הטלפון המוצפן של מפקד עוצבת הגליל, תת-אלוף רפי מילוא, צלצל אתמול (שלישי) בשעה 05:30 לפנות בוקר, רגע לפני שעדכן את ראש מועצת מטולה על עולם המנהרות שבנה חיזבאללה בשנים האחרונות מתחת לאף של כולם. מעבר לקו היה מפקד הכוח ההנדסי המיוחד שפעל בגבול לבנון לאיתור המנהרה ההתקפית של ארגון הטרור. "בוצע", אמר קצין ההנדסה. המקדח הגיע אל פתח המנהרה, המצלמה הוחדרה והאיום ממנו כל כך חששו בצה"ל נחשף. המרוץ החשאי עליו פיקד בשנה האחרונה תא"ל מילוא הגיע לסיומו, אך באותו רגע החל המאמץ הגלוי והמורכב לאיתור המנהרות ההתקפיות.
ההנחה כי תחת גבול לבנון נחפרת מערכת מנהרות ריחפה כבר בשנת 2014, כשמחבלי חמאס ברצועת עזה יצאו מפתחי מנהרות בצד הישראלי והסתערו על כוחות צה"ל. עם הקמת צוותי חשיבה ייעודיים והקצאת משאבים התגלתה תמונת המצב - חיזבאללה מנהל פרויקט סודי ביותר של חפירת מנהרות בחסות בתי מגורים מלבנון לשטח הישראלי. "אתה מנהל שגרה בידיעה שיש לך אנשי חיזבאללה שחופרים לך מנהרה מתחת לאדמה", סיפר קצין בכיר בעוצבת הגליל במרחק עשרות מטרים מפתח המנהרה בגבול.
לקריאה נוספת בנושא
"אם תפעלו בשטחנו - המצב ישתנה": בכיר בלבנון מאיים על ישראל
תכנית סודית שחיכתה שלוש שנים: הוויכוח על עיתוי מבצע "מגן צפוני"
ראשי קרב של מאות ק"ג: האתגר האמיתי של צה"ל מול חיזבאללה
קצב התקדמותן האיטי של החפירות אפשר לעוצבת הגליל ללמוד את האיום, לנתח אותו ולהיערך לרגע חשיפתו. בחודשים האחרונים החל הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, לקדם את תכנית מבצע "מגן צפוני" ולדחוק בתא"ל מילוא להכריז על מוכנותו. עם זאת, עיקר הלחץ הוטל על כתפיו של מפקד עוצבת חירם (חטיבה 769), אלוף משנה מני ליברטי, שאחראי על קו הגבול בין ישראל ללבנון, אצבע הגליל, רכס רמים והר דב - נקודות רגישות ביותר על המפה.
אל"מ ליברטי ניתח את הקרקע והשטחים הבנויים בגבול, ובסיוע גורמי המודיעין ניסה לחדור למיטב המוחות של חיזבאללה כדי להבין כיצד עשויים לפעול כוחותיו המובחרים של הארגון האישי כשייצא מהמנהרות. ואכן כוונותיהן של יחידות העילית בחיזבאללה התבהרו - חדירה דרך המנהרות אל שטח ישראל, כיבוש שטחים וצירים מובילים במרחב, בידוד וניתוק בעזרת שימוש באש.
לאחר מכן, המטרה הייתה לפלס את הדרך לכוחות העיקריים שיגיעו מלבנון מעל פני הקרקע, באופן שמתכתב עם התכנית עליה דיבר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. מול האיום הזה הכין אל"מ ליברטי תכנית מבצעית שלמה שנועדה להגן על היישובים והבסיסים במרחב, בזמן שתא"ל מילוא מנהל מרוץ אחר הזמן להכשיר את הכוחות באופן חשאי למבצע "מגן צפוני".
ברגע שהתקבלה ההחלטה על היציאה למבצע התחלקה העבודה בשטח בין מפקד חטיבה 769 אל"מ ליברטי, שמפקד על אבטחת הכוחות מתגובת חיזבאללה ובין קציני ההנדסה בעוצבת הגליל, שמנהלים את מאמץ החפירות. "הקידוח שלנו שונה מאוד מהחפירה באוגדת עזה", העיד קצין בכיר. "המקדח בגבול לבנון עובד בלחץ בצורה סיבובית כלפי מטה. כל פעולה שכזו מוציאה את אבק הסלע כלפי חוץ. כשהסיבוב והלחץ לא מוציאים אבק אתה מבין שהגעת לחלל, למנהרה. מדובר בקרקע מאוד מאתגרת. את חלק מהמנהרות נצליח לנטרל בשבועות הקרובים וחלקן ייקחו לנו חודשים".
חיזבאללה התקדם בפרויקט תוך מחשבה שהוא פועל תחת מעטה חשאיות. במסווה של מפעל בלוקים העבירו פעיליו את העפר מקידוח המנהרה אל גבעה במרחק עשרה קילומטרים מאזור החפירות. לדבריו של קצין בכיר, פעילי הארגון קדחו את הסלע בעומק של 25 מטרים מתחת לאדמה והתקדמו מטרים בודדים מדי שבוע. "הם השתמשו במקדחה קטנה עם כוס", הסביר. "עבודה איטית מאוד וקשה. קודחים ושוברים את החריצה בקיר וכן הלאה, זאת בשונה מהחפירה המהירה בחול הים באוגדת עזה".
המנהרה הראשונה אותרה אתמול, והיום החלה הפעילות ההנדסית לאיתור מנהרות נוספות. "כבר מחודשי הקיץ הצגנו יכולת לדייק את הכוחות ולהגיע לתוואי מנהרה כדי להסיר את האיום ולגמור אותו ולפני חודש התקבלה ההחלטה על היציאה למבצע". תכנית ההגנה סביב הפרויקט ההנדסי לאיתור והשמדת המנהרות נחשפה למספר מצומצם של מפקדים, בהם מפקד חטיבת הקומנדו, אל"מ קובי הלר, ומפקדי יחידות מגלן ואגוז. רק בסוף השבוע האחרון כונסו מפקדי פלוגות לנוהל קרב חפוז וברגע האחרון, על מנת למנוע דלף מידע, עודכנו גם לוחמי היחידות.
"רצינו להביך את חיזבאללה", הסביר הקצין הבכיר. "בזמן שאנחנו פועלים לאיתור המנהרה, הם עוד עבדו עליה. חיזבאללה העריך כי הוא פועל בחשאיות מוחלטת ושאנחנו לא יודעים כלום". עד לכתיבת שורות אלו חיזבאללה לא הגיב למבצע באופן רשמי, ובצה"ל מעריכים כי השקט מובע מהתדהמה בה הוא שרוי בעקבות חשיפת סוד המנהרות.
המערכה העדינה שמנהל צה"ל בגבול לבנון רק החלה והיא תלויה לא רק בפיקוד הבכיר, אלא גם בכוחות שבשטח. לוחמי יחידת יהל"ם מאיישים 24 שעות את הפעלת הרובוט שהושחל לפתח המנהרה. "מדובר ברובוט שיש לו מצלמה של 360 מעלות ואופציות לפעולה", סיפר הקצין הבכיר שעמד במרחק של עשרות מטרים מפתח המנהרה מול הכפר כילא הסמוך לגבול. "כששני פעילי חיזבאללה התקרבו אל הרובוט כדי לראות מה קורה במנהרה עמדו ליד הלוחם מפקד הפלוגה שלו והמג"ד. יש נוהל הוראות פתיחה באש ברור וסדור. הלוחם בקצה החליט בעצה עם מפקדיו להפעיל אמצעי אל-הרג כדי להרחיק את פעילי חיזבאללה. בתרחיש אחר הייתה לו גם יכולת להפעיל מטען כדי לפגוע בהם. אנחנו ערוכים לשלל תרחישים".
האתגר הבא של המבצע יהיה לחשוף את כלל המנהרות לאורך 130 קילומטרים. הפעולה ההנדסית מורכבת ואיטית ודורשת מאמץ הגנה משמעותי מהקרקע ומהאוויר, לצד מאמץ מודיעיני. השאלה כיצד יתמודד צה"ל עם מנהרות באזורים בנויים מורכבים שהגישה אליהן לא תאפשר השמדה מלאה, אלא אם כן תתבצע פעילות הנדסית בצד השני, עדיין מרחפת. הקצין הבכיר טען כי אין כל כוונה לבנות חומה תת-קרקעית לסיכול מנהרות כמו באוגדת עזה, מאחר ובצה"ל מעריכים כי לאחר חשיפתן המלאה והשמדתן של כלל המנהרות בחיזבאללה יוותרו על הרעיון בעתיד.
בתוך כך, בצה"ל שקלו אפשרות לפעולה בצד הלבנוני על מנת לנטרל את המנהרות באופן מושלם ולהגביר את ההרתעה כלפי בניין הכוח של חיזבאללה. עם זאת, הרעיון ירד מהפרק לאחר שגורמי המודיעין העריכו כי הפעולה עשויה לגרור את צה"ל לימי קרב עם חיזבאללה ומשם קצרה הדרך למלחמה.
"ניתוק מטולה והשתלטות על כביש 90"
לדברי קצין בכיר, כדי לעלות מהמנהרה לפני הקרקע היה על החיזבאללה לחפור כלפי מעלה כ-25 מטרים. משימה זו היתה אורכת זמן ממושך, על פי הערכה כ3 שנים לפחות. בצה"ל הכירו את נושא המנהרות בצורה טובה כבר לפני שנתיים וחצי. ההחלטה על יציאה למבצע בעיתוי הזה נעשתה נוכח מגוון רחב של שיקולים.
ההחלטה להתחיל בסיכול המנהרות בגיזרת מטולה התקבלה בשל העובדה שמיקום המנהרות בנקודה זו, הינו הרגיש ביותר לחיי אזרחים. בצה"ל תכננו "לשחרר" את האדמה החקלאית ולהשיבה חזרה להיות מטע תפוחים. לו היתה מגיעה לבסוף מנהרת החיזבאללה לבשלות מבצעית, היא היתה עשויה לשמש את החיזבאללה בפעילות לניתוק מטולה, על ידי שליטה על כביש 90, הכביש המוביל למושבה. מקור בכיר בפיקוד צפון ציין כי בעת בניית המכשול ההנדסי בגבול הצפון שולבו בפרוייקט גם אמצעי מעקב שונים.
בהכנת הכתבה השתתף אלי אשכנזי.