עדות מוקדמת על מאורעות גטו ורשה מתוך גיליונות העיתון היהודי המחתרתי "ארבעטער-צייטונג" מתפרסמת היום (חמישי) לראשונה ובה נחשפות קריאות אנשי המחתרת תוך סיכון ממשי של חייהם להצטרף למאבק בגרמנים.
בעיתון שהודפס בחשאי תחת המשטר הנאצי פרסמו אנשי המחתרת דיווחים שונים על המרידות היהודיות ועל מעשי הגרמנים. גליונות העיתון שהתפרסמו יועמדו למכירה בחודש הקרוב בבית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים.
בעמוד השער של אחד העיתונים מספטמבר 1943, מופיעה כתבה ארוכה על מרד גטו ורשה המהווה את אחת העדויות המוקדמות ביותר על המרד. בכתבה מפורטים בין היתר התנאים שקדמו למרד, יחסי הכוחות בין הצדדים והנזקים שהצליחו המורדים להסב לגרמנים.
לקריאה נוספת:
בגלל הבדלי גרסאות במסמכים: ניצולת השואה חיה רק מקצבה זעומה
"אבא, אנחנו בסדר": המכתבים האחרונים של קורבנות השואה
החייל הגרמני הכניס לביתו ילד יהודי: המזל שהציל את אברי מהתופת
עיתונאי איש המחתרת בעצמו, שנטען כי הוא מדווח כביכול משוויץ, הביא עדות כתובה על מרד גטו ורשה. "ביולי 1942 באה הפקודה "לחסל את הגטו", תיאר. "הגירושים וההשמדה ההמונית החלו מיד לאחר מכן. מתוך כ-600,000 היהודים שנדחסו שם נותרו רק 35,000 יהודים... הנותרים נוצלו לסוגים שונים של עבודות כפייה. עם זאת, אפילו הנותרים היו מודעים לכך שאותו גורל של שכניהם מחכה גם להם…
התאריך נקבע ל-20 באפריל, 1943. תשובתם לגזרה האחרונה הייתה: "'מספיק. אנחנו לא נמות כמו עבדים'".
בהמשך מתואר המרד עצמו, "כאשר אנשי האס.אס. באו לבצע את משימתם הדוחה, הם מצאו את עצמם עומדים מול מיליציה נחושה וחמושה שתילחם עד אחרון האנשים מן האפלה. בתים הרוסים שהפכו למבצרים מבוצרים, ותגובות באש וגאווה".
על פי הדיווח בעיתון "ההתנגדות נמשכה שישה ימים. כדי להתגבר על הנחישות החזקה של המרד, הגסטאפו נאלצו להשתמש בתותחים, טנקים, להביורים… אנשי גסטאפו הרוגים נותרו שוכבים ברחובות, ועוד רבים נפצעו. הם נלחמו עד הכדור האחרון שלהם, ואז הם נפלו בין הבתים הנופלים וההרוסים של הגטו". לבסוף מצוין הכתב, איש המחתרת באותיות גדולות ומודגשות כי "הקרב בוורשה הוא כבוד לתולדות העמים של העם היהודי".
"פריט היסטורי בעל ערך יוצא דופן"
גליונות העיתון "ארבעטער-צייטונג" נדפסו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, מטעם אחד הארגונים הבולטים ביותר במחתרת היהודית - מפלגת "פועלי ציון". בין היתר, פעלו חברי הארגון בפולין, בבלגיה, בהולנד ובשוויץ, ונטלו חלק בלוחמה פרטיזנית, בזיוף מסמכים ובהברחת אמצעי סיוע.
אחד מערוצי הפעילות החשובים ביותר של הארגון היה הדפוס המחתרתי, שהגרמנים עשו ככל יכולתם למנוע את פעילותו. דפוסים אלה, שנעשו באמצעים דלים ביותר ולא פעם תוך סיכון חיים, שימשו להפצת ידיעות על המרידות היהודיות, תבוסות גרמניה בחזיתות השונות, מעשי הגרמנים במחנות במזרח וקריאה גלויה להתקוממות יהודית.
באחת הכתבות מתואר מצב התקשורת הנוכחי כ"תמונת נוף מדברי של העיתונות המשרתת את הקולקטיביות כולה המצייתת ל'חוק השתיקה'". מקום ההדפסה אינו מצוין על גבי העיתונים, אולם בגיליון מאוקטובר, מצוינת כתובתה של המערכת בעיר גרנובל (Grenoble, דרום צרפת), וכפי הנראה פעל העיתון מעיר זו לאורך כל המלחמה.
מרון ארן מבית המכירות הפומביות "קדם" אומר כי "מדובר בפריט היסטורי בעל ערך יוצא דופן, העיתונים הללו שהודפסו בחשאי תחת המשטר הנאצי, הם סמל ודוגמא לעוצמה היהודית הבלתי-מתפשרת ששרדה במשך כל התופת של מלחמת העולם השנייה באופן מעורר התפעלות".
