בטהראן זעמו אמש (חמישי) בעקבות השתלטותם של נחתים בריטים על מכלית הנפט במפרץ גיברלטר, והמתיחות באזור עלולה להחריף. דובר משרד החוץ האיראני אמר כי ההשתלטות על המכלית היא צעד הרסני שיכול להגביר את המתיחות באזור. כמו כן, אמר שמדובר בפעולה "לא חוקית" ושמדינתו לא תסכים לה. מנגד, היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון בולטון בירך על עצירת המכלית ואמר כי אלו "חדשות נפלאות".
באיראן דרשו לשחרר במיידית את המכלית והאשימו את בריטניה שפעלה לבקשתה של ארצות הברית. מוקדם יותר, משרד החוץ האיראני זימן את שגריר בריטניה לשיחת הבהרה כדי להביע את "התנגדותה החזקה לתפיסה הבלתי חוקית של כלי השיט". המחווה הדיפלומטית הסירה כל ספק כי המכלית "גרייס 1" נמצאת תחת בעלותה של איראן, למרות שעל סיפונה נתלה דגל פנמה והיא רשומה תחת חברה בסינגפור.
ההכרה של איראן בבעלותה על הספינה קשרה בין התקרית לבין המאמץ האמריקני לעצור את כל המכירות הבינלאומיות של נפט גולמי משטחה. טהראן מתייחסת לפעולות האמריקניות כאל "מלחמה כלכלית" לא חוקית. לטענת דובר מטעם הטריטוריה הבריטית, 28 אנשי הצוות שעל המכלית, רובם הודים וחלקם פקיסטנים, מרואיינים על ידי החוקרים והגורמים הרשמיים כעדים - ולא כחשודים, וזאת על מנת לעמוד על טבעה של המכלית וייעדה הסופית. בכיר במשמרות המהפכה, מושן רזיי, אף איים כי זו תהיה "חובתה" של טהראן להשתלט על מכלית נפט בריטית אם בריטניה לא תשחרר את כלי השיט האיראני.
לקריאה נוספת בנושא
איראן: ארה"ב לא תקפה כי היא מפחדת מהעוצמה הצבאית שלנו
טראמפ לאיראן: היזהרו עם האיומים, הם עלולים להתנקם בכם
הספינות נעלמות בחשיכה - ומופיעות: כך ממשיכה איראן למכור נפט
על פי החשד, המכלית העבירה נפט מאיראן אל בניאס שבמערב סוריה, תוך הפרת הסנקציות של האיחוד האירופי. העיצומים של האיחוד הוטלו על דמשק מאז מאי 2011, אולם עד היום החברות בו לא תפסו מכלית בשטח ימי. לעומת ארצות הברית, אירופה לא הטילה סנקציות נרחבות על איראן וניסתה להישאר ניטרלית במתיחות בין שתי המדינות.
"זאת הפעם הראשונה שהאיחוד האירופי עשה משהו כל כך פומבי ואגרסיבי", אמר מתיו אורסמן, עורך דין בכיר בחברה שמייעצת בנושא הסנקציות. "אני משער כי זה היה מתואם בדרך כלשהי גם עם ארצות הברית, בהתחשב בכך שכוחות נאט"ו היו מעורבים גם כן".
לדבריו, "לא סביר שההשתלטות נועדה לאותת לסוריה ולאיראן - וגם לארצות הברית - שאירופה לוקחת ברצינות את אכיפת הסנקציות ושהאיחוד יכול גם כן להגיב למדיניות האיראנית בנושא המשא ומתן המתמשך על הסכם הגרעין".
איראן מספקת נפט לכוחותיה בסוריה, למרות הסנקציות נגד ממשל אסד. בשנה שעברה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החל להשית עיצומים על איראן עצמה, עם פרישתו מהסכם הגרעין בו הובטחה לטהראן גישה למסחר העולמי בתמורה לריסון תכנית הגרעין שלה. סנקציות אלו הוחרפו מאז חודש מאי האחרון, והפכו את שוק הנפט ברפובליקה האסלאמית נואש ללקוחות חלופים. איראן הפכה לתלויה בצי המכליות שלה להעביר כל כמות נפט שתוכל למכור וכן לאגור כל תפוקה שלא נמכרה.
מדינות אירופה התנגדו להחלטת נשיא ארצות הברית לפרוש מהסכם הגרעין. הן התחייבו לסייע לאיראן במציאת דרכים חלופיות לייצוא הנפט, אך בינתיים לא חוו הצלחה. בטהראן אמרו כי הם רוצים לשמור על ההסכם, אולם דרשו לקבל את ההטבות הכלכליות שהובטחו להם. נשיא איראן, חסן רוחאני, הודיע אתמול כי החל מיום ראשון תגדל רמת העשרה האורניום מ-3.7%, כפי שמותיר הסכם הגרעין.
עם זאת, בסוכנות הידיעות הרשמית אירנ"א פורסם אתמול כי שר המודיעין של איראן, מוחמד עלווי, אמר כי טהראן מוכנה לשיחות עם וושינגטון רק אם ארצות הברית תסיר את הסנקציות ואם המנהיג העליון עלי חמינאי יאשר זאת. "אפשר לבחון את קיומן של שיחות עם אמריקה רק אם טראמפ יסיר את הסנקציות והמנהיג העליון ייתן אישור", אמר עלווי.
(עדכון ראשון: 23:00, 4/7/2019)
