פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הלך לעולמו אחרון אנשי הצוות על ספינת המעפילים "אקסודוס"

      מסעה של "אקסודוס" הפך לסמל של העפלת ניצולי השואה לישראל נוכח הקרב הממושך מול חופי הארץ. סם שולמן, שהיה איש צוות בספינה ההיסטורית, הלך לעולמו מעט לפני יום הולדתו ה-91. "אמרתי: אני חייב ללכת לארץ ישראל, לא ידעתי למה אני נכנס", הוא סיפר בעבר

      הלך לעולמו אחרון אנשי הצוות על ספינת המעפילים "אקסודוס"
      צילום: מתוך ה-youtube של ToldotYisrael

      בסוף השבוע הלך לעולמו סם שולמן, בן 91, אחרון אנשי הצוות על ספינת המעפילים "אקסודוס" החקוקה בהיסטוריה הציונית כמסע העפלה הירואי ורב חשיבות. שולמן, יהודי-אמריקני, היה אחד מ- 36 מתנדבים יהודים מחוץ לארץ.

      האנייה יצאה בחודש יולי 1947 מחופי צרפת ועליה 4,515 ניצולי שואה. לאחר חודשיים של מאבקים בבריטים גורשה חזרה לאירופה, ועגנה בהמבורג שבגרמניה. מדובר בספינה ישנה שבמקור שימשה כאוניית טיולים שהשיטה לא יותר מאלף נוסעים. רגע לפני שהוצאה מכלל שימוש היא נרכשה על ידי ארגון "ההגנה" ויועדה להשיט 5,500 פליטים ששרדו את זוועות השואה בכדי להביאם לחופיה של ארץ ישראל.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הנהגת הימין החדש או הצטרפות לפרץ וסמוטריץ': השבוע הגורלי של שקד
      "למה לרצוח?": משפחתו של סלומון עלתה לקברו וקראה להמשיך במחאה
      המפקד ירה על מחבלים - ופגע בסא"ל מ': הכשלים בחאן יונס נחשפים

      סם שולמן (אתר רשמי , אתר ההנצחה למעפילי אניית ההגנה אקסודוס)
      אחרון אנשי הצוות על ספינת המעפילים "אקסודוס". סם שולמן (צילום: אתר ההנצחה למעפילי אניית ההגנה אקסודוס)

      יצחק רוזמן, בנו של מרדכי רוזמן שהיה מנהיג הפליטים על האונייה, אמר לוואלה! NEWS כי למתנדבים היהודים מחו"ל היה חלק משמעותי ביותר על האונייה והם היו למעשה הכוח שהפעיל את מערכות הספינה. "הם היו נערים, בני 19-20, שהחליטו להתנדב למשימה הקשה הזאת", אמר רוזמן והזכיר כי אחד מאותם מתנדבים אף נהרג בפעולת ההשתלטות של הבריטים על הספינה. מדובר היה בוויליאם ברנשטיין, בן 24 מארצות הברית, שנהרג ממכות חיילים בריטים. גם שני ניצולי שואה נהרגו מאש או ממכות החיילים האנגלים, צבי-הירש יעקובוביץ' ומרדכי בומשטיין.

      מחר שולמן היה אמור לציין את יום הולדתו ה-91. לפני מספר שנים הוא סיפר למיזם "תולדות ישראל" על התגייסותו לשיט ה"אקסודוס" ולאירועים שליוו את ההפלגה ושהפכו לזיכרון מרכזי באירועים שקדמו להקמת מדינת ישראל. "זה היה באוגוסט 46', אמרתי לאמי: אני הולך לארץ ישראל. היא אמרה: אתה בן יחיד, למה אתה רוצה ללכת לארץ ישראל, מישהו אחר ילך. אמרתי: אני רוצה ללכת, אני חייב ללכת. היא לא יכלה לעצור אותי", סיפר שולמן למיזם שמתעד עדויות של גברים ונשים שלקחו חלק בהקמת המדינה.

      עוד סיפר שולמן כי "לא ידעתי למה אני נכנס, כי בתנועת 'החלוץ' לא אמרו לי כלום. נתנו לי קצת כסף, משהו כמו עשרים דולר, עד שאגיע לאונייה. הגעתי לבולטימור, הלכתי על המזח לצד אוניות ענקיות וחיפשתי ספינת נוסעים. שאלתי כמה מהמלחים: 'אתם יודעים איפה נמצאת (אוניית) ה'פרזידנט וורפילד'?', זה היה שם האונייה. הם שאלו: 'איזה מין אוניה זאת?', אמרתי שאני לא יודע. הם שאלו: 'זו ספינת סוחר?', אמרתי שאני לא יודע. הם ענו: 'אנחנו לא יודעים, שאל מישהו אחר'". לדבריו, ''המשכתי ללכת בין ספינות הענק ואז בחור אחד אמר: 'אני חושב שזו הספינה המוזנחת בקצה המזח, זו שנראית כמו מעבורת, יש שם כמה בחורים, למה שלא תשאל אותם?'''.

      סם שולמן (אתר רשמי , אתר ההנצחה למעפילי אניית ההגנה אקסודוס)
      היה אמור לציין את יום הולדתו ה-91. סם שולמן (צילום: אתר ההנצחה למעפילי אניית ההגנה אקסודוס)
      הספינה אקסודוס בנמל בצרפת (אתר רשמי , מוזיאון הפלמ"ח)
      הספינה אקסודוס בנמל בצרפת (צילום: מוזיאון הפלמ"ח)

      ''הלכתי לכיוון, היו שם ארבעה אנשים, שאלתי אותם: 'זו הספינה שמפליגה לפלסטינה?', הם ענו: 'לא, לא, לא. אנחנו בדרך לאוקלהומה'. חשבתי לעצמי: 'אוקלהומה היא ביבשה, איך הם נוסעים לאוקלהומה?'. אמרתי: 'תודה' והלכתי משם. חשבתי לעצמי שנתנו לי מידע שגוי, ואז הם קראו לי בחזרה ואמרו לי: 'חזור, אנחנו רק מתבדחים, אנחנו מפליגים לפלסטינה'. שאלתי: 'מתי?' והם אמרו שקודם צריך לתקן את הספינה. שיפצנו את הספינה ואחר כך הפלגנו לאיטליה, לפורטוונרה, שם עלו לאוניה נגרים שעקרו הכל החוצה ובנו דרגשים כמו במחנות ריכוז, כדי שאנשים יוכלו לישון עליהם. 4,500 אנשים, זה הרבה".

      "ואז המשכנו לסט (Sète, עיר נמל בצרפת) לקחת את הפליטים", הוא הוסיף. "ראינו 4,500 אנשים עולים לספינה, זה היה מדהים. יצאנו מסט ומי חיכה לנו בים התיכון? משחתות בריטיות. הם הודיעו לנו: 'אל תנסו להגיע לפלסטינה'. ואז הנפנו דגל גדול שעליו היה כתוב 'אקסודוס 1947' ואחר כך העלינו את דגל ישראל והורדנו את דגל הונדורס, והמשכנו להפליג".

      לדבריו, יום לפני הגיעה לחופי ארץ ישראל, ''המשחתת הבריטית נגחה בנו ואז עזבה. כשהם נגחו בנו כוחות קומנדו עלו על הסיפון משני הצדדים. הרעיון שלהם היה להשתלט על הספינה. כל הצעירים שהיו על הספינה החלו לזרוק עליהם תפוחי אדמה וקופסאות שימורים. כל מה שיכלו למצוא, זרקו על הבריטים. נלחמנו בהם ככל שיכולנו, מוודאים שהאונייה לא שוקעת''.

      אישורו של סם שולמן על היות איש צוות הספינה אקסודוס (אתר רשמי , אתר ההנצחה למעפילי אניית ההגנה אקסודוס)
      אישורו של סם שולמן על היות איש צוות הספינה אקסודוס (צילום: אתר ההנצחה למעפילי אניית ההגנה אקסודוס)
      הספינה אקסודוס בנמל בבולטימור (אתר רשמי , מוזיאון הפלמ"ח)
      הספינה אקסודוס בנמל בבולטימור (צילום: מוזיאון הפלמ"ח)

      ''הם לקחו שליטה על הספינה והביאו אותה לנמל חיפה. היו שם שלוש ספינות מאסר. על כל ספינה העלו כ-1,500 אנשים. חשבנו שלוקחים אותנו לקפריסין (למחנות המעצר של הבריטים), אבל מר בווין, שהיה אז שר החוץ הבריטי (ושהתנגד להעפלת היהודים לארץ ישראל וטען שעליהם להשתקם באירופה, א.א.) החליט: 'תנו להם לחזור לצרפת, תנו לצרפת לקחת עליהם אחריות'".

      הוא סיפר כי כשהם הפליגו חזרה לסט, "עגנו בחוץ והבריטים כאילו אמרו לצרפתים: 'קחו אותם למקום ממנו הם באו. מכאן יצאתם, כאן תרדו'. התנגדנו לכך והצרפתים אמרו: 'הם לא רוצים לרדת, אנחנו לא יכולים לאלץ אותם לרדת'. נשארנו שם כחודש. אחרי חודש בווין החליט: 'החזירו אותם לגרמניה', ואז הספינה חזרה לגרמניה. הם סירבו לרדת בגרמניה. זה היה דבר גדול, אלו היו החדשות הגדולות של השנה".

      מסעה של אקסודוס הפך לסמל של העפלת ניצולי השואה לישראל נוכח הקרב הממושך מול חופי הארץ; הירידה בנמל חיפה לנוכח עיניהם של נציגי ועדת-החקירה של האו"ם, החזרתה לצרפת והשהות הממושכת באוניות הגירוש עקב סירוב המעפילים לרדת לחוף, ולבסוף - גירוש המעפילים לגרמניה, ניסיון החבלה באחת מאוניות הגירוש והתלאות שעברו המעפילים עד שהאחרונים שבהם זכו להגיע לישראל ב-1948.

      סם שולמן ליד הספינה אקסודוס בנמל חיפה (אתר רשמי , מוזיאון הפלמ"ח)
      שולמן ליד הספינה אקסודוס בנמל חיפה (צילום: מוזיאון הפלמ"ח)