נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי שמת אמש (שני) בגיל 67 במהלך דיון באחד מתיקי הריגול נגדו, נקבר הלילה בקהיר, זאת בתום ניתוח גופתו - כך אישר בנו אחמד בפוסט בפייסבוק. מורסי, שהחל את דרכו הפוליטית כאיש תנועת "האחים המוסלמים", מת כתוצאה מהתקף לב בו לקה במהלך הדיון בבית המשפט.
מורסי נבחר לפרלמנט המצרי תחילה בתנועה עצמאית ולאחר מכן מטעם "האחים המוסלמים". הוא נולד בכפר אל-אדווא במחוז א-שרקיה שבעמק הנילוס ב-1951, ולמד הנדסה באוניברסיטת קהיר. בהמשך הוא עבר לארצות הברית לצורך השלמת הדוקטורט שלו באוניברסיטת דרום קליפורניה ושב למולדתו ב-1985. מורסי, שהבטיח "רנסנס מצרי על יסודות אסלאמיים", היה בן למשפחת איכרים וסיפר על ילדות צנועה שעוצבה עם נפילת המונרכיה ועליית הצבא להנהגה.
לפוליטיקה הוא נכנס בשנת 2000 כחבר פרלמנט עצמאי, לאור המגבלות שהטיל הנשיא חוסני מובארק על "האחים המוסלמים". במהלך מחאות "האביב הערבי" ב-2011 נעצר מורסי בימים האחרונים של המשטר, אולם הוא נמלט מהכלא בחסות האנרכיה ששררה במדינה. לימים הוא יואשם בשיתוף פעולה עם חמאס בעת הבריחה.
דרכו לנשיאות נסללה אמנם בבחירות הדמוקרטיות הראשונות אי פעם בתולדות המדינה בשנת 2012, אך זה לא היה התכנון המקורי. בחודש מרץ של אותה שנה הכריז "האחים המוסלמים" על סגן יו"ר התנועה, המיליונר חיירת שאטר, כמועמדה בבחירות לנשיאות מצרים. ואולם, מחשש שיפסל משום שלא עבר די זמן מאז שחרורו מהכלא, הוצג מורסי כמועמד במקומו.
עוד בוואלה! NEWS:
מובארק העיד נגד מורסי: שוחרר מהכלא על ידי חמושים שהגיעו מעזה
משפט המוני במצרים: עונש מוות הוטל על 75 אנשי "האחים המוסלמים"
אויבים היינו, ואולי שוב נהיה: היחסים המורכבים של ישראל עם מצרים
הוא ירש את הנהגת המדינה הערבית הגדולה ביותר אחרי מהפכת כיכר תחריר, אך שלטונו היה שנוי במחלוקת מראשיתו ורבים חששו שהוא מתכנן לכונן מדינת הלכה אסלאמית.
הנשיא האסלאמיסטי לקח על עצמו סמכויות רבות ומיקם עצמו מעל השופטים במצרים וקומם עליו את הרשויות. מערכת המשפט שנשארה עצמאית ובלתי תלויה גם תחת שלטון מובארק, נזעקה על מהלכיו, והורתה על השבתה. כדור השלג המשיך להתגלגל, ועל ההחלטה התרעמה גם האופוזיציה שהתאחדה לראשונה מאז המהפכה ב-2011. מאות אלפים יצאו לרחובות ודרשו כי ישנה את החלטתו.
מורסי התעקש, הורה על עריכת משאל עם לאישור חוקה חדשה למצרים, וחתם את גורל כהונתו במו ידיו. גל המחאות התחזק, אלפים יצאו לרחובות וקראו להתפטרותו. באחת המחאות אף הגיעו מפגינים לארמון וכמה מהם נורו למוות.
הצבא, שאת כוחו ניסה מורסי לצמצם, התערב במשבר הפוליטי שפקד את המדינה בקיץ 2013, אז הפגינו מאות אלפים נגד השינויים שתכנן להעביר הנשיא. באותה שנה ב-30 ביוני, יום השנה הראשון לניצחונו, יצאו מיליונים להפגנות נגד ממשלתו. בתום ארבעה ימים של מחאה המונית, הודיע ומפקד הצבא המצרי דאז והנשיא היום, עבד אל-פתאח א-סיסי, על הדחתו ומאז הוא הוחזק במאסר ולא נראה בציבור.
בשנים שחלפו מאז, הוטלו עליו מאסרי עולם וגם עונש מוות, שבוטל ב-2016 והומר ל-60 שנות מאסר. הוא הואשם בין השאר ברצח והסתה לרצח של מפגינים, ריגול לקטאר, קשירת קשר עם חמאס והרג של חיילים מצריים. הוא ובכירים אחרים בתנועת "האחים המוסלמים", שהוצאה מחוץ לחוק והוגדרה ארגון טרור, נעצרו ונכלאו על ידי משטרו של א-סיסי.
עוד אלפי אנשים נוספים, בהם פעילי התנועה, אנשי רוח ועיתונאים, נעצרו על ידי הרשויות מאז הדחתו. בשנה שעברה הוא אף נכח בדיון יחד עם מובארק יריבו שהעיד נגדו.
צינון היחסים עם ארה"ב
בתקופת כהונתו של מורסי, יחסיו עם ישראל היו מתוחים. הוא דיבר בעד הצורך לשנות את הסכמי קמפ דייוויד, שהגבילו את חופש הפעולה של צבא מצרים בחצי האי סיני, ובנאומו היחיד בפני העצרת הכללית של האו"ם התמקד בסוגיה הפלסטינית ולא הזכיר את שמה של ישראל. בעבר הוא אף כינה את היהודים "צאצאי החזירים והקופים".
אחרי הדחתו של מורסי, תחת כהונתו של ברק אובמה, הצטננו היחסים בין ארצות הברית למצרים, במיוחד אחרי שמאות מתומכי "האחים המוסלמים" נהרגו בפיזור הפגנות השבת שקיימו בקהיר. על אף החשש בוושינגטון מפני המהלכים של מורסי ותמיכתם בזכותם של האזרחים להפגין נגדו, הממשל התנגד להתערבות הצבא ולשחיקת הישגי "האביב הערבי" ותהליכי הדמוקרטיזציה. וושינגטון צמצמה את הסיוע הצבאי למצרים, אולם מאז שנכנס נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבית הלבן בינואר 2017, שוקמו היחסים וטראמפ אירח את א-סיסי פעמיים.
(עדכון ראשון 06:00)
