רצח רחל הלר
- החיילת רחל הלר נרצחה כשהיא בת 19 בשדות ים
- ב-1976 הורשע עמוס ברנס ברצח
- ב-2002 החליט בית המשפט לזכותו
- היום ניגש תושב כפר ראמה למשטרה וטען: אני רצחתי
תושב כפר ראמה התייצב היום (שני) בתחנת משטרה והצהיר כי רצח את החיילת רחל הלר ב-1974 סמוך לשדות ים, ואדם נוסף בשנת 1970, שדווח כהתאבדות. גופתה של הלר, בת 19 במותה התגלתה בחולות הסמוכים לקיבוץ. פרשת הרצח עוררה סערה, בין השאר בעקבות הממצאים שהתגלו על הגופה וכן בשל הקשיים בחקירה. גיסה של הלר, פליקס אנגל, אמר כי הוא "מתקשה להאמין שזה הרוצח של רחל".
גם סעיד חדד, עורך דינו של החשוד בן ה-70, מפקפק באמינות הגרסה ואומר כי "התרשמותי שמדובר בגרסה מומצאת של מי שמבקש לעצמו מקום לדור בו ולאכול ולשתות על חשבון המדינה לשארית חייו".
בזמן שחלף מאז אותרה גופתה, הורשע עמוס ברנס בביצוע הרצח, אך ב-2002 החליט בית המשפט לזכותו לאחר שהתקבלה בקשתו למשפט חוזר. מאז זיכויו, מותה של החיילת לא פוענח. גופתה של הלר נמצאה כשעליה סנדל וחוט ניילון ששימש לחניקתה. לאחר מאמצי חקירה ממושכים, בהם הוחלפו מספר צוותי חקירה בידי המשטרה, נעצר עמוס ברנס, שלאחר החקירה אף הודה וביצע שחזור.
עוד בוואלה! NEWS:
"רות, בוצע": הרגעים הדרמטיים של חשיפת מנהרת חיזבאללה
ניפצו מחשב על הראש: שתי נשים נעצרו בחשד לתקיפת רופאה באיכילוב
תאונה במתחם האירוויזיון: פועל נפצע קשה מנפילת עגלת תאורה
למרות שבשנת 1976 הורשע ברצח, ברנס טען שההודאה הוצאה ממנו בכוח והוכתבה לו, ובית המשפט דחה את ערעורו. שלוש שנים לאחר מכן, התברר כי חלו תקלות רבות בחקירת ברנס ושיש יסוד סביר שהוא הואשם באשמת שווא. השופט חיים כהן הכיר בכך שנעשה לו עוול, וביקש ממנו שיגיש בקשה לחנינה, אך ברנס סירב בטיעון שאיננו אשם.
שמונה שנים לאחר הרצח נתגלו עיוותי דין וטעויות של הצוות המשטרתי. בנוסף התברר כי נמנעה מברנס שינה במשך כמה יממות, הוא הוכה והושפל והודאתו אכן הוכתבה. נשיא המדינה קצב את עונשו של ברנס, וב-1983 שוחרר מבלי שזוכה לאחר שמונה וחצי שנים במאסר.
לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים, ב-2002 החליטה שופטת העליון דליה דורנר לאפשר לברנס משפט חוזר. אז התברר כי בוצעו עבירות אתיות. בתום המשפט הוחלט לזכות את ברנס מאשמה. מאוחר יותר, ברנס לקה בסרטן ועיוורון, ועד מותו לא קיבל פיצוי מהמדינה. לאחר מותו ומות עורך דינו, נפסקו ליורשיו פיצויים של מיליוני שקלים.
(עדכון ראשון 12:53)