פגישתם של מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין היוותה תפנית במאמצים הבינלאומיים לפתרון המחלוקת סביב הנשק הגרעיני בחצי האי הקוראיני, שנבלמו לאחר קריסת השיחות עם ארצות הברית. בפברואר האחרון, הפסגה של קים ושל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התפוצצה לאור אי ההסכמות על הסרת הסנקציות מעל פיוגנאינג.
פגישת קים-פוטין הוסיפה גם פרק נוסף במערכת היחסים הידידותית, אך לעיתים קרובות גם מתוחה, בין פיונגיאנג לבין מוסקבה. הקשר בין המדינות התגבש בעת מלחמה, אך הצטנן עם קריסת ברית המועצות והמתיחות סביב תכנית הגרעין הצפון קוריאנית.
ברית המועצות הייתה מעורבת באופן ישיר ביצירת קוריאה הצפונית לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, שסיימה את השלטון הקולוניאלי של יפן בחצי האי, אך הותירה פילוג בין הצפון המגובה על ידי הסובייטים לבין הדרום המגובה על ידי ארצות הברית.
עוד בנושא:
קים ופוטין נפגשו לראשונה: "צפון קוריאה רוצה ערבויות לביטחונה"
צפון קוריאה דרשה 2 מיליון דולר על הסטודנט בקומה. טראמפ אישר
קים מחמם מנועים, ומאותת לטראמפ שהוא מאבד סבלנות
אז, קצינים סובייטים העמידו את הצעיר השאפתן קים איל סונג, סבו של המנהיג הנוכחי ומפקד בכוח גרילה לשעבר שנלחם מול הכוחות היפניים במנצ'וריה בשנות ה-30, בראשות המדינה שהתגבשה בחלקו הצפוני של חצי האי. בתחילת שנות ה-50, קים איל סונג הצליח לשכנע את שליט ברית המועצות יוזף סטאלין לאפשר לו לאחד בכוח את קוריאה, מהלך שאליו התנגד בהתחלה, כשהוא מבטיח לו ניצחון מהיר.
כוחותיו של קים איל סונג השיקו מתקפת פתע על הדרום בחודש יוני, ובכך התניעו את תחילתה של מלחמה הרסנית, שגררה התערבות מצד סין וארצות הברית, הותירה אחריה מיליוני הרוגים והסתיימה לבסוף עם שביתת נשק בשנת 1953. הסובייטים תמכו בקוריאה הצפונית במהלך המלחמה באמצעות נשק, יועצים צבאיים וטייסים, אך נשארו מחוץ לשדה הקרב, החלטה שתרמה למאמציו של קים איל סונג לחזק את מעמדו האישי.
תמיכתה של מוסקבה הפכה להיות פחותה בחשיבותה עבור המנהיג הצעיר, כשהוא היה יכול להסתמך גם על סין, במיוחד בשנות ה-50 המאוחרות כשהיחסים בין שתי המעצמות הקומוניסטיות הלכו והפכו לעוינות. בעוד הוא מסכסך בין בייג'ינג למוסקבה כדי להשיג עצמאות פוליטית רבה יותר, קים איל סונג דאג גם לבסס את כוחו באמצעות טיהור אלים של מתנגדיו הפרו-סובייטים והפרו-סיניים.
שקיעתה של ברית המועצות
למרות העליות והמורדות ביחסים בין המדינות, הצבא הסובייטי והסיוע שלו היה חיוני עבור הכלכלה המקרטעת של קוריאה הצפונית במשך עשרות שנים. הכול השתנה ב-1991, עם קריסתה של ברית המועצות, ששללה מפיונגיאנג את נותנת החסות העיקרית שלה, מי ששמרה על יציבותה הכלכלית והביטחונית.
הממשלה הפוסט-קומוניסטית במוסקבה, בהובלתו של הנשיא בוריס ילצין, ראתה ברוסיה כשותפה של מאמצי המערב בראשות ארצות הברית. לא הייתה לה כל התלהבות להמשיך לתמוך בקוריאה הצפונית באמצעות סיוע וסחר מסובסד. מוסקבה ייסדה קשרים דיפלומטיים רשמיים עם סיאול, בתקווה להביא להשקעה דרום-קוריאנית מסיבית, ולאפשר ליחסיה עם קוריאה הצפונית להתפוגג בעידן הפוסט-סובייטי. היו לא מעט השערות בימים ההם שקריסת השלטון בקוריאה הצפונית תהיה בלתי נמנעת כתוצאה מכך.
בעודה עומדת בפני סכנה קיומית, הגיבה קוריאה הצפונית באמצעות קבלת עזרה נוספת מסין. למרות רמה מסוימת של חוסר אמון בין המדינות, זו נותרה בעלת בריתה העיקרית של פיונגיאנג, שהייתה קריטית במניעת קריסתה ובשמירה על האינטרסים הביטחוניים והדחופים שלה. הצפון הפך להיות ברור יותר גם במרדפו אחר נשק גרעיני, שאילץ את ארצות הברית לשוב לשולחן המשא ומתן.
ב-1994, זמן קצר אחרי מותו של קים איל סונג, קוריאה הצפונית הגיעה להסכם נרחב עם ארצות הברית להפסקת ייצור הפלוטוניום בתמורה לסיוע באנרגיה, במזון ובביטחון. ההסכם עלה על שרטון בשנת 2002 אחרי שאנשי ממשל אמריקנים התעמתו עם פיונגיאנג על תכנית הגרעין שלה והשימוש באורניום מועשר.
רוסיה התחילה לשקול מחדש את מדיניותה ביחס לקוריאה הצפונית בשנות ה-90 המאוחרות, בעקבות מה שהיא ראתה כאכזבה מהיחסים העסקיים עם קוריאה הדרומית, והחשש שהטייתה של מוסקבה כלפי סיאול מחלישה את מאמציה בהתמודדות עם פיונגיאנג. במקביל, התבהרו גם מחלוקות בינה לבין המערב בנוגע לסוגיות ביטחוניות.
אחרי הבחירות הראשונות שלו בשנת 2000, פוטין פעל באופן פעיל על מנת לחדש את הקשרים עם קוריאה הצפונית. בחודש יולי הוא ביקר בפיונגיאנג ופגש את קים ג'ונג איל, בנו של המנהיג הקודם, והשניים הביעו ביקורת על תכנית הטילים האמריקנית. ביקורו של פוטין שלח מסר למערב שלפיו רוסיה שואפת לחדש את קשריה הבינלאומיים המרכזיים. נשיא רוסיה אף אירח את מנהיג קוריאה הצפונית דאז בשנים 2001 ו-2002.
רוסיה הייתה מעורבת גם ב"שישייה", שכללה את שתי הקוריאות, ארצות הברית, סין ויפן. שיחות אלה נועדו לשכנע את קוריאה הצפונית לנטוש את תכנית הגרעין שלה בתמורה להטבות ביטחוניות וכלכליות, אך הן נעצרו בדצמבר 2008.
אינטרסים פוגשים אינטרסים
פגישתם של קים ופוטין אתמול היא הראשונה מאז שאביו נסע למזרח סיביר לפגישה עם הנשיא הרוסי דאז דמיטרי מדבדב באוגוסט 2011. קים ג'ונג איל הלך לעולמו בדצמבר באותה השנה. תחת המנהיג הנוכחי, קוריאה הצפונית האיצה את ניסוייה בנשק והפכה את תכנית הגרעין לארסנל בר-קיימא, שכולל אמצעי לחימה תרמו-גרעיניים וטילים לטווח ארוך שלכאורה מסוגלים להגיע עד ארצות הברית.
מאז קריסת הפסגה של קים וטראמפ בווייטנאם, אמר קים כי הוא יחפש "דרך חדשה", אם ארצות הברית תמשיך לבחון את סבלנותו עם הסנקציות. הפגישה עם פוטין עשויה להיות חלק מתכניותיו להרחיב את האופציות העומדות בפניו, ואת בעלי הברית שיפעילו לחץ על וושינגטון כדי שתקל בסנקציות. על פניו, נראה שרוסיה נמצאת בעמדה טובה יותר לתמוך בעמדתו של קים מאשר סין, שמקיימת שיחות בדרגים גבוהים עם ארצות הברית בנושא הסחר.
במקביל, הפגישה עשויה גם לשרת את רצונו של פוטין להגדיל את כוחה האזורי של רוסיה. אף שרוסיה מעולם לא תמכה בחימוש קוריאה בנשק גרעיני, היא עשויה לתמוך ברצונה של פיונגיאנג להחליש את ההשפעה האמריקנית על האזור. בהתאם לכך, שרי החוץ של קוריאה הצפונית, רוסיה וסין קראו למועצת הביטחון של האו"ם "להתאים" את משטר הסנקציות שלה לפיונגיאנג כדי להקל על התקדמות המשא ומתן.