"מכאן נוכל רק להתרומם": תושבי המושב שנשרף כליל קמים מההריסות

גל השריפות הגדול שכילה שטחים גדולים באזור השפלה הביא לשריפות משמעותיות גם ביישובים באזור. מתוך כלל היישובים שנפגעו, מבוא מודיעים ספג את הפגיעה הקשה ביותר, לאחר ש-40 מתוך 50 הבתים שבו נשרפו. "לא נשאר לנו כלום מהמושב, נראה כאילו שהפילו פה פצצה שהרסה לכולנו את הבתים, הכל שחור ופיח, אין כלום. שרדו רק המסגרות של הקרוואנים שבהם אני והאחים שלנו גרנו, הקרוואן שלנו נמס כאילו לא היה" - כך אומרת אליאורה ריצ'מן, תושבת המושב מבוא מודיעים - שנשרף כולו.

המושב שהוקם בשנת 1976 נפגע קשות בגל השריפות. למרבה המזל, ראשי היישוב דאגו לפנות בהקדם את כל התושבים אל מקום מבטחים - והפגיעה הקשה הסתכמה בעיקר ברכוש. אם לא די בכך, אליאורה הייתה אמורה להינשא לבחיר ליבה ירדן בעוד שבוע וחצי - ויחד עם הבית נשרפה גם שמלת הכלה שלה. "אני לא יודעת מאיפה אמצא כוחות לחתונה ולחגיגה המתוכננת", סיפרה, "אין לי כוח להתחיל לחפש שמלה חדשה עכשיו, אין לי כוחות להתחיל אחרי האירוע הקשה".

אליאורה סיפרה כי קיבלה פניות והצעות סיוע מעשרות אנשים ששמעו על האסון ועל החתונה הקרבה. "הטלפון מתפוצץ מהודעות, אני לא מצליחה לענות לכולם. יודעת שהמשפחה שלי, החברים שלי ועם ישראל ילוו אותנו, אבל צריך לזכור שלא רק לי נשרף הבית - גם לאחים שלי ולחברים שלי, אנשים שגדלתי איתם ואיבדו הכל, כולנו סובלים מאותו דבר", אמרה. "אני נולדתי כאן, וכאן תכננתי להקים את ביתנו המשותף לאחר החתונה, ועכשיו אנחנו לא יודעים מה יהיה. זה מאוד קשה".

עוד בוואלה! NEWS
טוטאל לוס ליישוב, אלפי דונם ביער - ועכשיו צריך למצוא מי ישלם
למרות שבירת החום: צוותים פועלים לכיבוי שריפות בצפון הארץ
מעל 200 גיחות ביממה: פעילות מטוסי הכיבוי בגל השריפות

את סוף השבוע העבירו ליאורה וירדן עם בני משפחה ביישוב חשמונאים, בניסיון להתאושש מהאסון. "האחים שלי הגיעו מחו"ל והחלטנו לעשות כולם את השבת ביחד. זה מחזק, אפילו כבר יש לנו בדיחות שחורות, תרתי משמע", היא אומרת. "יש רגעים של בכי, אתה לא מצליח להירדם בלילה ומתפלל שבבוקר תתעורר ותבין שזה רק חלום רע". ירדן, ארוסה, הוסיף: "זאת הייתה שבת קשה, אנחנו מנסים לעכל את מה שכולנו עברנו רק לפני כמה ימים. יחד עם זאת הרוח הייתה מאוד חיובית. השבת הזאת מאוד גיבשה וחיזקה אותנו".

על ההד התקשורתי שנוצר בעקבות הקריאה של חבריהם של ירדן ואליאורה לסייע להם, אמר ירדן כי "זה היה מאוד מרגש, אנשים לא מפסיקים להתקשר ולהציע דברים, לנסות לעזור, כל אחד במה שאפשר, זה מדהים, ישראל היפה, אנשים שאני לא מכיר פשוט מתנדבים לעזור ולאסוף תרומות עבורנו". ירדן עבר לאחרונה למושב לצד אליאורה, שגרה שם עם משפחתה. "במושב חיים אנשים מבוגרים שאין להם כלי רכב , אנשים שכל החיים שלהם במושב ואין להם לאן ללכת. אנשים שאלו איפה המסוקים ואף אחד לא נתן תשובה. רק אחרי כשעה וחצי התחילו להגיע מטוסי הכיבוי אבל זה היה מאוחר מדי", סיפר. הוא הוסיף כי בתי מגורים ביישוב נשרפו משום שהם קרוואנים או עשויים מעץ, "אנשים מבוגרים בלי ביטוח ובלי עבודה, לא יודעים עכשיו מה לעשות".

