הירי על החרמון אתמול (שבת) מסמן את הכיוון שאליו מנסה איראן להוביל את סוריה: שדה משחקים וניסויים במערכה מול ישראל וארצות הברית, בסיוע השלוחות השיעיות הפרו-איראניות שהקימה שם. רק לפני כמה חודשים נורו רקטות שיורטו מעל החרמון. מאז, עוקבים בישראל בחשש רב אחר הניסיונות הבלתי פוסקים של איראן להקים תשתיות צבאיות בתוך סוריה.
ישראל איננה לבדה כאן. גם מוסקבה שותפה לחשש הזה, ואפילו בשאר אל אסד שמאפשר לאיראנים לעשות בסוריה כבשלו, מתעלם מהמאמץ של טהראן. רבות מהפעולות האיראניות מסוכלות ונגדעות על ידי צה"ל, כך לפחות על פי דיווחים זרים. הכוונה להקים מפעלים לדיוק נשק רקטי בסוריה סוכלה בינתיים, וייתכן שגם רבים מהמשלוחים של נשק מדויק. ההוכחה לכך היא הירי אתמול - רקטות לא מדויקות שנורו מעומק השטח הסורי, ואחת מהן נפלה בשטח הסורי עצמו. אלה החדשות הטובות.
אולם, החדשות הפחות טובות הן שבעצמותיהם של האיראנים בוער הרצון להקים מערך רקטי בסוריה שיופעל בידי שליחים שיעים - מליציות עיראקיות, אפגניות או אפילו בידי אנשי חיזבאללה, והכל בהשגחה של אנשי משמרות המהפכה וגיס אל-קודס של קאסם סולימאני. המערך הזה נועד לפגוע בישראל בעיתות של הסלמה, אך גם בשגרה, ולייצר מלחמת התשה מסוג חדש לישראל. השאלה הקריטית בנקודה הזו היא אם אכן הארגון החזק ביותר באזור - חיזבאללה - ימהר לרתום את עצמו גם למשימה הזו. התשובה איננה חד-משמעית ונאומו האחרון של מזכ"ל הארגון הדגיש זאת.
עוד בנושא בוואלה! NEWS:
אחרי שפרויקט הדגל נקבר באדמה - חיזבאללה כבר מכין את תכנית ב'
אין כסף ללוחמים וקצבאות: חיזבאללה במשבר בשל הסנקציות על איראן
מדרגות, אינטרקום ומזון: תיעוד ממנהרת חיזבאללה העמוקה ביותר
רק לפני כמה חודשים נעלם חסן נסראללה לכמה שבועות מהמסכים, נאומיו לא נשמעו ושמועות הציפו את כלי התקשורת והרשתות החברתיות על אודות מצבו הבריאותי. אלא שמאז, נסראללה חזר - ובגדול - בכל הקשור לנאומים.
האיש אינו מפסיק לדבר. בכל אירוע, חג, שמחה או בר מצווה של השכנים, מנהיג הארגון השיעי ממהר לצאת בנאום חוצב להבות. לעיתים הוא מכוון לציבור הלבנוני-שיעי, לפעמים לכלל לבנון ולעיתים גם לשכנים מדרום, אלינו הישראלים.
הנאום שלשום של חסן נסראללה לא היה שונה במהותו מקודמיו: ערב רב של איומים על ישראל וגם על ארצות הברית. ובכל זאת, נסראללה שרטט קווים ברורים, שהארגון ינסה ככל הנראה לפעול לפיהם בתקופה הקרובה, במקרה של הסלמה בינו לבין ישראל או בין איראן לארצות הברית. ראשית, הוא איים כי אם תפתח ארצות הברית במלחמה נגד איראן, הרי שהיא לא תיעצר שם ותתפשט לאזור כולו. נסראללה הסביר שמי שישלמו את המחיר יהיו ערב הסעודית וישראל.
במילים הכי פשוטות, הוא הסביר לנו ולאמריקנים כי תקיפה באיראן תיענה בתגובה של חיזבאללה בחזית מול ישראל, וכן בחזית הלחימה בתימן, שם יש לארגון כוחות המסייעים לחות'ים בלחימה נגד הסעודים. האמירה הזו כמובן נועדה לייצר הרתעה, אך גם הבהרה באשר לכוונות של חיזבאללה: אין מדובר בארגון לבנוני בלבד שפניו לביירות, אלא בראש ובראשונה עדיין שלוחה שיעית של איראן הפועלת בלבנון. אמנם חיזבאללה לא פועל אך ורק לפי הוראות האייתוללות בטהראן, אך במקרה חירום כמו מלחמה מול האמריקנים - הוא יעמוד לצידם של האיראנים בכל דרך אפשרית. ויחד עם זאת, נסראללה לא דיבר על פתיחה של חזית נוספת מול ישראל בסוריה.
