הטיפול בחריגות השכר במגזר הציבורי בין 2018-2016 חסך לקופת המדינה 1.9 מיליארד שקלים - כך עולה מדוח חריגות השכר במגזר הציבורי שהגיש היום (שלישי) הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. הדוח סוקר את היקף החריגות במגזר הציבורי בגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי הממשלה לשנת 2017 וכן את פעילות יחידת האכיפה וחקירות השכר לשנת 2018.
מדיווחי הגופים המתוקצבים והנתמכים בשנתה שעברה עולה כי סך עלות העסקה בגופים המתוקצבים והנתמכים עמדה בשנת 2018 על כ-75 מיליארד שקלים. סך החיסכון שהתקבל מפעילות יחידת האכיפה בשנת 2018 עומד על סכום של כ־275 מיליון שקלים. מסכום זה, כ-37.3 מיליון שקלים הושב לקופות הגופים בהם התבצעה האכיפה, וכ-238 שקלים מהווים חיסכון.
בשנת 2017 נמצאו חריגות לכאורה ב־93 גופים מתוקצבים, המהווים כ-12% מכלל הגופים. הגופים המובילים הן הרשויות המקומיות, ולאחר מכן בסדר יורד: חברות ממשלתיות, גופים נתמכים, תאגידים, חברות עירוניות ומועצות דתיות. העובדים החורגים לכאורה הם "בעלי תפקידים" כלומר עובדים המבצעים תפקידי מפתח.
עוד בוואלה! NEWS:
היום שאחרי החומה: כשעשרות רחפנים של "צבא חמאס" יחדרו לישראל
חיי האזרחים באיראן כבר בלתי-נסבלים, אבל הגרוע מכל עוד לפניהם
הלך לעולמו אחרון אנשי הצוות על ספינת המעפילים "אקסודוס"
בעיריית תל אביב-יפו התגלו חריגות שכר לכאורה במשך חמש שנים ברציפות. בנוסף לכך, מתוך 93 הגופים בהם התגלו חריגות לכאורה בשנת 2017, ב-29 גופים התגלו חריגות גם בשנת 2016 ,ובחמש מתוכם התגלו חריגות שכר לכאורה במשך שלוש שנים ברציפות. ביניהם מועצה אזורית חוף הכרמל, עיריית טייבה, מועצת זמר, רשות שדות התעופה ועיריית תל אביב.
חלק ניכר מחריגות השכר לכאורה (בהיקף של 29%) בקרב בעלי התפקידים עלו ברשות שדות התעופה כתוצאה של העסקה על פי תקנים לא מאושרים. חלק משמעותי - 38% - מחריגות השכר לכאורה בקרב בעלי השכר הגבוה עלו ב"באלתא תעשיות אלקטרוניות" בשל עלייה לא סבירה ולא מנומקת בהיקף השעות הנוספות שביצעו העובדים ביחס לשנה שעברה.
במסגרת פעילות היחידות מתבצעת אכיפה בהתבסס להתרעות ומידע המועבר ממקורות שונים. בהתאם לכך, בדוח שהועבר לידי יו"ר הכנסת הוצגו אומדן חיסכון והכסף שהוגש הוצגו אומדנו החיסכון לקופת המדינה כתוצאה מהפעילות, והסכומים שהושבו לגופים אלו. לשם כך, שולבו סכומי ההשבה - כלומר הסכומים שעובד קיבל בעבר בניגוד לחוק ונדרש להשיבם, וכן חיסכון עתידי שנוצר מהפחתת התשלומים העתידיים.
בין חריגות השכר הבולטות בדוח נמנים היועץ משפטי של רשות שדות התעופה - 79,512 שקלים (אחוז החריגה 11%), סגן בכיר למנהל מחלקה אורתופדית בשירותי בריאות כללית עם 45,634 שקלים (47%), ראש אגף אלקטרוניקה קשר ברשות שדות התעופה עם 53,668 שקלים (52.45%), דיקן מדעים בטכניון עם 63,578 שקלים (50%), מנהל אגף בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עם 56,801 שקלים (11.52%), יועץ משפטי בעמידר עם 49,421 שקלים (35.96%) וסגן מנהל אגף ברכבת ישראל עם 38,580 שקלים (21%).
האוניברסיטה העברית בירושלים
בהתאם להסכמות בין הצדדים, מגמלתם של גמלאי הסגל המנהלי המבוטחים בפנסיה התקציבית יופחתו תשלומים חורגים בסך של כ־17.5 מיליון שקלים לשנה. כמו כן, כתוצאה מההסכם, נחסך לקופת האוניברסיטה סכום חד פעמי של כ־23 מיליון שקלים החיסכון העתידי עומד על כ־153 מיליון שקלים בסך הכול.
