ההחלטה הירדנית שמטרידה את ישראל: "אי אפשר לשנות סדרי עולם"

הודעתו של עבדאללה מלך ירדן בדבר ביטול כמה מהנספחים בהסכם השלום מ-1994, הנוגעים להמשך החכרת שטחי אי השלום בנהריים ומובלעת צופר, התקבלה אתמול (ראשון) בישראל בהפתעה בקרב החקלאים הפעילים במובלעות. אתמול הם שבו והדגישו את חשיבותם הקריטית למדינת ישראל. "לא נשקוט עד שנעביר את ההחלטה הלא הגיונית הזו מסדר היום", הצהיר אייל בלום, ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, סמוך לתחומיה נמצאת מובלעת צופר. "אלו שטחים משמעותיים מאוד מבחינת ביטחון האזור, ביטחון המדינה, הפרנסה וענף החקלאות בערבה התיכונה".

בלום מתאר את ההחלטה הירדנית כגזר דין מוות לחקלאים שבמשך 20 השנים האחרונות עיבדו את השטחים שהוגדרו תחת "משטר מיוחד". "המשמעות הינה קריסה של 30 משקים חקלאיים בשטח של כ-1,400 דונם", הזהיר. "לא מתקבל על הדעת כי לאחר שנים רבות, ישתנו סדרי עולם. אני קורא לראש ממשלת ישראל לפתור את המשבר הזה באופן מידי שכן מלבד חשיבות השטחים לחקלאות, הם מהווים חיץ בין האזורים המיושבים בערבה למדינת ירדן, והם קריטיים בשל מיקומם, לביטחון האזור והמדינה".

לקריאה נוספת:
נתניהו בטקס הזיכרון לרבין: "נדון על הארכת הסכם השלום עם ירדן"

עוד הוסיף בלום: "מדינת ישראל נמצאת בקשרים של מסחר, ותעשייה עם ירדן ואף מעבירה אליה מיליוני קוב מים לתושביה. אנו מצפים מממשלת ישראל לפעול על מנת שהמצב הקיים יישמר".

אלי ארזי, חבר קיבוץ אשדות יעקב-מאוחד, מעבד בשנים שחלפו מאז חתימת ההסכם עם ירדן את האדמות באי השלום בנהריים. הוא גם משמש כאחד מנציגי ישראל בוועדת הקבע הישראלית-ירדנית לענייני המובלעות. "ההסכם בין המדינות אומר שמדי 25 שנה, אם אחת המדינות לא מחדשת באופן אוטומטי את הנספחים, צריך לשבת לדבר - וזה מה שקרה היום", הבהיר. "הירדנים העבירו למעשה מסר שאין חידוש אוטומטי וכך צריך לראות זאת. עכשיו יש שנה לשבת ולדבר".

למרות ההפתעה, ארזי עדיין שומר על אופטימיות בנוגע לעתידן של המובלעות. "יש בין שתי המדינות מערכת יחסים רצינית ועמוקה", הסביר. "יש לי עשרות פגישות עם הירדנים ואנחנו בהידברות עמם, כך שלפני שיוצאים בכותרות, צריך לקרוא את הסכם השלום על נספחיו. כרגע, אני מבין שמדובר בעניין פנימי ירדני. חשוב להדגיש שיש בהסכם השלום עוד נספחים חשובים בנושאי מים ועוד. לאף צד אין עניין לא לחדש את הנספחים. כמו כן, יש לזכור שהשטח מוגדר כשטח תחת 'משטר מיוחד', שזכות הקניין שלו ישראלית והריבונות שלו ירדנית. ההחלטות יתקבלו במשותף".

במשרד החוץ אומרים שהם "מאוכזבים" מההודעה הירדנית אך שהם מקווים שניתן יהיה לפתור את המחלוקות בשנה הקרובה, עד שיפוג תוקף הסעיפים מהסכם השלום. בימים הקרובים ילמדו במשרד את משמעות הצהרת המלך עבדאללה ויפתחו בדיאלוג עם הירדנים כדי לנסות להאריך את הסדר החכירה הקיים. "אף אחד לא רוצה לפתוח חזית מיותרת מול ירדן כרגע ויש אינטרסים אסטרטגיים משותפים כך שאנחנו שואפים להכיל את האירוע ולסגור את זה בדרך שקטה", אמר גורם ישראלי.

במשרד לא הופתעו מפרסום ההודעה של המלך, שנמסרה במקביל לשגריר ישראל בעמאן אמיר וויסברוד, וגם הועברה ישירות למשרד החוץ בירושלים. בירושלים מעריכים כי דעת הקהל הפרו פלסטינית ואנטי ישראלית בירדן היא המניע העיקרי להחלטה, אך לדברי הגורם הישראלי "יש ניסיון לשמור על להבות נמוכות בגלל החשיבות של היחסים האסטרגיים עם ירדן".

(עדכון ראשון: 22:03)