- החיילת רחל הלר נרצחה כשהיא בת 19 בשדות ים
- ב-1976 הורשע עמוס ברנס ברצח
- ב-2002 החליט בית המשפט לזכותו
- השבוע ניגש תושב כפר ראמה למשטרה וטען: אני רצחתי
- פרקליט החשוד: הוא מתמודד עם מחלת נפש
"אבא שלי, עד יומו האחרון, כיוון לכך שהאמת תצא לאור בכל הזדמנות", אמרה לוואלה! NEWS טוהר אדרי-ברנס, בתו בת ה-28 של עמוס ברנס, שהורשע לפני כ-45 שנה ברצח החיילת רחל הלר, נידון ל-18 שנות מאסר וזוכה במשפט חוזר. אתמול פורסם כי תושב ראמה, כבן 70, התייצב בתחנת משטרת כרמיאל וטען כי הוא זה אשר רצח את הלר. במקביל הוא התוודה ברצח של גבר נוסף מכפרו, שעד היום רווחה ההנחה כי שם קץ לחייו.
"עד יומו האחרון הוא ראה לנגד עיניו רק את המשפט וכל מה שמשתמע מזה, וזה גם מה שגמר לו את החיים - וכל זה למען מטרה אחת: שאנחנו הילדים נלך בראש מורם ובגאווה. אבא תמיד דאג שנחשוף את הסיפור, שנספר את הפרשה הזאת לכמה שיותר אנשים שידעו מה שהוא עבר ולשווא", אמרה אדרי-ברנס, שנולדה אחרי ששוחרר אביה מהכלא, והוסיפה: "ברור שעבר עלי יום מטורף, כמו על כל המשפחה. אנחנו ברגשות מעורבים, נושאים תמיד עצב, תסכול ומועקה ששוב צפים והנה מנגד, במידה והכל יהיה ברור יותר, אולי נוכל לסגור מעגל כמו שצריך - אבל הידיעה הזאת עדיין לא חד-משמעית, שום דבר לא ודאי ויש סימן שאלה גדול באוויר".
לקריאה נוספת:
חוקרי פרשת רצח רחל הלר: "לא חסרים מספרי סיפורים"
תעלומת מותה של החיילת רחל הלר: "מתקשים להאמין שזה הרוצח"
45 שנים אחרי: תושב הגליל הצהיר כי רצח את החיילת רחל הלר
"החדשות האלה מרגשות במיוחד לדור השלישי במשפחה שלנו", אומרת קרובת משפחה נוספת של ברנס שביקשה להישאר בעילום שם, "הם סבלו כל החיים שלהם, בבית הספר, בצבא, איפה לא - תמיד שמעו אנשים אומרים 'דוד שלכם רוצח'. הבן שלי כבר בן 34 והתרגש עד עמקי נשמתו, והתקשר אלי היום מיד כששמע על ההתפתחות. אנחנו הראשונים להזכיר שהאיש הזה טרם נשפט, ולא להיחפז למסקנות, אבל כולנו מקווים שגם אם זה לא האיש - אולי זה ייתן איזה תמריץ לחדש את החקירה. אולי בסופו של דבר יימצא הרוצח וסוף-סוף יימחק סופית אות הקלון הזה שדבק בעמוס ברנס ובמשפחתו, וטרם הוסר למרות הזיכוי".
"לא יכול להיות שהוא הרוצח", מבטל בפסקנות סגן-ניצב (בדימוס) חנא חדד את ההודאה המפתיעה במשטרה של תושב ראמה. "הרצח של רחל הלר היה תעלומה והוא נותר תעלומה גם אחרי ההופעה של האיש הזה", קובע חדד, מי שהיה ראש הצח"מ שחקר את הפרשה, בשיחה עם וואלה! NEWS בביתו בטורעאן, מוקף בבני משפחתו. הוא מתלוצץ: "אם היו נותנים לי לחקור אותו הייתי כבר מוציא ממנו שהוא משקר, אבל אני לא מתערב להם בחקירה. אני כבר מזמן לא בעניין". באופן מקרי לחלוטין, התורן בסניגוריה הציבורית שקיבל אמש את ייצוגו של החשוד הוא עו"ד סעיד חדד, אחיינו של קצין המשטרה. גם הוא סבור, כאמור, כי אין כל ממש בהודאה של האיש, אשר ככל הידוע לוקה בנפשו.