נחמה סילבר בת ה-76 היא אחת מאותן חברות קהילה שהקימו את המושב בשנת 1976. במושב היא הכירה את בעלה, והתגוררה שם יחד עם ילדיה ונכדיה. את סוף השבוע העבירה עם בני משפחתה בכפר הנוער בן שמן אליו פונתה לאחר שביתה עלה בלהבות, "הקרוואן שלנו נשרף כליל, הבית ניזוק מבחוץ, בינתיים לא מרשים להיכנס למושב, אז עדיין לא מבינים באמת את כל מימדי ההרס". סילבר באה ממשפחה שומרת שבת, והיא משוחחת איתנו לאחר ההבדלה, במפגש שקיימה כל הקהילה בכפר הנוער. מבחינתה זו הייתה אחת השבתות המרגשות והאופטימיות שעברה, "היה יפה מאוד, הרגשנו את האיחוד של הקהילה, זה גיבש אותנו מאוד ונתן לנו תקווה לקום יחד מהאסון הזה". על שיחות הנפש בקהילה אמרה, "ברוך השם שלא הייתה פגיעה בנפש ובגוף, רק רכוש, ואנחנו נתגבר על זה".

סילבר אמרה כי מועצת חבל מודיעין כבר מצאה עבורם מגורים זמניים, "בשבועיים הקרובים נתגורר ביד בנימין במועצת שורק, נקווה לטוב, והעיקר שכולנו ביחד. המועצה עוזרת לנו מאוד". עבור סילבר, המושב הוא יותר מרק בית, "זאת הקהילה שלנו, אנחנו ממשיכים את המורשת של הרב שלמה קרליבך, שהיה הרב של הגרעין. בגלל השפעתו עליתי ארצה, הסוכנות היהודית הציעה את המקום, ומאז קיץ 1976 אנחנו כאן". סילבר שחזרה את הרגע בו נודע לה שפרצה השריפה, "הודיעו לנו שיש שרפה ביער הסמוך למושב, ואחרי עשר דקות אמרו שזו הודעת אמת ולא תרגיל ושחייבים להתפנות כי הלהבות חדרו לשטח המושב". סילבר אמרה כי היו אנשים שלא התרגשו ובהתחלה חשבו לא להתפנות, "רגעים בודדים אחרי שאחרון התושבים עזב, האש פרצה לתוך המושב וכמעט כל הבתים שלנו נשרפו".

גם עבור משה כהן, גם הוא תושב מבוא מודיעים, משימת הפנוי לא הייתה קלה, הן כאב למשפחה המונה 11 נפשות, והן בתפקידו כיו"ר צוות צח"י (צוות החירום והחוסן היישובי) של המושב. "אלה החיים שלנו. מנהלים בו זמנית את המשפחה והקהילה", הוא אומר. כהן סיפר כיצד ניסה להסביר לבתו הצעירה ביותר, בת החמש, על האסון שעבר על המשפחה: "אמרנו לה היא תזכה מחדש בכל מה שנשרף ונהרס לה".

על מימדי ההרס אמר כהן כי "נותרנו בחוסר כל, ומזה נוכל רק להתרומם". את השבת העביר כהן עם משפחתו ושאר הקהילה בכפר הנוער בן שמן, אליו פונו חברי המושב שנשרף כולו. "אם חשבת שזאת תהיה שבת קשה, אבל אני רוצה להפתיע אותך, זו הייתה שבת נפלאה בזכות חסדי השם ובעזרתו של עם ישראל שמתגלה במיטבו".

כהן סיפר על הציוד הרב שנתרם למשפחתו ולמשפחות המושב על ידי אזרחים וארגונים ששמעו על מצוקתם, "זה עם ישראל היפה שנתן ותרם. צריך לבנות מחדש, לא רק הבית, את כל היישוב שלנו. אנחנו תומכים אחד בשנים, והקדוש ברוך שלא עזב אותנו בזמנים קשים, גם עכשיו לא יעזוב אותנו. ההריסה הזאת הייתה לצורך תקומה יותר טובה".