כשנשמעו ההכרזות על רגיעה בגבול הרצועה, במערכת הביטחון ניסו להנמיך את גובה הציפיות, ולא מיהרו לאשר את הפרטים. רק לאחר שהסוגיה תפסה את הכותרות בכלי התקשורת בישראל, הוחלט לאשר את התהליך ולהתריע כי אם חמאס לא יפסיק את האלימות - ישראל תחזיר את הסנקציות.
כבר בלילה שבין חמישי לשישי דיווחו הפלסטינים כי ישראל וחמאס הגיעו להסדרה שבמהלכה יופסק השימוש בבלוני הטרור ובהתאם יפתח מרחב הדיג. עוד דווח כי במסגרת ההבנות יועברו דרך מעבר כרם שלום מכליות סולר עבור תחנות הכוח בעזה.
בשעה 06:30, כשהמכליות עמדו במעבר - בלוני הנפץ כבר היו באוויר. הפעם היה זה זר בלונים פלסטיני שנשא עמו ספר ממולכד. זה לא גרם למתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף כמיל אבו רוקון, להורות על סגירת המעבר לאלתר ועל הפסקת העברת הסולר או סגירה מחודשת של מרחב הדיג. בדיוק ההיפך קרה בשטח: לוחמי חיל הים נאלצו לפתוח באש לעבר כמה כלי שיט פלסטינים שחרגו מהאזור שנפתח לדיג ולאחר כמה שעות כבר פרצו שריפות בעוטף עזה. צוותי הכיבוי האזרחיים והצבאיים מיהרו להשתלט על האש, אלא שאז עוד צרור זרי פרחים עשה את דרכו לשטח ישראל.
עוד בנושא:
למרות בלוני התבערה: אושר הסכם רגיעה מחודש בין חמאס וישראל
בלוני תבערה ללא הפסקה: 17 שריפות פרצו בעוטף עזה
שליחת בלוני התבערה נמשכת: 19 שריפות פרצו בעוטף עזה
כאילו לא די בכך, סמוך לשעה 16:00 כבר החלו העימותים לאורך גדר המערכת בגבול ישראל, ניסיונות לפגוע בחיילי צה"ל באמצעות מטעני חבלה ואבנים, חבלה בגדר המערכת וניסיונות לחצות את הגבול לשטח מדינת ישראל. אחד מהם הצליח ונתפס לאחר שהספיק להסתיר בקבוק תבערה סמוך למקום החדירה.
כך למעשה הצליח חמאס להמיס זמנית את עוצמתו של צה"ל ולאתר את נקודת התורפה הישראלית. אי אפשר להשוות את בלוני הטרור לרקטה ולא לחדירת מחבלים באמצעות מנהרה, אך הדרג המדיני וצה"ל אמורים לספק תחושת ביטחון לציבור. המראות של שדות עולים באש, בלונים נושאי חומר נפץ - גם אם הוא זעיר, מחלחלים עמוק פנימה ומעצימים את התחושה הקשה המצטיירת - לפיה מדינת ישראל וצה"ל מפקירים לכאורה חבל ארץ שלם לידי חמאס.
זה לא הזמן לדבוק בסיסמאות ובמושגים חדשים, אלא רק ליכולת לעמוד מול הציבור ולהגיש לו את האמת: אנחנו מעדיפים כרגע להיות מרוכזים בזירה הצפונית המתלהטת וגם ביהודה ושומרון, שעלולים לאבד את אבו מאזן לקרבות ירושה עקובים מדם. אפשר אולי לשדר מסר ברור אחר - הדרג המדיני מעדיף להתחיל במערכה לאחר סיום בניית הקיר התת-קרקעי לסיכול מנהרות או בניית הגדר החדשה שהפכה להיות בלתי עבירה עבור המפגינים הפלסטינים מרצועת עזה. אך במקום להשתמש במסרים ברורים בשיח הציבורי, מסתתר הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר במושגים ישנים שמחלישים את העמידה הציבורית מפני התקפות טרור.
כל אזרח שואל את עצמו מה משמעותה של העוצמה הצבאית הרבה שבידי צה"ל כשלא ניתן להשתמש בה - גם לא על מנת להפעיל מנופי לחץ. ההמלצה לסגור ולפתוח את מרחב הדיג מעוררת גיחוך. לא רק ברשתות. כמו כן, כל פלסטיני יודע שניתן לסגור את מעבר כרם שלום לכל היותר לשבוע - שכן כל פרק זמן ארוך יותר יוביל למשבר הומניטרי - הדבר האחרון שישראל מעוניינת בו בעת הזו.
בפועל, ישראל שוחקת את מצרים כמתווך בינה לבין חמאס במקום לשמור אותה לרגע האמת כמו מבצע רחב או מלחמה. גם הטרטור של שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב לא מוסיף כבוד לא לו ולא לישראל.
אכן מדובר בהחלטות מדיניות בראש ובראשונה. אך עושה רושם שהרמטכ"ל אביב כוכב ומפקד פיקוד הדרום הרצי הלוי לא באמת דוחפים לתגובה קשה. הם היו מעדיפים לדחות מערכה בעזה ככל הניתן תוך כדי מסרים לדרגי השטח: תכילו, תתאפקו, תרסנו ותמנעו מהרוגים שידרדרו להסלמה רחבה. זאת, במקום ללחוץ את הדרג המדיני לגביית מחיר גם אם מוגבל ומאופק, עבור האלימות והטרור הפלסטיני.