פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בין טראמפ לחמינאי: המשבר במפרץ חושף את חולשת רוחאני

      הסכם הגרעין לא הניב שיפור כלכלי, המגבלות על הרשתות החברתיות רק החריפו ואחיו נכלא במסגרת פרשת שחיתות עלומה - נשיא איראן נדחק לפינה על ידי השמרנים ומשמרות המהפכה, הרבים עם נשיא ארה"ב וממשלו הנצי. המשימה האחרונה שנותרה - למנוע מלחמה

      בין טראמפ לחמינאי: המשבר במפרץ חושף את חולשת רוחאני
      צילום: רויטרס, עריכה: איתי עמרם

      כשניסה להגן על תפקודו במשבר הנוכחי מול ארצות הברית, תיאר נשיא איראן חסן רוחאני סמכויות מוגבלות שנמצאות בידיו ובידי ממשלו בטיפול בסוגיות מרכזיות. כלי תקשורת רפורמיסטיים לעגו למי שאמור לייצג את המחנה שלהם, אחרי שלטענתם נזכר לפתע בשנה השישית לנשיאותו כי כוחו שולי בהשוואה למחנה הרדיקלי, ששולט על משמרות המהפכה ומערכת המשפט. בתור אחד מוותיקי המשטר האסלאמי, הוא ודאי יודע שהקובע האולטימטיבי הוא המנהיג העליון, המילה האחרונה במדיניות החוץ והביטחון.

      רוחאני אמנם קיבל מעלי חמינאי אישור לפתוח בשיחות גרעין עם ארצות הברית עם תחילת כהונתו הראשונה, ב-2013, אבל אז היו נסיבות שונות לחלוטין. מחמוד אחמדינז'אד הותיר כלכלה על סף קריסה ומדינה מבודדת, ובמקביל בבית הלבן כיהן נשיא - ברק אובמה - שרצה להימנע מעימות ולקיים משא ומתן. המשא ומתן עם המערב היה בראש סדר העדיפויות של רוחאני אז, ושנתיים אחרי הוא גם הגיע להסכם היסטורי.

      לקריאה נוספת בנושא
      שר החוץ של איראן: "ארה"ב משחקת משחק מסוכן מאוד"
      רוחאני: התנגדות היא הברירה היחידה; טראמפ: איראן תיתקל בכוח גדול
      בכיר איראני: "האצנו את קצב העשרת האורניום פי ארבעה"

      נשיא איראן רוחאני בעצרת בטהראן לרגל המהפכה האסלאמית, 11 בפברואר 2019 (רויטרס)
      סוף הקדנציה כבר באופק. רוחאני בעצרת בטהראן לרגל המהפכה האסלאמית, רויטרס (צילום: רויטרס)

      התקווה של תומכי ההסכם, מבית ומחוץ, הייתה שתוך הגבלת שאיפותיה הגרעיניות של איראן, יתחזק המחנה הפוליטי המבקש לשנות את הרפובליקה האסלאמית. על אף שנדמה היה שרוחאני מחוזק פוליטית, במיוחד אחרי ניצחונו המחוץ על מועמד השמרנים איברהים ראיסי ב-2017, משמרות המהפכה המשיכו בשלהם ודונלד טראמפ החל לגבש את הצעדים שיסתיימו בפרישה מהסכם הגרעין.

      אז רוחאני אינו יכול לתרץ את כישלונותיו בציון עובדה הידועה לכל אנשי הרפובליקה האסלאמית, אבל טיעוניו ממחישים את הלך הרוח בתוך המשטר. זה הזמן של המבוגרים לדבר, בשפת הכוח והאלימות, והילדים שקיבלו הזדמנות לדיאלוג עם המערב צריכים לשבת בפינה. לנשיא נותרו עוד שנתיים בתפקיד, אבל כהונתו השנייה והאחרונה צפויה להיראות בסימן השנתיים הראשונות - חולשה וחוסר רלוונטיות.

      סימנים לכך ניכרים בכל פינה. כששר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, אחד מבכירי ממשלת רוחאני, התפטר במרץ מתפקידו במפתיע רק כדי לחזור אליו כעבור כמה ימים, היה זה עדות לייאושו של הדיפלומט מספר 1 של איראן מחוסר היכולת שלו ליישם את המדיניות של הממשלה. היה זה יום אחד אחרי שנשיא סוריה בשאר אסד נפגש עם בכירי המשטר האיראני, אך ללא נוכחות שר החוץ.

      דונלד טראמפ במהלך עצרת תומכים בפלורידה, ארה"ב 8 במאי 2019 (רויטרס)
      לא רוצה מלחמה לפני הבחירות. טראמפ (צילום: רויטרס)

      זריף, כמו שאר נציגי המחנה שקידמו את השיחות עם המערב ואת הסכם הגרעין, איבד את ההצדקה לאותו מהלך שנוי במחלוקת שהיה שנוא על השמרנים מלכתחילה. בצד השני אין ממש מי שרוצה לדבר, והסכמה לפתוח בשיחות עם ממשל טראמפ שפרש מההסכם הקודם היא כניעה גדולה מדי עבור משטר הזקוק להקרין עוצמה כל העת כדי לשרוד בימי משבר.

      העסקה עם המעצמות לא הניבה את הפריחה הכלכלית שאותה הבטיחו רוחאני, זריף ושות', ומשמרות המהפכה והשמרנים קוצרים את הפירות, לפחות בטווח הקצר. אחיו של רוחאני, אחד מחברי צוות המשא ומתן ב-2015, נעצר בשנה שעברה ונשלח החודש לעונש מאסר על עבירות שחיתות שטיבן לא פורט. במערכת המשפט שללו את ההשערות שמדובר בנקמה פוליטית, אך העובדה שמי שעומד בראשה הוא שמרן רדיקלי המקורב לחמינאי לא מותירה הרבה מקום לספקות.

      איברהים ראסי, שהפסיד בפער גדול לרוחאני ב-2017, נבחר במרץ לתפקיד הרם והוא נחשב גם ליורש עתידי של חמינאי ביום מן הימים. כשמכיוונו של הנשיא עלו טרוניות לגבי הסמכויות המוגבלות שיש בידיו, אמר איש הדת כי לכל זרועות הממשלה יש מספיק סמכות כדי לממש את חובותיהן. במילים אחרות, אמר לו ראיסי, הפסק ליילל.

      "מאוחר מדי וקצת מדי"

      כדי להשיב חלק מכבודו האבוד, רוחאני הכריז החודש על צמצום המחויבות של איראן להסכם הגרעין. לא מדובר פה עוד בפרישה, אך החבל נמתח עוד יותר. האולטימטום שהציב לאירופים ולסין ולרוסיה לפצות את טהראן על הסנקציות האמריקניות הכואבות הרגיז אפילו את האיחוד האירופי המתון בדרך כלל, וקצב העשרת האורניום התגבר פי ארבעה, לפי בכיר בתעשיית הגרעין האיראנית. אלו צעדי "החזיקו אותי" מצד רוחאני, אבל גם אלו כבר לא מרצים את השמרנים.

      "מאוחר מדי וקצת מדי", נכתב בעיתון כיאן של הזרם השמרני. "אם ממשלת רוחאני הייתה מגיבה מההתחלה בהתאם להפרת ההבטחות של אמריקה ושל אירופה, הם לא היו מגיעים לרמה כזו של תוקפנות ושל שחצנות". רוחאני נדחק לפינה, ובעוד פחות מחודשיים הוא כבר עשוי להכריז על צעדים חדשים שיבשרו על מות ההסכם סופית, לשמחת ממשל טראמפ מצד אחד, והשמרנים באיראן מצד שני.

      מסוק בשמי המפרץ הפרסי חג מעל מכלית נפט וספינה אמריקנית, דצמבר 2018 (רויטרס)
      אף אחד מהצדדים לא רוצה מלחמה. מסוק אמריקני בשמי המפרץ (צילום: רויטרס)

      כבר שש שנים משמש רוחאני נשיא איראן, ואפשר להתחיל לסכם. מנשיאות שהחלה במתקפת החיוכים המפורסמת לכיבוש הלבבות אחרי שמונה השנים הרעות של אחמדינז'אד לא נשאר הרבה. הטון הלוחמני מתנגן ללא הרף, הנתיב הדיפלומטי נחסם למשך זמן בלתי-מוגבל והכלכלה מרוסקת. המהלכים להחלשת משמרות המהפכה נבלמו והתפוגגו במקביל להתערערות הסכם הגרעין, והמגבלות על הרשתות החברתיות לא רק שלא הוסרו כפי שהבטיח רוחאני, אלא רק הוחרפו מאז גל המחאה בתחילת השנה שעברה.

      השלטונות אסרו בשנה שעברה על השימוש באפליקציית טלגרם, שהייתה אמצעי משמעותי בשלהוב ההפגנות בינואר אשתקד, והבאה בתור עשויה להיות אינסטגרם, שבה משתמשים כ-24 מיליון אזרחים איראנים - כולל בכירי המשטר, שחשבונותיהם נחסמו אך לאחרונה על ידי החברה.

      כשהוא תקוע בין טראמפ לבין חמיאני, אולי המשימה האחרונה שרוחאני יכול לנסות להשלים עד סוף הקדנציה שלו היא למנוע מלחמה עם ארצות הברית, שתהיה הרסנית לאיראן ולאזור. ואולם, זה לא נתון רק בידיו, אלא אצל חמומי המוח בוושינגטון ובטהראן. לשמחתו, וכנראה לשמחת רוב תושבי האזור, האיש היושב בבית הלבן סולד ממלחמות מעבר לים ונמצא לקראת קמפיין בחירות. ומי יודע, אולי הוא יצליח לשכנע את האיראנים לקיום שיחות כמו עם קוריאה הצפונית, שגם מבלי להוביל לתוצאות הורידו את מפלס המתיחות לזמן מה.