"הרצח הזה נותר ללא פיתרון"
רצח רחל הלר, לדבריו, "זעזע את המדינה, במיוחד [כי היה] מדובר היה בחיילת. תזכור את התקופה, מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים", הוא משחזר. את חדד, כבעל דרגה בכירה וכאיש המנוסה בחקר פשיעה חמורה ורצח הביא מפקד המחוז הצפוני כדי לעמוד בראש צוות החקירה המיוחד. בתקופה ההיא התגוררה המשפחה בקרית חיים. בנו, עו"ד עיסאם חדד שרק נישא אז והתגורר בשכונת בת גלים, זוכר את התקופה הזו היטב: "אבא היה שקוע בחקירה הזו עד צוואר. ימים שלמים לא ראינו אותו". החקירה של סנ"צ חדד התמקדה בכלל ביורם ביכונסקי, ולטענתו הוא מעולם לא השתכנע באשמה שיוחסה לברנס, ומעולם לא פקפק בניקיון כפיו. "אני אשקר אם אומר שאני לא חושב מדי פעם על מקרים שחקרתי", הוא מודה, "הרצח הזה נותר ללא פתרון. אני סברתי שצריך היה אז לבדוק עוד מקרי רצח לא מפוענחים ולנסות למצוא קווי דמיון ביניהם. אמרו 'בסדר', אבל בסוף זה לא קרה והגישו כתב אישום". המשפט הוליד הרשעה, מאסר, אחר כך בא הערעור של עמוס ברנס, והזיכוי.
על פי זכרונו של חדד, ברנס נעצר רק על ידי הצוות השלישי, זה של סגן ניצב מרכוס, חודשים רבים אחרי סיום תפקידו של הצוות שלו והצוות השני בראשות רב פקד אברהם צמרת. הוא אומר כי צמרת המשיך בקו החקירה של הצוות שלו. חדד הזכיר שלאחר הזיכוי ערך ברנס מסיבה בנתניה בה הודה לו על עמידתו האיתנה כנגד כל ההליכים שהרשיעו אותו. עוד הוא אומר כי יציאתו לפנסיה מוקדמת נגרמה, בין היתר, בשל תרעומת על עמדה שנגדה את דעתו וצורך שהיה לו להיות משוחרר מכבלי התפקיד. בכל זאת, כאיש ששירת במערכת במשך שנים ארוכות, הצעד היה לו קשה, וגם כיום הוא בורר מילותיו בקפידה.
קורות חייו של חנא חדד, שחגג בחודש שעבר יום הולדת 100, מלאים בנקודות ציון בולטות. לדרגות הקצונה זכה עוד במשטרת המנדט הבריטי, ואחר כך, עם קום המדינה, הוא הצטרף באופן טבעי למשטרת ישראל והיה הקצין הערבי הבכיר ביותר במשטרה כפקד, כרב פקד וכסגן ניצב, דרגה שקיבל שבועות ספורים לפני רצח רחל הלר. מאז הוא הספיק למלא תפקידים ציבוריים לא מעטים, שימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ואף כיהן כסגן יו"ר הכנסת. הוא עמד מטרים ספורים מראש הממשלה יצחק רבין בערב בו נרצח. "יצאנו קצת לפני כדי לא להיתקע בפקקים. על הרצח שלו שמענו ברדיו כשכבר היינו בהרצליה", הוא נזכר.
"דעת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים"
החיילת רחל הלר, בת 19 מבת ים, נרצחה בליל ה-23 באוקטובר 1974. גופתה נמצאה בחולות, ועליה סימני התעללות. לאחר מאמצי חקירה ממושכים, בהם הוחלפו כמה צוותי חקירה בידי המשטרה, נעצר ברנס כחצי שנה לאחר הרצח, הודה ואף שחזר את המעשה. ברנס טען מאוחר יותר כי הודה בעקבות לחצים שהופעלו עליו במהלך חקירתו, וכי ההודאה הוכתבה לו.
ברנס הורשע ב-1976, אך ערער לבית המשפט העליון - ונדחה. השופט חיים כהן הכיר בכך שנעשה לו עוול, וביקש ממנו שיגיש בקשה לחנינה, אך ברנס סירב בטיעון שאיננו אשם. שמונה שנים לאחר הרצח נתגלו עיוותי דין וטעויות של הצוות המשטרתי. בנוסף התברר כי נמנעה מברנס שינה במשך כמה יממות. בעקבות זאת, נקצב עונשו ל-12 שנה, בעוד חקירה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד יהודית קרפ, מצאה ליקויים רבים בחקירה והעלתה חשש כי ההרשעה נסמכה על עדויות שקר וכי ממצאים וראיות שונים לא הוצגו בפני בית המשפט.
לאחר שחרורו בתום שמונה שנות מאסר וחצי, בשנת 1983, הגיש ברנס מספר בקשות למשפט חוזר, אולם רק בקשתו הרביעית נענתה על ידי שופטת בית המשפט העליון דאז, דליה דורנר. בדצמבר 2002 הודיעה התביעה שהיא חוזרת בה מהגשת כתב האישום בשל חוסר ענין לציבור, וכתוצאה מכך זוכה ברנס. ב-2004 הגיש ברנס תביעת פיצויים נגד המשטרה וצוות החקירה המיוחד, שבפניו כביכול הודה. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לו בשנת 2010 חמישה מיליוני שקלים פיצויים מהמדינה - פיצוי שהורכב מארבעה מיליוני שקלים בגין שלילת חירותו, 720 אלף שקלים על אבדן כושר השתכרות, 144 אלף על כאב וסבל שעברו עליו ועוד כ-165 אלף שקלים על הוצאות משפטיות.