הרשות הארצית לכבאות
מפקדי כבאות בכירים הגישו תביעות בסך של מאות אלפי שקלים בגין הפרשי שכר וגמלה. לבסוף נדרשו בעצמם להשיב כסף למדינה על חריגות שכר שקיבלו לאורך השנים. סך הכסף שנחסך למדינה עומד על 506 אלף שקלים, וסך ההשבה לקופת המדינה עומד על יותר ממיליון ו-250 אלף שקלים.
עיריית באר שבע
43 עובדי עיריית באר שבע ניהלו הליך משפטי במהלכו תבעו מהמדינה סכום של שבעה מיליון ו-340 אלף שקלים. מול 38 מהם נחתם הסכם פשרה במסגרתו שולמו להם 340 אלף שקלים. מהתערבות הממונה על השכר בהליך זה נחסך של יותר משישה מיליון שקלים. ארבעה תובעים ממשיכים את ההליך המשפטי בבית הדין ותובעת אחת טרם החליטה בנוגע להמשך התביעה.
כמו כן, במסגרת הליך שימוע קיבוצי שהתנהל מול העירייה הוסדרו בהסכמה חריגות שכר שהתגלו בשכרם של כ־25 עובדי העירייה. משכרם החודשי של העובדים הופחתו כ-42,334 שקלים בסך הכול. בנוסף, העובדים נדרשו 204,966 שקלים ביחד. החיסכון השנתי כתוצאה מהפחתת השכר החודשית מוערך ב-632,732 שקלים, ואילו החיסכון העתידי מוערך בכמיליארד שקלים. חריגות שכר נוספות של עובדי העירייה יוסדרו בשנת 2019.
בסוגיה אחרת, שני עובדי העירייה קיבלו את שכרם לפי דירוג שונה מהדירוג שאושר על ידי משרד הפנים. במסגרת הסדרה בהסכמה הופחת שכרם החודשי של העובדים ב-2,746 שקלים והם נדרשו להשיב ביחד סכום כולל של 53,075 שקלים. החיסכון השנתי מוערך ב-45,227 שקלים ואילו החיסכון העתידי מוערך בכמיליון וחצי שקלים.
עיריית ראשון לציון
בביקורת שערך הממונה על השכר בעירייה עלה כי מנהלת מחלקה בעירייה קיבלה זכאות לדרגה באופן חורג. במסגרת הסדרה בהסכמה הוחלט שהעובדת תורד בחצי דרגה, וכתוצאה מכך יופחת שכרה החודשי ב-350 שקלים בחודש. כמו כן הוחלט שהעובדת תשיב 6,900 שקלים לקופת המועצה. במקביל התקבלה החלטת ממונה על השכר בעניינה של עובדת שתבעה את העירייה. במסגרת ההחלטה הופחתו משכרה החודשי של העובדת תוספות שכר חורגות בסך של כ-3,000 שקלים והיא נדרשה להשיב כ-284 אלף שקלים לקופת העירייה.
חברת החשמל
במסגרת הסכם חריגות שכר שנחתם עם עובדי חברת חשמל בינואר 2017 הוסכם שהגמלאים ושארים ישיבו 36,955 שקלים. החיסכון העתידי המוערך עומד על 427,019 שקלים.
המועצה לענף הלול
יחידת האכיפה וביקורת השכר גילתה חריגות לכאורה בשכרם של עובדי המועצה. לאחר שהממונה על השכר בשנת 2018 אישר הסכם קיבוצי שנחתם בין המועצה להסתדרות הכללית החדשה, הוסדרו תנאי השכר של עובדי המועצה והחריגות שעלו בדוח הביקורת הביאו לחסכון שנתי המוערך של כמיליון ומאה אלף שקלים, וחיסכון העתידי מוערך ביותר מ-42 מיליון שקלים. העובדים נדרשו להשבות פרטניות בסך של 70,087 שקלים.
מנהלי מחלקות חינוך
במסגרת הסכמים מרכזיים שנחתמו בין מרכז השלטון המקומי והסתדרות המורים בעניין שכרם של מנהלי מחלקות החינוך, נמצא בי במקרים רבים שנבדקו הסתדרות המורים המליצה לרשויות על יישום שגוי הן של הסכם החריגות והן של הסכם השכר. בשנת 2018 הסתיים טיפול בעניינם של 11 מנהלי מחלקות חינוך, שהשיבו סך של 140 אלף שקלים לקופות הרשויות בהן היו מועסקים. החיסכון השנתי כתוצאה מפעילות האכיפה בקרב מנהלי המחלקות מוערך בכ-200 אלף שקלים ואילו החיסכון העתידי מוערך ב-2,713,029.
