וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בסיסים אוויריים ונושאת מטוסים: הכוח של ארה"ב במפרץ מול איומי איראן

עם רשת נרחבת של בסיסים ברחבי המפרץ הפרסי, ארה"ב שומרת על אחיזה במדינות האזור כבר עשורים, ובימים אלה מגבירה את נוכחותה הצבאית בהן לאור האיומים מטהראן. המשחתות והמפציצים יצטרפו לאלפי החיילים הפועלים במדינות העשירות בנפט שנמצאות באחד מהאזורים הנפיצים בעולם

צילום: רויטרס, עריכה: ניב מעוז

נושאת מטוסים, מפציצים כבדים, סוללת טילי פטריוט וספינות אספקה - אלה הם רק חלק מהכלים הצבאיים שארצות הברית שולחת בימים אלה לאזור המפרץ הפרסי, על רקע המתיחות הגוברת בינה לבין איראן. הפריסה הצבאית החלה עם הוראה שניתנה ב-5 במאי מהבית הלבן, בנימוק של איום איראני שפרטיו לא צוינו במפורש ואינם ידועים עד היום. טהראן, מצדה, הציבה אולטימטום לגבי תכנית הגרעין שלה לציון יום השנה לפרישתו של הנשיא דונלד טראמפ מההסכם שנחתם בין המעצמות ב-2015.

למעשה, ארצות הברית שומרת על רשת נרחבת של בסיסים צבאיים ברחבי המפרץ הפרסי עוד הרבה לפני כן - כבר מאז מלחמת המפרץ שהתנהלה בשנת 1991 מול עיראק. לצדה עמדו מדינות המפרץ, העשירות בנפט, שדאגו להצטייד בנשק אמריקני בהיקף של מיליארדי דולרים.

עוד בנושא:
רוחאני יצלצל? ארה"ב העבירה מספר טלפון ישיר של טראמפ
בכיר במשמרות המהפכה: "ארצות הברית לא תעז לתקוף את איראן"
לצד נושאת המטוסים: מפציצי B-52 של ארה"ב נפרסו באזור בצל איומי איראן

דונלד טראמפ במהלך עצרת תומכים בפלורידה, ארה"ב 8 במאי 2019. רויטרס
המפרץ הפרסי כמרקחה. טראמפ, בשבוע שעבר/רויטרס

לפני שבוע, יועצו של טראמפ לענייני ביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הכריז על שליחת נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" יחד עם מפציצים לאור "כמה אזהרות מדאיגות וסימנים גוברים" מצד הרפובליקה האסלאמית. הוא הזהיר כי כל מתקפה איראנית שתפגע באינטרסים של ארצות הברית או של בעלות בריתה תיענה ב"כוח חסר מעצורים".

"אברהם לינקולן" הפליגה מארצות הברית בחודש שעבר ותכננה לעבור במפרץ הפרסי כחלק ממסעה מסביב לעולם בדרך לסן דייגו, קליפורניה. אולם, כעת היא תישאר שם למשך זמן רב יותר מהמתוכנן.

יחד איתה מגיעות שלוש משחתות - "ביינדריג'", "מייסון" ו"ניץ", כמו גם אוניית הטילים המונחים "לייט גולף" והספינה הספרדית "מנדס נונס". בנוסף לכך, המפציץ הוותיק B-52 מהטייסת ה-20 של בסיס חיל האוויר האמריקני ברקסדייל שבלואיזיניה נחת בקטאר ובמקום נוסף ב"דרום-מערב אסיה" - ככל הנראה איחוד האמירויות הערביות - בימים האחרונים.

עוד באותו נושא

מבלי שירצה, טראמפ עוד עלול להיגרר לעימות עם איראן

לכתבה המלאה
נושאת המטוסים אברהם לינקולן בדרך למפרץ הפרסי, 9 במאי 2019. רויטרס
נושאת המטוסים אברהם לינקולין בתעלת סואץ שבמצרים, בשבוע שעבר/רויטרס
מפציץ B-52 של חיל האוויר של ארה"ב נוחת בבסיס בקטאר, 9 במאי 2019. AP
מפציץ B-52 שנחת בקטאר/AP

ביום שישי הכריז הפנטגון על השבת סוללת טילי פטריוט למזרח התיכון, וכן על שליחת ספינת הטילים המאפיבית "ארלינגטון" ועליה אספקה ולוחמי מארינס אמריקנים. ספינת הקרב האמפיבית "קירסרג'", שעליה לוחמי מארינס ומטוסי קרב, עזבה את המפרץ הפרסי לאחרונה ונמצאת בים הערבי.

המפרץ הפרסי מארח כמה מתקנים צבאיים מרכזיים של הצבא האמריקני. הצי החמישי של ארצות הברית נמצא בבחריין שלחופי ערב הסעודית, בית ל-7,000 חיילים אמריקנים. כוויית מארחת יותר מ-13 אלף חיילים אמריקנים וכן את המפקדה המרכזית של ארצות הברית בחזית.

