כתב אישום לא צפוי לפני סוף השנה: הדרך הארוכה שנותרה לתיקי נתניהו

לאחר שביום חמישי פרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את החלטתו להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעל השליטה בבזק לשעבר, שאול אלוביץ' ואשתו איריס ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס - ישנם עוד חודשים ארוכים עד שהתיק צפוי להגיע לבית המשפט.

השלב הראשון הוא העברת עיקר חומרי החקירה לסנגורים, כדי שיוכלו להיערך לשימוע. בעבר היה מדובר בתהליך ארוך של סינון החומרים שיש להעביר לכל חשוד, ואז צילומם ושליחתם בארגזים. כיום מדובר בתהליך פשוט יותר, שכן החומרים מועברים על הארדיסק, אלא שבתיקי נתניהו שום דבר לא כל כך פשוט.

לקריאה נוספת:
רמז על שוחד בפגישות, מודעות לקשר פלילי: הקרב של מוזס ואלוביץ'
הקלפים מתערבבים מחדש: המאבק של נתניהו על חפותו מתחיל בקלפי
ריכוך האישומים או דחיית טענות רה"מ: מה צפוי בהליך השימוע?

לפני פרסום החלטת היועמ"ש ביקשו סנגוריו של ראש הממשלה - עורכי הדין נבות תל צור, טל שפירא ועמית חדד - לעכב את העברת חומרי החקירה עד לאחר הבחירות. זאת, בשל החשש שמרגע שהחומרים יצאו מידי הפרקליטות, גדל החשש כי יודלפו לתקשורת, מה שעשוי לראייתם לפגוע בבחירות.

עם פרסום החלטת היועמ"ש בתיקים, ביקש מנדלבליט הבהרות מסנגורי ראש הממשלה. במכתב שנשלח להם על ידי עוזרו הבכיר, ד"ר גיל לימון, צוין כי בעוד שהסנגורים מבקשים לעכב את העברת חומרי החקירה, הם גם ביקשו לקבל לידיהם מסמכים הנוגעים למעורבות היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, באישור מיזוג בזק-יס, שעומד במרכז תיק 4000.

"ברי כי בקשה להימנע ממסירת חומרי חקירה כלשהם לחשודים השונים בתיקי החקירה הקשורים לראש הממשלה, לרבות לכם, אינה דרה בכפיפה אחת עם בקשה לקבלה סלקטיבית של חומרי חקירה מסוימים", כתב לימון לסנגורים. עד לקבלת הבהרות, נקבע כי החומרים לא יועברו. ניתן להניח שתשובת הסנגורים תישלח בימים הקרובים, וליועמ"ש ייקח עוד כמה ימים להכריע בבקשה לגופה.

ההערכה היא מנדלבליט לא ירצה להעביר את החומרים קרוב מאוד לבחירות, ולכן עשוי להיענות לבקשה ולהעביר את החומרים רק אחריהן. מרגע שיועברו החומרים, יצטרך מנדלבליט לתת לסנגוריהם של נתניהו ושל יתר החשודים שהות של כמה חודשים כדי ללמוד אותם ולהכין את טיעוניהם לשימוע.

אתמול ב"כאן" חדשות פורסם כי במשרד המשפטים צפויים לתת לסנגורים כשלושה חודשי הכנה. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי בדרך כלל ניתן זמן ארוך יותר: בפרשת "ישראל ביתנו" הודעות השימוע נמסרו לחשודים בספטמבר 2016, ואילו השימועים של בכירי המפלגה לשעבר - פאינה קירשנבאום וסטס מיסז'ניקוב - נערכו רק שמונה חודשים מאוחר יותר. לשר הרווחה חיים כץ ניתנו חמישה חודשים כדי להיערך לשימוע.

אפילו בפרשת המעונות ניתנו לשרה נתניהו ולסמנכ"ל משרד ראש הממשלה עזרא סיידוף ארבעה חודשים להכין את טיעוניהם - מספטמבר 2017 עד ינואר 2018. מדובר בפרשה "פשוטה" לאין שיעור בהשוואה לשלושת תיקי ראש הממשלה - הן מבחינת כמות החומרים והן מבחינת מורכבות הפרשות.

הבדל נוסף בין הפרשות הוא כמות החשודים. בתיקי המעונות דובר על שני חשודים בלבד - אשת ראש הממשלה וסיידוף. בתיקי ראש הממשלה מדובר, לפחות בשלב הראשון, על נתניהו עצמו, בני הזוג אלוביץ', נוני מוזס וזאב רובינשטיין - מקורבם של בני הזוג נתניהו שנשקלת הגשת כתב אישום נגדו בגין תיווך לשוחד. כמו כן, ישנם בכירים נוספים בבזק שעשויים להיות מואשמים בתיק 4000, אך ייתכן שההחלטות בעניינם יתקבלו בשלב מאוחר יותר.

השימוע עצמו אמור להתקיים במסגרת ישיבה אחת שבדרך כלל נמשכת כמה שעות, ולאחריו יזדקק היועמ"ש לפרק זמן של כמה שבועות עד חודשים ספורים כדי להגיע להחלטתו הסופית ולהכין את כתבי האישום. בשל כך, ניתן להעריך בזהירות כי כתבי אישום לא יוגשו לפני סוף השנה הנוכחית, או אפילו תחילת 2020.