עיריית פתח תקווה
בעיריית פתח תקווה נמצא כי שכרם של מספר עובדי העירייה הכיל רכיבים חורגים. במסגרת הסדרה בהסכמה הוסכם שהעובדים ישיבו סך של כ-106,057 שקלים. ומשכרם החודשי יופחת סכום כולל של 7,299 שקלים החיסכון השנתי מוערך בכ-127,835 שקלים והחיסכון העתידי מוערך ביותר משלושה מיליון ושלוש מאות אלף שקלים.
עיריית בני ברק
במסגרת פעילות היחידות נמצאה חריגת שכר בקרב שני עובדי עירייה. במסגרת הסדרה בהסכמה הופחת שכרם החודשי של העובדים ב-2,378 שקלים והם נדרשו להשיב ביחד סכום כולל של 29,834 שקלים. החיסכון השנתי מוערך ב-40,170 שקלים ואילו החיסכון העתידי מוערך בכמיליון ושלוש מאות אלף שקלים.
עיריית הרצליה
מנהל מחלקה בעירייה הגיש בקשה לקידום. בשל כך נבחנו תנאי העסקתו ובשכרו התגלו חריגות. במסגרת הסדרה בהסכמה עם העובד הוחלט כי ישיב לקופת העירייה סכום של כ-36,600 שקלים ומשכרו יופחתו כ-917 שקלים בחודש. החיסכון השנתי כתוצאה מההסדר מוערך ב-13,177.
עמידר
מפנייה של החברה לממונה על השכר בעניין שכרם של חלק מעובדי החברה, ולאחר בדיקת הנתונים, התגלו חריגות בשכרם של עובדי החברה המועסקים בחוזים אישיים. התנהל מו"מ והושג מתווה הסדרה לשכרם של העובדים לרבות מתווה להסדרת חריגות השכר. החיסכון השנתי בשכרם של כ-50 מעובדי החברה המועסקים בחוזים אישיים מוערך בכ-480 אלף שקלים, סכום ההשבה מוערך בכ-350 אלף שקלים. החיסכון העתידי מוערך בשישה מיליון שקלים.
מתחילת פעילות יחידת החקירות בשנת 2009 ועד לשנת 2018 נפתחו 142 תיקי חקירה בכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים. בכמחצית מתיקי החקירה בשנים 2013-2018 ניתן גזר דין לאחר הרשעת הנאשמים. בתיקי החקירה שהועברו לטיפול התביעה הושתו מגוון עונשים על אלו שאישרו את חריגות השכר הנמנים עם הדרג הבכיר בגופים.
מתוך 38 גזרי דין שהתקבלו בבית הדין למשמעת לשיפוט, בשליש הוחלט עם פיטורים או פסילה קצובה משירות המדינה או מהגוף בהם עבדו. בכשליש נוסף הופקעה משכורת חלקית או מלאה, והורדה או הוקפאה דרגת הנאשמים.
כך למשל בחברת נתיבי ישראל, נפתחה חקירה בעקבות תשלום בונוסים לעובדים בכירים בחברה ללא אישור רשות החברות הממשלתיות. בבית חולים הדסה, נחקר מתן תשלום שכר חורג למנהל מחלקה בכיר למרות הנחיות מפורשות מצד נציגי הממונה על השכר. החקירה טרם הסתיימה.
בעיריית חולון נחקר חשד שלסמנכ"ל משאבי אנוש ותרבות בעירייה שולמו חריגות שכר. מחומר החקירה עלה כי לא התריע על כך שעדכון שכרו האישי מותנה בסיום קורס מנהלי מש"א, בו לא עמד, זאת על אף ידיעתו כי מדובר בתנאי הכרחי לעדכון שכר הבכירים שלו. התיק הועבר לבחינת יחידת התביעות באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בצירוף המלצה להעמדה לדין.
חקירות נוספות נפתחו במועצה האזורית חבל מודיעין, לאחר שמנכ"ל המועצה אישר תשלום חריגות שכר בשכרו האישי, בשכרם של שני עובדים בכירים, ובשכרן של שתי עובדות נוספות. בחברת מרכז הירידים והקונגרסים החקירה העלתה כי בשכרן של סמנכ"לית הכספים וסמנכ"לית השיווק שפרשו במהלך שנת 2018 השתלמה תוספת שכר חורגת בעודן מכהנות בתפקידן, בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים והוראות הממונה על השכר. בשני המקרים התיקים הועברו למחלקת התביעות בנציבות שירות המדינה בצירוף המלצה להעמדה לדין.