נשיא סודאן עומר אל-בשיר הטיל מגבלות על התכנסויות בציבור והעניק סמכויות נרחבות למשטרה כדי לדכא את ההפגנות נגד שלטונו. זאת בהמשך למצב החירום למשך שנה שעליו הכריז ביום שישי האחרון בעקבות פרוץ המחאה בדצמבר, שהחלה בשל עליית מחירים ומחסור במוצרי יסוד והתפתחה למרי אזרחי נגד שלטונו בן שלושה העשורים.
סוכנות הידיעות הרשמית של המדינה הצפון אפריקנית דיווחה אתמול כי אל-בשיר העניק לכוחות הביטחון סמכות לערוך חיפושים במבנים, להגביל תנועות של אזרחים ושל התחבורה הציבורית, לעצור חשודים בפשעים הקשורים למצב החירום ולהחרים נכסים בזמן חקירות. בנוסף לכך, נאסר על סחר וצבירה לא חוקית של מוצרי דלק ונקבעו עונשי מאסר למי שייתפס נוסע עם יותר מ-3,000 דולר במזומן או עם 150 גרם זהב.
האיגוד המקצועי של סודאן, שמקבץ איגודים מקצועיים עצמאיים שמובילים את המחאה נגד הנשיא, דחה את צווי החירום החדשים שלו. הוא אמר כי מצב החירום אינו חוקתי וכי הוא יעתור נגדו בבתי המשפט. "יש לנו אופציה אחת, שהיא לנצח", נמסר בהצרת האיגוד, שקרא להמשך ההפגנות נגד אל-בשיר.
אל-בשיר עלה לשלטון בהפיכה צבאית ב-1989, שנתמכה על ידי האסלאמסטים בסודאן. ביום שישי הוא פירק את הממשל הפדרלי והחליף את כל מושלי מדינות המחוז בקציני צבא בכירים. לכוחות הביטחון יש סמכות לדכא ביד קשה את ההפגנות ולעצור מפגינים, ובמסגרת מצב החירום הוטלו מגבלות נוספות על התקשורת ומפלגות האופוזיציה.
כהונתו הנוכחית של נשיא סודן תסתיים ב-2020, והוא הבטיח פעמים רבות לא לרוץ שוב. ללא שינוי החוקה, הוא לא יוכל לעשות זאת ממילא, ומוקדם יותר השבוע נדחו פגישותיה של הוועדה הפרלמנטרית שהייתה אמורה לדון בביטול המגבלות על כהונת הנשיא. הצעד הזה נראה כמו הוויתור הפוליטי היחיד של אל-בשיר עד כה.
ארגוני זכויות אדם אמרו כי לפחות 57 אנשים נהרגו בהפגנות, בעוד שהמניין הרשמי של הממשלה הוא 30. עם זאת, המספרים לא עודכנו במשך שבועות. בשונה מרודנים אחרים בעולם הערבי, אל-בשיר הצליח לשרוד את אירועי "האביב הערבי" שפרצו ב-2011.