוקדי ידע בתחום לוחמת התת-קרקע. כך יש לא מעט ידע מצטבר, טכנולוגיה מתקדמת ורובוטים המסייעים באיתור, במיפוי ובלוחמת מנהרות. אף על פי שבמפקדת "מרום" מדגישים כי הם מקיימים דיוני חשיבה משותפים עם כלל היחידות בתחום המנהרות, כולל יחידות מיחדות, הם אינם חשופים באופן מלא ליכולות שלהן או לטכנולוגיה המתקדמת שלהן.

כבר היום קיים בצה"ל הוויכוח כיצד נכון ומקצועי יותר לטהר מבנה וכיצד מסתערים על חדר שבו נמצאים מחבלים, מבלי שיש גישה מובהקת וברורה. אלא שבשונה מלוחמת שטח בנוי, בעולם התת-קרקע חשוב שיהיה גורם זרועי אחד שיראה את התמונה המלאה, יאגור מידע ויהיה חשוף באופן מלא גם למידע ולניסיון המצטבר של היחידות. המערכה הבאה בצפון ובדרום תהיה רוויה במנהרות וכשהרמטכ"ל אביב כוכבי מדבר על דיוק וקטלניות, חשוב שהידע היקר והמצטבר לא ילך לאיבוד.