פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היועמ"ש על תיקי נתניהו: אין הטיה או רדיפה נגד ראש הממשלה

      מנדלבליט הבהיר כי ההחלטות בענייני נתניהו, בהן הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, התקבלו על בסיס מקצועי בלבד. "אין שום 'תפירת תיקים'", אמר. "כל הטענות על כך נועדו לעשות דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק". על מדיניות הממשלה שבדרך: "מקווה שתכבד את מעמד מערכות החוק"

      היועמ"ש על תיקי נתניהו: אין הטיה או רדיפה נגד ראש הממשלה
      צילום: משרד המשפטים, עריכה: ניב מעוז

      הבהרות היועמ"ש על תיקי נתניהו - כל הפרטים:

      • "אין שום 'תפירת תיקים'. כל הטענות על כך הן הבל הבלים"
      • "אני רואה חשיבות רבה בקיומו של הליך השימוע"
      • "הליך הפלילי איננו משיק להליך הבחירות, והוא אינו מושפע ממנו"
      • על מדיניות הממשלה המתגבשת: "מקווה שתכבד את מעמדן של מערכות החוק והמשפט"

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר היום (שני) כי כל ההחלטתיו בנוגע לתיקי ראש הממשלה, בהן הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, התקבלו על בסיס שיקולים מקצועיים. "אין פה שום הטיה - לא לצד כזה ולא לצד אחר", אמר מנדלבליט באירוע שערכה פרקליטות מחוז צפון בנצרת עילית. "אין פה חלילה שום רדיפה, ובוודאי שאין שום 'תפירת תיקים'. כל הטענות על כך הן הבל הבלים ונועדו לעשות דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק".

      "ההחלטה אותה קיבלתי, לפני חודשיים, על כך שאני שוקל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בגין עבירות של שוחד ומרמה על סמך ממצאי שלושת תיקי החקירה בהם נחקר כחשוד, מבוססת על הראיות ועל הוראות הדין, ועליהם בלבד", הצהיר מנדלבליט במהלך דבריו בכנס. "זוהי הדרך בה אנו פועלים - לפי הדין ולפי הראיות. כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שיש מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד - הוא נחקר כחשוד. כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שאין מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד - הוא לא נחקר כחשוד. וכאשר בתיקי החקירה בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד נמצא כי הראיות מצביעות על אפשרות סבירה להרשעה, לפי הוראות הדין, החלטתי כי בכוונתי לשקול הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע. הדברים הם מאוד פשוטים וברורים".

      לקריאה נוספת:
      מנדלבליט מבהיר לפרקליטי נתניהו: השימוע לא יידחה ויתקיים ביולי
      "לחצים פוליטיים": יו"ר ועדת ההיתרים שפסל את מימון נתניהו התפטר
      כתב אישום לא צפוי לפני סוף השנה: הדרך הארוכה שנותרה לתיקי נתניהו

      אביחי מנדלבליט בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, 20.12.18 (אתר רשמי , תמר מצפי, גלובס)
      "אין שום 'תפירת תיקים'". מנדלבליט (צילום: תמר מצפי, גלובס)

      מנדלבליט אמר את הדברים, על רקע הבהרתו אמש לסנגורי ראש הממשלה כי העיכוב באיסור חומרי החקירה שנאספו עד כה, לא יוביל לדחיית השימוע בעניינו. בהודעה שהעביר צוין כי אם ברצונם של באי כוחו של נתניהו לקיים הליך שימוע, עליהם לתאם מועד עד ל-10 במאי. השימוע אמור להתקיים עד ל-10 ביולי.

      בכנס שהתקיים היום, מנדלבליט התייחס לסוגיית השימוע וחזר על דבריו בעת ההחלטה על הגשת כתב האישום, לפיהם 'ככל שהחשודים יחפצו בקיום הליך שימוע, הליך השימוע יתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה'. "אני רואה חשיבות רבה בקיומו של הליך השימוע", הדגיש מנדלבליט בכנס.

      "עדות ניצחת למעמד שלטון החוק"

      בהמשך התייחס מנדלבליט לטענות שהועלו נגדו, בסוגיית העיסוק בתיקי נתניהו בתקופת הבחירות. "אומר את הברור בעיניי: ההליך הפלילי איננו משיק להליך הבחירות", הצהיר. "הוא גם אינו מושפע ממנו... מלאכת אכיפת החוק מסורה בידי אנשי מקצוע, עצמאיים ו-א-פוליטיים, האמונים על שלטון החוק, והיא מבוססת, כפי שהבהרתי, אך ורק על הדין ועל הראיות. כך פעלנו במשך 70 שנות קיומה של מדינת ישראל, וכך גם נמשיך לפעול".

      "תקופת הבחירות לוותה, לצערי, גם בהתבטאויות חסרות תקדים בחומרתן נגד מערכת אכיפת החוק ונגד גופי המשפט במדינה", המשיך היועץ. "ככלל, נמנעתי בתקופה זו מתגובה או מהתייחסות לדברים שנאמרו, ונהגתי באיפוק, בכדי שלא להיתפס כמעורב בתהליך הפוליטי. אולם, חשוב לי להבהיר כי איפוק זה אין משמעו קבלה או הסכמה שבשתיקה, חלילה, עם אמירות המכרסמות בלגיטימיות של מערכות המשפט ואכיפת החוק".

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס בחירות 2019 בבאר שבע , מרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      ההליך לא הושפע מהבחירות. ראש הממשלה נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

      לטענת מנדלבליט, החקירות בעניינו של נתניהו מעידות על מעמדו העליון של עיקרון שלטון החוק בשיטת המשפט הישראלית, שבליבו עומדת הדרישה לשוויון הכול בפני החוק. "אין אדם מעל לחוק. עיקרון זה הוא יקר מפז ונדרש למנוע כל פגיעה או כרסום בו". לדבריו, "חשוב להבין כי הפגיעה בסמכויותיהן של מערכות אלו משמעותה היא פגיעה בכוחו המחייב של המשפט. המשמעות היא החלשת ההגנה על זכויותיהם של אזרחי המדינה, בדגש על האוכלוסיות החלשות. המשמעות היא החלשת היכולת למנוע ניצול לרעה של הכוח השלטוני. המשמעות היא החלשת ההגנה על נכסי הציבור. מערכות החוק והמשפט של מדינת ישראל הן מפוארות, ובעלות יוקרה רבה - במדינה ומחוצה לה".

      "בחודש הקרוב, כך ניתן להעריך, תוקם ממשלה חדשה, וימונה שר משפטים חדש", הוסיף. "כפי שכבר הדגשתי, אנו נקבל אותו בברכה, ונפעל יחד עמו לקידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין. אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להביע תקווה לכך שמדיניות זו גם תכבד את מעמדן של מערכות החוק והמשפט, ואת תפקידן החיוני בשמירת אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית".