מרים וריימונד ריינן עלו לישראל מהולנד עם שלושת ילדיהם לפני כשנה והתיישבו באחד הקיבוצים במועצה האזורית שער הנגב. היום (שבת), נפלה רקטה בביתם, ובני המשפחה ששהו בממ"ד לא נפגעו. "היינו כל היום בממ"ד, ואז שמענו את הפיצוץ ממש חזק ואמרתי לבעלי שזה יותר קרוב הפעם", שחזרה מרים. "שמענו דברים נשברים, החשמל נפל ואזעקת כיבוי האש אצלנו החלה לעבוד".
"באותו הרגע לא ידענו מה לעשות ואם אפשר לצאת, אז לחצנו על הלחצן של הרבש"צ. אנשי הביטחון של הקיבוץ הגיעו והוציאו אותנו החוצה. כל הבית היה אבק ורק רצינו לצאת". תיארה. "סיפרתי לאבא שלי שפגעה בבית שלנו רקטה, והוא אמר שהוא שמח שאנחנו בסדר ושנשמור על עצמנו".
לקריאה נוספת בנושא
צה"ל: השמדנו מנהרה של הג'יהאד; ההסלמה - בשל ירי צלף של הארגון
פיקוד העורף אסר על התקהלות בעוטף עזה; מקלטים נפתחו בערי הדרום
הפלגים הפלסטיניים קיבלו אחריות על הירי מעזה: "מעגל האש מתרחב"
בני הזוג הגיעו לביקור בעוטף עזה לפני שנה והתאהבו במקום. לדברי מרים, "ידעתי שיש פה מצב ביטחוני רגיש, אבל לא פחדנו להגיע. אנחנו אוהבים את המקום ואת הקהילה, אז המחיר שאנחנו נאלצים לשלם שווה את זה". עוד הוסיפה כי "אני חושבת שכל מה שקורה והבלאגן זה מה שעושה את הקיבוץ מה שהוא, ככה אנחנו חיים ואוהבים אחד את השניה".
השניים עבדו בהולנד ככבאים, וגם בישראל הם מתנדבים בצוות הכיבוי של הקיבוץ. בשריפות עקב בלוני התבערה הם יוצאים לשטח ומכבים את האש.
גם אחרי פגיעת הרקטה בביתה, מעידה מרים כי ילדיה אוהבים לגור בישראל. "בטח, זה לא קל תמיד, וצריך להסביר להם את הסיבות שעברנו". למרות הקשיים היא מדגישה: "אני לא מתכוונת לעזוב, זה חשוב שאנשים יגורו כאן. אם אף אחד לא ירצה לגור ליד הגבול - לא תהיה יותר ישראל".