המשחתת האמריקנית USS Mason, המפרץ הפרסי, ספטמבר 2016. רויטרס
המשחתת האמריקנית מייסון במפרץ הפרסי, 2016/רויטרס
המשחתת ניץ בנורפולק שבאנגליה ב-10 בספטמבר 2018. AP
מלווה את נושאת המטוסים. המשחתת ניץ, בשנה שעברה/AP

דובאי ואיחוד האמירויות הערביות משמשות כנמל הגדול ביותר של הצי האמריקני מחוץ לאמריקה. באיחוד האמירויות לבדה יש 5,000 אנשי צבא אמריקנים - רבים מהם בבסיס חיל האוויר אל-דפרה שבאבו דאפי, שבו מוצבים מטוסים ללא טייס (מל"טים) אמריקניים וחמקנים מתקדמים מסוג F-35, הנמצאים גם בשירות חיל האוויר הישראלי בשם "אדיר".

המפקדה הקדמית של ארצות הברית מוצבת בבסיס אל-עודייד שבקטאר, ובה כעשרת אלפים חיילים אמריקנים. בנוסף לכך, הסולטנות עומאן מאפשרת לארצות הברית לקיים אלפי טיסות ומאות נחיתות בשטחה מדי שנה, כמו גם גישה לבסיסים ולנמלים שלה.

ספינת הקרב האמריקנית קירסרג' בנהר ההאדסון בניו יורק ב-24 במאי 2017. AP
נמצאת בים הערבי. הספינה האמריקנית קירסרג' בנהר ההאדסון, 2017/AP

על פי הדיווחים, הכוחות המיוחדים של ארצות הברית מוצבים על אדמת תימן, כחלק ממלחמת הקואליציה בראשות ערב הסעודית נגד המורדים החותים. במקביל, ארצות הברית מנהלת בשטחי חצי האי ערב מבצע ממושך לחיסול מבוקשים החשודים כחברים בארגון אל-קעאידה, באמצעות מל"טים.

אזור נפיץ

אחיזתה של ארצות הברית באזור איננה חדשה. במהלך המלחמה הקרה, ארצות הברית התחייבה להגן על בעלות בריתה במפרץ הפרסי מפני ברית המועצות. עד תחילת שנות ה-80, התהפוכות באזור היו רבות, דוגמת המהפכה האסלאמית באיראן, שהורידה מהשלטון את השאה המקורב לארצות הברית. הפלישה הסובייטית לאפגניסטן עוררה דאגה בממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר מהאפשרות שמוסקבה נמצאת במרחק תקיפה ממצרי הורמוז, שבהם עובר שליש מהנפט הנסחר דרך הים. דוקטרינת קרטר, המזוהה עם נשיאותו, צמחה מכך: היא גורסת שעל ארצות הברית להשתמש בכוח צבאי על מנת להגן על האינטרסים שלה ברחבי המפרץ הפרסי, העשיר בנפט.

עם זאת, התפנית בנוכחותה של ארצות הברית באזור באה בשנת 1990, כשהדיקטטור העיראקי סדאם חוסיין פלש לכווית השכנה, העשירה בנפט אף היא. בעקבות הסכמי ההגנה שנחתמו עם מדינות המפרץ הוקמה סדרת מתקנים צבאיים באזור.

המשחתת האמריקנית USS Mason, המפרץ הפרסי, ספטמבר 2016. רויטרס
המשחתת האמריקנית מייסון במפרץ הפרסי, ב-2016/רויטרס

נוכחות החיילים האמריקנים בערב הסעודית, שבה נמצאים כמה מהמקומות הקדושים ביותר לעולם המוסלמי, עמדה בראש מניעיו של מנהיג אל-קאעידה דאז אוסמה בין לאדן להוצאתם למתקפה על מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001. פיגועים אלה הובילו למלחמה באפגניסטן, שנמשכת יותר מ-17 שנים - עד היום. הפלישה לעיראק בשנת 2003 והכאוס שהגיע בעקבותיה, כולל עליית המדינה האסלאמית (דאעש) בסוריה, רק הגדילה את חשיבות הצבת החיילים והבסיסים האמריקנים באזור.

מערכת טילי פטריוט פרוסה בכווית. רויטרס
טילי פטריוט של ארה"ב/רויטרס

בינתיים, השלטון השיעי באיראן מתבונן בחשדנות באחיזה הצבאית האמריקנית באזור. נקודה נפיצה במיוחד היא מצרי הורמוז, שנמצאים במים הטריטוריאליים של איראן ועומאן.

מצרי הורמוז, שבאזור הצר שלהם מתפרסים על פני 33 קילומטרים בלבד, נתפסים כנקודת מעבר בינלאומית. כוחות אמריקנים עוברים בו באופן קבוע, למרות המתיחות עם משמרות המהפכה האיראניים. לטענתם, הנוכחות האמריקנים משולה לתרחיש שבו טהראן הייתה שולחת ספינות מלחמה למפרץ מקסיקו. שר החוץ האיראני מוחמד זריף צייץ בחשבון הטוויטר שלו ב-2017, כי "הצי שלנו פועל - כן, נכון - במפרץ הפרסי, לא במפרץ מקסיקו. השאלה היא מה הצי האמריקני עושה במרחק 7,500 מהבית".

בטהראן ממשיכים גם לאיים על וושינגטון מפני מהלך במפרץ. היום אמר מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, כי "אם ארצות הברית תעשה תזוזה, היא תקבל מכה בראש". לדבריו, בעבר הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור נתפסה כאיום, ואילו היום היא "הזדמנות".

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי במפגש עם מורים בטהראן, 1 במאי 2019. רויטרס
אריאן מתבוננת בחשדנות בנוכחות האמריקנית. חמינאי/רויטרס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully