פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ ידון בשנית בפסיקת בין הדין הרבני ששללה זכויות מאישה שבגדה

      פסיקת בית הדין קבעה כי האישה אינה זכאית למחצית מהדירה בה התגוררה יחד עם בעלה לשעבר. לאחר שבג"ץ דחה את עתירתה, ביקשה האישה יחד עם שורת גופים לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעניין - ונשיאת העליון אסתר חיות אישרה את הבקשה

      נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אישרה היום (שלישי) לקיים דיון נוסף בפסק דין שקבע כי אישה שבגדה בבעלה אינה זכאית למחצית מדירת המגורים בה התגוררו בני הזוג. מדובר בהליך השמור למקרים שמעלים שאלות משפטיות חדשניות או סבוכות במיוחד.

      במקרה זה, בני הזוג היו נשואים כשלושים שנה, והתגרשו בשנת 2013. עיקר המחלוקת ביניהם נסבה סביב בית מגוריהם. מדובר בדירה שנבנתה על קרקע שהבעל קיבל בירושה לפני הנישואים, ונותרה רשומה על שמו. החוק קובע כי כל הרכוש שצברו בני זוג במהלך נישואיהם יחולק ביניהם שווה בשווה. עם זאת, כאשר הנכס היה בבעלות אחד מהם לפני שנישאו, הפסיקה קובעת כי יש להוכיח על פי התנהגותם ומעשיהם של בני הזוג האם התכוונו להתייחס אליו כרכוש משותף.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ירי בלתי פוסק ו-F-35 בפעולה: חיל האוויר מתרגל מלחמה בכמה זירות
      מנכ"ל רשות המים: בשלושים השנים הבאות כמות המשקעים תפחת בחמישית
      הסכם הגרעין קורס? כל מה שצריך לדעת על ההחלטה של איראן

      נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, בטקס פרישת שופט ביהמ"ש העליון אורי שהם, ירושלים, 2 באוגוסט 2018 (ראובן קסטרו)
      ההליך שמור למקרים שמעלים שאלות משפטיות חדשניות או סבוכות. חיות (צילום: ראובן קסטרו)

      בית הדין הרבני הגדול פסק כי לא הוכחה כוונת שיתוף בבית המגורים - ומכאן שלאישה אין זכות בו. הדיין מיכאל עמוס נימק זאת, בין היתר, בכך שהאישה בגדה בבעל בחודשים שקדמו לפירוק הנישואים. הדיין מימון נהרי הצטרף לדעתו של עמוס והוסיף כי לשיטתו יש לנהוג בצמצום בהוכחת כוונת שיתוף "קל וחומר כאשר מצטרפת למקרה עילת בגידה". הדיין יצחק אלמליח טען כי לאישה אין זכויות בקרקע או בדירה, אך לא הזכיר את עניין הבגידה.

      האישה עתרה לבג"ץ כנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול. היועץ המשפטי של בית הדין טען כי הפסיקה מתבססת על יישום ההלכות של בית המשפט העליון בנוגע לשיתוף בין בני זוג. אמירות הדיינים שנגעו לבגידתה של האישה היו, לטענתו, בבחינת "למעלה מן הנדרש".

      בית הדין הרבני הגדול לערעורים, הרבנות הראשית לישראל. ירושלים אפריל 2016 (רוני כנפו)
      בית הדין הרבני הגדול פסק כי לא הוכחה כוונת שיתוף בבית המגורים - ומכאן שלאישה אין זכות בו (צילום: דוברות בתי הדין הרבניים)

      השופט יצחק עמית דחה את הדברים. הוא קבע כי קריאת פסק הדין של בית הדין הרבני בשלמותו מביאה למסקנה שעניין הבגידה הוא שהיטה את הכף לחובתה של האישה. "בכך התיימר בית הדין להחיל את הדין הדתי על ענייני רכוש, בניגוד להלכה הפסוקה, ובכך חרג הוא מסמכותו", כתב עמית.

      אלא שעמית נותר במיעוט. השופט דוד מינץ סבר כי הדיינים אלמליח ועמוס לא נימקו את החלטתם בבגידתה של האשה - אף שהאחרון הזכיר זאת. בכך בעצם קיבל את עמדת היועמ"ש של בית הדין הרבני, וקבע כי יש לדחות את עתירתה של האישה. השופט אלכס שטיין סבר כי בית הדין הרבני לא חרג מסמכותו כאשר הביא בחשבון את בגידתה של האישה, ובכך הצטרף לתוצאה אליה הגיע מינץ - והעתירה נדחתה.

      לאחר החלטת בג"ץ ביקשה האישה, יחד עם שורת גופים שהצטרפו אליה, לקיים בבג"ץ דיון נוסף בהרכב מורחב בעניין. היום הודיעה נשיאת בית המשפט העליון חיות כי החליטה לקבל את הבקשה. הדיון הנוסף ייערך בהרכב מורחב של תשעה שופטים: הנשיאה חיות, סגנה חנן מלצר, והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין.