העלייה המחודשת במספר הנדבקים בחצבת בישראל בחודשיים האחרונים הובילה את משרד הבריאות להודיע היום (רביעי) על מבצע חיסונים נגד המחלה בטיפות חלב ברחבי הארץ. המבצע מיועד לילדים מגיל שנה עד גיל 17 שנים לילדים שלא חוסנו מעולם.
ברקע התפרצות המחלה בישראל, פרסם אמש ארגון הבריאות העולמי כי חל זינוק של יותר מ-300% במספר הנדבקים בחצבת ברחבי העולם ברבעון הראשון של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לאור החשש הגובר מהידבקות במחלה, ולקראת חג הפסח בו צפויים המוני ישראלים לבלות ברחבי הארץ ובחו"ל - מערכת וואלה! NEWS מגישה את המדריך להתמודדות עם חצבת.
לקריאה נוספת בנושא
מצב חירום בניו יורק בשל התפרצות חצבת בשכונה יהודית בברוקלין
דיילת במצב קשה לאחר שנחשפה לחצבת בטיסת אל על מניו-יורק
מכת החצבת: נאסרה כניסת ילדים לא מחוסנים לגנים בחריש
מתי החצבת שבה לחיינו?
מאז חודש מרץ 2018 תועדו במשרד הבריאות בישראל כ-4,000 חולים והנתונים מוסיפים לעלות. בחודש נובמבר האחרון, נרשם מקרה המוות הראשון בעקבות המחלה מזה כ-15 שנה, כאשר מתה פעוטה הלוקה בתסמונת דאון ולא חוסנה נגד חצבת. חודש לאחר מכן, הלכה לעולמה קשישה בת 82 שחלתה במחלה המטולוגית קשה ונדבקה בחצבת.
בתחילת השבוע נחשפנו לאב טרי שחלה במחלה וחשף עשרות ילודים במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. בכך הצטרף המקרה למאות דיווחים דומים שאירעו בחודשים האחרונים ברחבי הארץ.
מהם הגורמים למחלה שהפכה לוויראלית?
החצבת נגרמת על ידי נגיף ממשפחת נגיפי ה"מורביליוירוס". אף על פי שקיים חיסון יעיל נגד המחלה מאז שנות ה-60, החצבת עדיין נפוצה מאוד ונחשבת לאחת המחלות המדבקות ביותר שקיימות, עם סיכון של 90% להדבקת לא מחוסנים. בנוסף לכך, החצבת נחשבת למסוכנת גם משום שאין לה תרופה.
מהם התסמינים לחצבת?
חום גבוה, נזלת, שיעול ואדמומיות בעיניים הם דוגמאות לתסמיני המחלה. תוך ימים מהופעת התסמינים החשודים מופיעה על גופו של החולה פריחה בגווני אדום כהה, שמתחילה לרוב בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים.
המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ומערכת העצבים. סיבוך נדיר של המחלה, שעלול להופיע עד עשר שנים לאחר ההידבקות בנגיף, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.
נוסעים לחופשה בחו"ל בחופש - כדאי להתחסן
לקראת חג הפסח, לנוסעים לחו"ל מומלץ להתייעץ בצוות מרפאת מטיילים בלשכות הבריאות לגבי הצורך בחיסונים ובטיפול מונע. זאת, לפחות שישה שבועות בטרם מועד הנסיעה, כיוון שיש חיסונים הניתנים כסדרה. ההחלטה על מתן חיסון, השלמת חיסונים או טיפול מונע ניתנת לכל אדם באופן פרטני ונעשית על בסיס מצב הנוסע, תנאי הנסיעה ומשך השהייה.
מה המצב בישראל?
לפי משרד הבריאות, רוב הנדבקים מתגוררים בירושלים, בית שמש, צפת, בני ברק וביתר עילית. הזינוק החד במספר ההידבקויות במחלה ברחוב החרדי אף הוביל רבנים לחתום על פשקווילים ביידיש שקוראים לציבור להתחסן נגד החצבת.
כמו כן, מאז העלייה החדה במספר הנדבקים יצא המשרד בקמפיין עידוד חיסונים נרחב, באמצעות תליית מודעות אזהרה בכניסה לבתי החולים ופרסום ויראלי ברשת. בנוסף לכך, משרד הבריאות אסר על כניסת מבקרים שלא חוסנו נגד המחלה למחלקות בתי חולים הנחשבות רגישות, כגון פגיות, טיפול נמרץ, אונקולוגיה והמטו-אונקולוגיה. כעת, נבחנת האפשרות להגביל כניסת ילדים לא מחוסנים למסגרות חינוכיות והקדמת זמן החיסונים של ילדים.
מי צריך להתחסן?
במשרד הבריאות קוראים למבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת ושלא קיבלו שתי מנות חיסון נגד הנגיף להגיע ולהתחסן. ההמלצה לא חלה על ילידי שנת 1956 ומבוגרים יותר. ילידי 1977-1957 נחשבים כמי שאינם מחוסנים או בעלי חיסון חלקי, מפני שבאותן שנים כלל החיסון מנה אחת, ובחלקן לא ניתן כלל. בנוגע לילדים בני שנה עד בני שש, ממליץ המשרד להקדים את קבלת מנת החיסון השנייה רק במידה והייתה חשיפה לנגיף. בשל כך, ההמלצה היא להשלים את החיסון בהתאם למקרה האישי.
(עדכון ראשון: 16/4, 23:00)