לפני יותר משנתיים וחצי חשף צוות מומחים מיוחד בפיקוד הצפון בסיוע אגף המודיעין, את הפרויקט הסודי של חיזבאללה בגבול ישראל-לבנון: מנהרות התקפיות לפיגועי טרור איכותיים. את הפעילות הראשונה ריכז שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, ואחריו שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן. מדי חודש התקיימו דיוני מעקב אחר איסוף המודיעין על אודות המנהרות שאותרו לאורך הגבול ובאזורים שנחשבו כחשודים בחפירת מנהרות התקפיות. תוך כדי הדיונים הועלו השיקולים האם לבצע פעולה הנדסית בשטח לחשיפת המנהרות ולנטרול שלהן, תוך כדי לקיחת סיכון לעימות ישיר מול חיזבאללה, או להמתין לעיתוי פעולה נוח.
גורמים הבקיאים בתהליך סיפרו כי בשלוש השנים האחרונות התנהל ויכוח משמעותי בצמרת מערכת הביטחון סביב שאלת העיתוי. במהלך הוויכוח, לא מעט גורמים בכירים התעקשו שאיכות המודיעין על רשת המנהרות היא גבוהה ומאפשרת ניהול סיכונים בקור רוח, תוך המתנה לאגירת מידע על מנהרות נוספות. ככל שחלף הזמן, אומצה הגישה לפיה יש להשלות את חיזבאללה כי הוא מצליח לשמור על מידור גבוה סביב פרויקט המנהרות. ברגע שיחליט להפעיל אותן כדי לחדור ליישובים בישראל או לבסיסים - יפעל צה"ל כדי לנטרל אותן.
עוד בוואלה! NEWS
נתניהו: רב הנסתר על הגלוי; המבצע - חלק קטן מהתמונה הכוללת
מבצע בלבנון במקום לחימה בעזה: כך התקבלה ההחלטה על "מגן צפוני"
ארה"ב תומכת במבצע של ישראל: על חיזבאללה לעצור את פרויקט המנהרות
הזמן חלף, ובכל פעם שהתנהל דיון מעמיק על שאלת עיתוי המבצע, הגישה הפרגמטית התקבלה מחדש. אולם, לאחרונה חלה תפנית בגישת הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, שהחל לדחוף ליציאה למבצע "מגן צפוני" לנטרול המנהרות. איזנקוט מצא את ראש הממשלה בנימין נתניהו כשותף לגישה זו. היו גורמים במערכת הביטחון שהרימו גבה לאחר שהתפרסם ברבים מועד תחילת המבצע.
גורמים המצויים בתהליך לאורך השנים אמרו כי ההחלטה לדחות בכל פעם מחדש את מבצע "מגן צפוני" נועדה למנוע חיכוך בין צה"ל לבין חיזבאללה סביב המנהרות, שעלול היה להוביל להתנגשות בין הצדדים. ברקע ניהלה ישראל את המתיחות סביב אתגרים גדולים יותר, כמו פרויקט האיומים המדויקים בלבנון שאליו חותרים חיזבאללה ואיראן. אך כשזה מגיע למנהרות, מדובר באיום ממשי וישיר על העורף של מדינת ישראל, באופן שיחייב את צה"ל לבצע תקיפות בתוך שטח לבנון.