שנית, נסראללה הסביר שאמנם אין לחיזבאללה מפעלים לדיוק רקטות וטילים על אדמת לבנון, אך לטענתו זוהי זכותם של הלבנונים לאחוז בכל נשק מכל סוג. הוא הוסיף שארצות הברית מנסה כעת לשלב במסגרת המשא ומתן על הגבול הימי בין לבנון וישראל, סביב סוגיית הגז, גם את נושא דיוק הטילים. "הנושא אינו פתוח לדיון", אמר. הוא הוסיף שברשות חיזבאללה טילים מדויקים, אך אין מפעלים כאלה שבלבנון. ואולי ההערה שצריכה לעורר כאן דאגה יותר מכל היא האמירה המפורשת של נסראללה שארגונו יגיב על כל תקיפה ישראלית בלבנון של מתקני טילים מדויקים: על כל תקיפה של ישראל נגד יעדים של "ההתנגדות" בלבנון, חיזבאללה יגיב "מיידית ובעוצמה".
בחזרה למסלול הישן?
המשוואה שמייצר כאן נסראללה ברורה עם מסר הרתעתי. השאלה היא כיצד המלכוד הזה יכול להיפתר. אם חיזבאללה ימשיך לנסות לבנות מתקנים לייצור רקטות מדויקות בלבנון, הרי שהדבר יוביל לפעולה ישראלית ובהמשך לתגובה של הארגון, ומשם הדרך למלחמה קצרה מאוד. לעת עתה, לדברי נסראללה, אכן אין מפעלים שכאלה לדיוק נשק רקטי בלבנון, אולם חיזבאללה ניסה להקים כמה מתקנים שכאלה לאחרונה.
החשיפה הישראלית בתקשורת הבינלאומית של מיקומי המפעלים הביאה לפינויים על ידי חיזבאללה. ייתכן שכעת הכוונה של הארגון השיעי תשתנה. הם אמנם מבינים את הנחיצות מבחינתם של רקטות מדויקות עד לטווח של כעשרה מטרים, אך מבינים גם את המחיר של הקמת מפעל שכזה. הניסיונות להעביר רקטות מדויקות מאיראן, דרך סוריה ללבנון, נתקלו במאות פעולות שיוחסו לישראל שמנעו כנראה הגעה של נשק שכזה בהיקפים מסיביים.
ועדיין, ייתכן שחזרה למתווה הישן - של ייבוא רקטות מדויקות, עדיפה על פני האופציה האחרת - מלחמה מול ישראל. טהראן וחיזבאללה הבינו כי המסלול הישן דרך שדה התעופה הבינלאומי של דמשק חשוף מדי לעיניים ישראליות, ולכן מנסים כעת להנחית מטוסים עם אמל"ח (אמצעי לחימה) גם בשדות תעופה אחרים ברחבי סוריה והכוונה היא משם להעביר חלק מאמצעי הלחימה לחיזבאללה.
ועוד מילה אחת על המשבר הכלכלי שלכאורה חווה הארגון. ללא ספק מדובר בתקופה לא פשוטה כלכלית לחיזבאללה. הארגון מאותגר כמעט בכל רמה - התשלומים למשפחות ההרוגים, השיקום של הפצועים והפחתת הסיוע הצפויה מאיראן לנוכח הסנקציות שהוטלו עליה למשל. אלה הן אכן גזרות כלכליות לא פשוטות עבור ארגון, שעיקר הכנסותיו הן מסחר בסמים ומסיוע איראני. עם זאת, המסקנות מרחיקות הלכת שהממשל האמריקני הגיע אליהן באשר למשבר חסר תקדים, עשויות להיות מוגזמות ומוקדמות מדי.
הסנקציות האמריקניות על טהראן הוטלו לא מכבר, וללא ספק יהיו להן השלכות על תקציב חיזבאללה, אך ספק אם כבר כעת הארגון חווה משבר של ממש. לסנקציות הללו יהיו השלכות מן הסתם בחודשים ובשנים הקרובות, פחות מזה בימים או בשבועות הקרובים. לעת עתה, הארגון מהדק חגורות - מקצץ במשכורות, חוסך בהוצאות על דלק ועוד. אולם, מדובר בחלק מהיערכות לעתיד.
טוני בדראן, חוקר מהבכירים בנושא הלבנוני, הצביע במאמר שפורסם באתר TABLET, על כך שבשורה התחתונה, בניגוד למה שמנסים לרמוז לו בבית הלבן, חיזבאללה ממשיך לתפקד. אנשיו עדיין מקבלים שכר, גם אם מקוצץ ואפילו צמצום פעולת ערוץ אל-מנאר אינה מצביעה על משבר של ממש. עצם הפנייה של חיזבאללה לציבור תומכיו, לסייע בתרומות, אינו בהכרח אינדיקציה לכך שהארגון הגיע לסוף דרכו. הצדקה הינה מפעל מוכר וידוע באסלאם, בוודאי בימי הרמדאן ועיד אל-פיטר וכן בחיזבאללה עצמו שנשען על כספי תרומות איראניות ולבנוניות. מכאן שלדברי בדראן, הבקשה של חיזבאללה מהציבור ייתכן שמעידה על קשיים כלכליים מסוימים, אך לאו דווקא על פעולה נואשת.