ועדת משנה של ועדת חוץ ובטחון תדון היום (שני) במשבר "אי השלום" שבמובלעת נהריים, כאשר לנוכח הקיפאון המדיני בין ישראל וירדן ונוכח הכרזותיו של המלך עבדאללה כי לא יחדש את נספח נהריים להסכם השלום, קיים חשש כבד שהחקלאים הישראלים יאלצו לעזוב את המובלעת לאחר שעיבדו שם את אדמותיהם לאורך 80 שנים.
על פי ההסדר אליו הגיעו ראש ממשלת ישראל יצחק רבין וחוסיין מלך ירדן, "אי השלום" בנהריים, שהיה לאורך השנים שטח שנוי במחלוקת בין המדינות, זכה להסדר מיוחד - שטח בריבונות ירדנית שלישראל זכות קניינית על אדמותיו. שטח זה מעובד על ידי חקלאי הקיבוצים אשדות יעקב איחוד ומאוחד מזה כ-80 שנה. הנוסחה המיוחדת הגדירה את אותם שטחים כבעלי "משטר מיוחד", ולא מדובר בחכירת השטח כפי שנהוג לטעות. בעוד כשלושה חודשים ימלאו 25 שנה לחתימת הסכם השלום בין המדינות, ובמועד זה צריכים הצדדים לחדש את החתימה על נספח נהריים אם ברצונם לעשות זאת.
אל תפספס
נוכח החשש כי החקלאים הישראלים יאלצו לעזוב את אדמותיהם, אמר ח"כ אלון שוסטר, המרכז את תחום החקלאות במפלגת כחול-לבן, כי "ראש ממשלה שעסוק בענייניו האישיים מזניח את יחסי השכנות עם ממלכת ירדן ומפקיר את החקלאים בקו העימות ובאזורי העדיפות הלאומית". לדבריו, "ממשלת ישראל, שיודעת תוך ימים אחדים לחוקק חוקים למען הישרדותה, מזניחה את העיסוק בנושאים מהותיים ומפקירה את רווחת התושבים ופרנסתם. יש ללמוד ממקרה שדה התעופה בשדה דב ולא לחכות לרגע האחרון בפתרון המשבר".
"בחודש אוקטובר 2018 הודיע מלך ירדן כי לפי הסכם השלום, המובלעות החקלאיות בצופר ובנהריים אותם מעבדים חקלאים ישראלים, יחזרו לשליטה ירדנית. המשמעות היא שאי השלום בנהריים, בו נרצחו הנערות הישראליות יחד עם מאות דונמים של שטחים חקלאיים, יחזרו לידיים ירדניות והחקלאים הישראלים במקום יאבדו את פרנסתם ואת מפעל חייהם", הוסיף שוסטר. "תושבי עמק הירדן והחקלאים באזור זועקים את זעקתם כבר למעלה משנה והממשלה שותקת. אנו קוראים לראש הממשלה שלא להזניח את היחסים המדיניים ולפעול להסדר ארוך טווח מול מלך ירדן, תוך נקיטת הזהירות המדינית המתבקשת והתחשבות בסוגיות הפוליטיות הפנים מדינתיות, שמירה על יחסים תקינים ויציבות אזורית, מתוך מטרה שהחקלאים הישראלים ימשיכו לעבד את שטחי המובלעות".
