שר ההגנה של סודאן, אחמד עווד בן עוף, הכריז היום (חמישי) רשמית על הדחתו של הרודן עומר אל-בשיר, ועל הפלת משטרו בן 30 השנה. זאת אחרי שמאז שעות הבוקר נפרסו כוחות גדולים של צבא בבירה חרטום ודווח על מעצרו של השליט, המבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין פשעי מלחמה.
עם זאת, איגוד המקצוענים של סודאן, הגוף המרכזי שהוביל את ההפגנות שהחלו בדצמבר, דחה את הצהרת הצבא. גורם באיגוד אמר כי הארגון קרא למפגינים שלא להפסיק את שביתות השבת שהם מקיימים מחוץ למשרד ההגנה מאז יום שבת האחרון. האו"ם, האיחוד האפריקני ומדינות המערב קראו לצבא להעביר את השלטון לממשלה אזרחית במהרה ולכבד את רצון העם.
בהצהרה ששודרה בשידור חי בכלי התקשורת הרשמיים במדינה, הכריז שר הגנה, בעודו יושב על כיסא מוזהב, על תקופת מעבר של שנתיים, שבסיומן יתקיימו בחירות, ועל שלושה חודשים של מצב חירום. הוא הוסיף כי יוטל עוצר בכל רחבי המדינה והפסקת אש כולל נכסה לתוקף. לדבריו, כל האסירים הפוליטיים שוחררו.
בן עוף, שנתון תחת סנקציות אמריקניות בשל מעורבותו בסכסוך בדארפור, אמר כי המשטר "הופל" וכי בשיר יוחזק במקום בטוח, אולם לא ברור מה יקרה אחרי מעצרו. שר ההגנה, שהיה סגנו של בשיר, הודיע על השעיית החוקה, על סגירת מעברי הגבול של המדינה הצפון אפריקנית עד להודעה חדשה ועל סגירת המרחב האווירי למשך היממה הקרובה. הוא תקף את "הניהול הכושל, השחיתות וחוסר הצדק" של המשטר והתנצל על "ההרג והאלימות" שהתרחשו בזמן ההפגנות.
לקריאה נוספת:
דיווחים בסודאן: הרודן בשיר הודח אחרי 30 שנה בצל המחאה נגדו
חיילים נגד שוטרים: המפגינים בסודאן צרים על מטה משרד ההגנה
יד קשה נגד המפגינים: נשיא סודאן הכריז מצב חירום למשך שנה
הדחתו מגיעה אחרי שהחודש התפטר מתפקידו שליט אלג'יריה עבד אל-עזיז בוטפליקה, שהיה בשלטון במשך 20 שנה ונאלץ להיכנע לדרישות המפגינים. האירועים בשתי המדינות הללו, לצד חידוש הלחימה בלוב, מזכירים את רצף התהפוכות שחווה העולם הערבי ב-2011 עם "האביב הערבי".
בשיר ובוטפליקה היו בין המנהיגים שהצליחו לשרוד את הטלטלות בצורה חלקה יחסית, והיו בין המנהיגים הוותיקים ביותר ביבשת. חרף הדחתם, אין להם יורש ברור והצבא בשתי המדינות ממשיך למשוך בחוטים מאחורי הקלעים למרות התנגדות המפגינים.
לפי דיווחים שונים, אל-בשיר נמצא במעצר בית במשכן מגוריו תחת אבטחה כבדה. המשכן שלו נמצא במתחם משרד ההגנה. אחד מבניו של סדיק אל-מהדי, מנהיג מפלגת האופוזיציה המרכזית "אומה", אמר יחד עם הנשיא המודח נעצרו "כמה מנהיגים משורות תנועת האחים המוסלמים הטרוריסטית".
בשיר חבר לאחים המוסלמים כדי לבסס את משטרו, שקיים יחסים מורכבים עם המערב ועם העולם הערבי. בעבר הוא היה קרוב לאיראן, אך חבר לקואליציה הסעודית נגד המורדים החות'ים בתימן. מנגד, הוא גם שמר על קשרים טובים עם קטאר ועם טורקיה, חרף התנגדותן של ערב הסעודית ושכנותיה במפרץ.
ההפגנות נמשכות
מחוץ למתחם משרד ההגנה בבירה חרטום חונים זה חמישה ימים אלפי מפגינים, ובמהלך הימים האחרונים נרשמו עימותים אלימים, גם בין כוחות צבא לבין שירותי המודיעין. על פי דיווחים, אזרחים החלו בחגיגות ניצחון ופרצו בקריאות נגד משטרו של הרודן בן ה-75. "ניצחנו, זה נפל", צעקו המפגינים הבוקר.
בכלי התקשורת הרשמיים הושמעה מוזיקה פטריוטית, בדומה להתפתחותן של הפיכות צבאיות קודמות שהתרחשו בזמנים של משבר. המפגינים דורשים הקמה של ממשלה אזרחית והבהירו כי לא יסכימו לקבל ממשל בהובלת אנשי המשטר של בשיר.
"נסכים רק לממשלת מעבר אזרחית", אמר עומר סלאח סנאר, בכיר באיגוד המקצוענים בשעות הבוקר, עוד לפני הודעת הצבא. כמאל עומאר, בן 38, אמר: "נמשיך בהפגנות השבת שלנו עד שננצח".
מאז דצמבר, חווה המדינה הצפון אפריקנית הפגנות נגד שלטונו של בשיר, שמנהיג את סודאן מאז הפיכה צבאית ב-1989. ההפגנות החלו בשל עליית מחירי הלחם ומשבר כלכלי שהוביל למחסור בדלק ובמזומנים. אך התרחבו למחאה נגד הנשיא, שהכריז מצב חירום כדי לדכא את ההתנגדות הגדולה ביותר לשלטונו.
בפברואר הוא הכריז על מצב חירום למשך שנה ועל הקמת בתי דין מיוחדים, על מנת לדכא את המחאה החריפה ביותר נגד שלטונו. ואולם, המפגינים לא התאיישו וניצלו את ציון יום השנה להפיכה הצבאית ב-1985 ביום שבת האחרון כדי לצבור מחדש מומנטום.
בשיר לא הפגין נכונות לעשות ויתורים משמעותיים, פרט לכך שהורה לאנשי מפלגתו לעצור את קידום השינויים בחוקה שהיו מאפשרים לו להתמודד על כהונה חמישית בשנה הבאה. היה זה אחד הטריגרים למחאות נגד שלטונו, בדומה למה שאירע באלג'יריה.
בסוף השבוע התגברה המחאה נגדו. המפגינים, שקיבלו לראשונה את תמיכת מנהיגי האופוזיציה הבולטים, קראו לצבא לקיים איתם שיחות על הקמת ממשלת מעבר. כוחות צבא הגנו על מפגינים בבירת סודאן מפני כוחות הביטחון, שניסו לפזר את מחנה השובתים שמחוץ למשרד ההגנה בחרטום, והתעמתו עם שירותי המודיעין. אתמול הודיעה הממשלה כי לפחות 11 אנשים נהרגו בעימותים ביום שלישי, כולל שישה מחברי כוחות הביטחון.
בשיר, גנרל לשעבר, הכיר בצדקתן של דרישות המפגינים, אך אמר כי עליהם להעלות אותן ללא אלימות ודרך הקלפיות. לפי ארגוני זכויות אדם, כ-60 איש נהרגו מאז תחילת ההפגנות, שקיבלו רוח גבית עם הצלחת המפגינים באלג'יריה נגד הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה, שהתפטר מתפקידו בשבוע שעבר.
בשיר היה דמות שנויה במחלוקת שהצליחה לשרוד משבר אחרי משבר, תוך ניסיונות של המערב להחליש אותו ועם סנקציות אמריקניות כואבות מאז 1993 כשסודאן הוכנסה לרשימת המדינות תומכות הטרור. בשיר אירח בעבר גם את מנהיג אל-קאעדה אוסמה בן לאדן, אולם בשנים האחרונות נעשו ניסיונות של הממשל האמריקני בהנהגת דונלד טראמפ לשפר את היחסים עם סודאן. בשיר מאשים את הסנקציות האמריקניות במשבר הכלכלי.
בשיר אף אמר לאחר תחילת המחאה נגדו כי היו מי שהציעו לו לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אולם הוא דחה זאת. עד להתרחקותו מאיראן ב-2016, דווח על כמה תקיפות אוויריות של ישראל נגד שיירות נשק ומפעלים בשטחה של סודאן.
הוא הואשם ברצח עם ובפשעים נגד האנושות על ידי בית הדין בהאג בעקבות דיכוי ההתקוממות בחבל דארפור שהחלה ב-2003. לפי ההערכות, כ-300 אלף איש נהרגו בסכסוך. הוא התעלם מצו המעצר נגדו, וביקר בכמה מדינות החברות בבית הדין בהאג, כמו דרום אפריקה וירדן, שסירבו לעצור אותו. לא ברור מה יעלה בגורלו של בשיר אחרי מעצרו. לפי דיווחים שונים, הוא עשוי לצאת לגלות, אם כי לא ברור איזו מדינה תסכים לקלוט אותו.
מצרים מברכת, טורקיה מגנה
מצרים השכנה, שבה האחים המוסלמים מוגדרים ארגון טרור, אמרה כי היא "תעמוד לצד העם והצבא בסודאן" בעידן שלאחר בשיר. יחסיה של קהיר עם חרטום תחת משטרו של הרודן היו מתוחים לנוכח תמיכתו בשאיפותיה של אתיופיה להקים סכר בנהר הנילוס.
מנגד, טורקיה, שלה יחסים קרובים עם סודאן, גינתה את ההפיכה, אך לא השמיעה תמיכה בבשיר. הנשיא רג'פ טייפ ארדואן אמר כי הוא מקווה שסודאן תוכל להתגבר על האירועים בצורה לא אלימה, דרך "פיוס לאומי". הוא דחק בה לנסות ולהשלים "תהליך דמוקרטי נורמלי". לדבריו, "יש לנו יחסים היסטוריים עם סודאן, אנחנו כמובן תומכים בהמשכם".
לא מזמן אירח ארדואן את בשיר והגן עליו, כשאמר ש"מוסלמי לא יכול לבצע רצח עם". ב-2017 סודאן הסכימה להחכיר לטורקיה את האי סואקין בים האדום, אחרי שאנקרה ביקשה אישור להשיב שרידים מהתקופה העות'מאנית. טורקיה מכחישה כי היא רוצה להקים שם בסיס ימי.