מאפיות ברמן ואנג'ל הגישו היום (שלישי) עתירה לבג"ץ בדרישה להעלות את מחירי הלחם שבפיקוח עקב ההתייקרות במחירי החשמל. בעתירתן טענו המאפיות כי מחירי החשמל, שנכללים בנוסחת חישוב מחירי הלחם לפי חוק הפיקוח, כוללים רכיב של מזוט, שכלל לא מיובא לישראל זה שבע שנים ואינו נמצא בשימוש במשק. אם עתירתן תתקבל היא תצטרף להתייקרויות נוספות שנרשמו במשק, במחירי החלב והטבק, באמצעות עתירות לבית המשפט ובצל הבטחותיו של שר האוצר משה כחלון בבחירות למנוע העלאת מחירים.
העתירה מגיעה בעקבות החלטת ועדת הערר לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים שהתקבלה בחודש אפריל האחרון. על ועדת הערר נמנים מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שי רינסקי ופרופ' אבי וויס, נשיא מכון טאוב למדיניות חברתית ולשעבר החשב הכלכלי הראשי והמשנה לממונה על ההגבלים העסקיים. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון ממשרד קוסטליץ ושות'.
עוד בוואלה! NEWS:
אלפי גמלאים מחו בת"א על משבר קרנות הפנסיה: "זורקים אותנו לכלבים"
החלפת משרדים ועשרות טלפנים: כך פעלה רשת ההונאה של רוצח דרק רוט
במוסד שיקומי בנגב: בת חמש וחצי בעלת צרכים מיוחדים נחנקה למוות
המאפיות טוענות כי לפי נתוניו הרשמיים של משרד האנרגיה, המזוט כלל אינו מיובא לישראל ואינו נמצא בשימוש במשק עוד משנת 2012. משכך, לטענת המאפיות, היה על המדינה להוציא את המזוט מתוך סל התשומות כבר בשנת 2012, ולעדכן את רכיב האנרגיה ברכיבים חדשים במקום המזוט, ולא רק בשנה האחרונה. משמעות קבלת הטענה - העלאה של כ-5% במחירי הלחם שבפיקוח עקב התייקרות רכיבי אנרגיה במהלך השנים.
ועדת הערר, בדעת רוב של שני מנכ"לי המשרדים, העדיפה להתעלם לחלוטין מנתוני משרד האנרגיה, ולדחות את הערר. בהחלטתה קבעה כי ישנה "אי ודאות" כביכול ביחס למועד שבו הופסק השימוש במזוט, ולפיכך היה על המדינה להוציא את המזוט מסל המרכיבים רק משנת 2016 ואילך. דעת המיעוט, של נציג האקדמיה פרופ' וייס, חלקה לחלוטין על דעת הרוב, וסברה כי על המדינה היה להוציא את רכיב המזוט מסל הרכיבים בשלב מוקדם יותר, באופן שהיה מביא להעלאת מחירי סוגי הלחם שבפיקוח.
כמפורט בעתירה, בהחלטה נפלו שורת פגמים נוספים, כמו אי מתן זכות שימוע למאפיות בנוגע לסוגיות שהשלכתן על מחירי הלחם הינה קריטית; שמיעת נציגי וועדה מקצועית של משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה לאחר הדיון בוועדת הערר, במעמד צד אחד, מבלי שניתנה למאפיות אפשרות להשיב על טענותיהן; והתעלמות מדוח מבקר המדינה בעניין סבסוד צולב של סוגי הלחם שבפיקוח. על פגמים נוספים אלה להביא, לעמדת המאפיות, לביטול החלטתה של ועדת הערר.