עדיין לא ברור כיצד המצב פוליטי ההפכפך בישראל ואי הוודאות בה הוא שרוי, ישפיעו על פרסום תכנית טראמפ, המתיימר להיות "עסקת המאה" שתביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני עתיק הימים. אולם, אם השמועות שנפוצו לאחרונה אודות תוכנו אכן נכונות, אזי סיכויי הצלחתה, ואפילו הסיכוי שייעשה ניסיון ראשוני ליישומה, קלושים עד מאוד.
הסיבה העיקרית לכך היא עמדתם השלילית של הפלסטינים הפוסלים אותה - וכנראה כל הצעה מבית היוצר של ממשל טראמפ - מראש וללא קשר לתוכנה. אולם, מעבר לכך, ישנו פגם מהותי במבנה התוכנית כפי שתוארה בתקשורת. לאמיתו של דבר, היא משקפת חוסר הבנה בסיסית, לא רק לגבי מהות הסכסוך, אלה גם לגבי המתודולוגיה בה יש לנקוט בכדי ליישמה.
על פי דיווחיים מטעם ממשל טראמפ, התכנית תושק בכינוס בבחריין ביוני הקרוב, בו תגובש תכנית כלכלית לפיתוח השטחים הנמצאים כיום תחת השלטון של הרשות הפלסטינית. עם זאת, התוכנית תימנע מטיפול בהיבטים הפוליטיים והמדיניים של הסכסוך, ובכך טמון הליקוי הגורלי שלה.
עוד בוואלה! NEWS
גרינבלט על עסקת המאה: טעות מצד הפלסטינים לא להגיע לבחריין
סעודיה ואיחוד האמירויות תומכות בפסגה בבחריין: למען הפלסטינים
וושינגטון, יש לנו בעיה: אף אחד לא רוצה את "עסקת המאה"
כל קורס של מבוא כלכלה פוליטית בשנה א' פותח עם הסבר מדוע כל מערכת כלכלית מתפקדת זקוקה למערכת פוליטית מתפקדת לקיומה, כלומר מערכת ממשל שיכולה להגדיר, להסדיר ולשמור על זכויות הקניין. לפיכך, מבלי להגדיר למי תהיה הסמכות הריבונית לקבוע את המערך המשפטי שיקבע וינהל את הסביבה החוקית בה יתנהלו המיזמים הכלכליים - אותם הכינוס בבחריין אמור לקדם - לא ניתן כלל להעריך את ייתכנותם. כך גם לגבי המשטר המשפטי, בו אמור להיבנות ולהתנהל מכלול התשתיות שישרת את המיזמים כגון :יצור החשמל והולכתו, אספקת המים, טיפול הביוב וסילוק מזהמים ועוד.
אותן שאלות תקפות עבור נושא המיסים, גבייתם ומוסר תשלומם, חוקי העבודה וזכויות העובדים ותחומים סוציו-כלכליים רבים אחרים. לכל הסוגיות הללו השפעת מכרעת על הרווחיות, שלא לומר על עצם יכולת הישרדותו של החזון הכלכלי שממשל טראמפ, ככל הנראה, מעוניין ליזום בכינוס המתוכנן.
אחרי ככלות הכל, בהתחשב ב"רקורד" הלא מזהיר של הממשל הפלסטיני בניהול ענייניו הכלכליים, קשה להיות אופטימי לגבי גורל המיזמים שעתידים להיות מוצעים בבחריין. על כן, האמינות של שירותי התשתיות, היקף תופעת השחיתות, עלות כוח העבודה ופריונו, יושפעו כולם מאופיו ומזהותו של הריבון, שתחתיו יוקם וינוהל המערך הכלכלי.
התמקדות בהיבטים כלכליים לא יתרמו ליישוב הסכסוך
אולם, הניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות הטבות כספיות ופיתוח כלכלי, חושף ליקוי חמור בהבנת הגורמים לקיומו, והופך לגמרי את היחס הסיבתי ומנציח אותו.
הלא, הסיבה לעינות ישראלית בכלל ועוינות פלסטינית בפרט אינה נעוצה בנכשלות כלכלית. נהפוך הוא, הנכשלות הכלכלית היא, במידה מכרעת, תוצאה של אותה עוינות, המכתיבה בזבוז עצום של משאבים, ומאפשרת המשך אחיזת רסן השלטון בידי משטר רודנות, שעצם עילת שלטונו מותנה בהמשך העוינות כלפי המדינה היהודית.
אם כן, התמקדות בהיבטים כלכליים לא יתרמו מאומה ליישוב הסכסוך או להפחתה העוינות של איובי ישראל כלפיה. לכל היותר היא תהפוך אותם מעוינים ועניים לעוינים ואמידים.