חוקרי פרשת רצח רחל הלר: "לא חסרים מספרי סיפורים"

    כמעט חמישה עשורים אחרי רצח החיילת ו-17 שנה אחרי זיכויו של ברנס, צוותי החקירה עדיין חלוקים בדעותיהם מי היה מעורב בתקרית שזעזעה את המדינה. קצין בכיר בדימוס סיפר כי המשטרה "יכלה אז לעשות דברים שהיום לא ניתן". על דבר אחד הם מסכימים: הודאת תושב הצפון - בעייתית

    צילום: יואב איתיאל

    ההצהרה שהעניק אתמול (ראשון) תושב כפר ראמה, לפיה הוא שרצח את החיילת רחל הלר בשנת 1974, החזירה את חוקרי הפרשה שנותרו בחיים לימים בחדר החקירות. אנשי המשטרה עדיין חלוקים בדעתם מי מבין השניים - עמוס ברנס או יורם ביכונסקי - היה מעורב ברצח.

    עם זאת, החוקרים הוותיקים מסכימים שהודאתו של תושב הצפון היום היא סתמית. "לא חסרים כאלה שיצאו מבתי חולים לבריאות הנפש וסיפרו סיפורים על מעשי פשע שכביכול ביצעו".

    לאחר מציאת גופתה של הלר בחולות ליד קיבוץ שדות ים הוקמו שני צוותי חקירה, שפעלו כמעט במקביל במחוז הצפוני של המשטרה. בראש צוות אחד עמד רב-פקד אברהם צמרת, שסבר כי הרוצח הוא ברנס. מנגד, הצוות השני בפיקודו של סגן-ניצב חנא חדד, חשד בביכונסקי, חברה של הלר שהיה האחרון שראה אותה. בעקבות המחלוקת בפיקוד המשטרה החליטו לשלוח את סגן-ניצב שאול מרכוס, קצין בכיר מהמטה הארצי, להכריע בין שני הצוותים. חוקרים שנחשפו להכנות למשפט החוזר של ברנס העידו לאחר מכן כי מרכוס נהג באלימות קשה כלפיו.

    עוד באותו נושא

    תעלומת מותה של החיילת רחל הלר: "מתקשים להאמין שזה הרוצח"

    לכתבה המלאה
    החוקרים עדיין חלוקים בדעתם מי הרוצח. רחל הלר

    ברנס הורשע בביצוע הרצח בשנת 1976, אך טען כי ההודאה הוצעה ממנו בכוח והוכתבה לו. בית המשפט דחה את ערעורו, ושלוש שנים לאחר מכן התברר כי חלו תקלות רבות בחקירתו וכי קיים יסוד סביר שהוא הואשם באשמת שווא. בשת 2002 החליט בית המשפט לזכותו לאחר שהתקבלה בקשתו למשפט חוזר. מאז, מותה של הלר לא פוענח.

    סגן-ניצב חדד, אמר לוואלה! NEWS בתגובה להודאתו של תושב כפר ראמה כי "אני חושב שהאדם הזה לא נורמלי. אם ייתנו לי לראות אותו, אוציא ממנו שהוא שקרן". לדבריו, רצח החיילת הלר נותר תעלומה.

    קצין בכיר לשעבר, שהיה מעורה בחקירת ברנס, סיפר לוואלה! NEWS כי הרשעתו התבססה כל כמה ראיות, בהן צמיגי המשאית בה נהג בזירת הרצח. בנוסף לכך, בשחזור ובהודאתו סיפק ברנס מידע שרק הרוצח יכול היה לדעת: "הלר הומתה בחניקה לאחר שהרוצח כרך את החזיה שלה סביב צווארה". עם זאת, הסתבר כי הצהרתו הוצאה ממנו באלימות קשה.

    עדויות כי החוקר נהג כלפיו באלימות. ברנס, 2002 (צילום: ראובן קסטרו)

    "אז היינו יכולים לעשות דברים"

    למרות זיכויו של ברנס, חלק מהחוקרים סבורים כי הוא אכן היה מעורב ברצח. "היו מחדלי חקירה שהובילו את המדינה להתקפל", טען הקצין הבכיר. "זאת הייתה פרשה שהלחיצה את הציבור ואת המשטרה. התקופה הייתה אחרת, וצריך להבין שאז החוקרים יכלו לעשות דברים שהיום לא ניתן. היית מחזיק את החשוד 48 לפני שהבאת אותו לשופט, ואחר כך החזיקו את החשוד 15 ימים רצוף מבלי שראה שופט, אז היינו יכולים לעשות דברים...".

    אחרי שחרורו, ברנס לקה בסרטן ובעיוורון, ועד מותו לא קיבל פיצוי מהמדינה. לאחר מותו ומות עורך דינו, נפסקו ליורשיו פיצויים של מיליוני שקלים.

    חולות אור עקיבא, שם נמצאה גופתה של רחל הלר (צילום: שלומי גבאי)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully