כשהטיל ייפול על הבית, אף אחד לא ידאג לכם: מחדל ההגנה על העורף

מבקר המדינה מפרסם היום (רביעי) שני דוחות שמצביעים על ליקויים רבים במערך המסוקים של צה"ל ובמוכנות פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה בשעת חירום. "הדוחות מציגים תמונת מצב רחבה של פערים וליקויים במוכנות המערכים האמורים לעיל", כתב המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא. הוא הוסיף כי "הליקויים המשמעותיים שעלו בדוחות מחייבים מעורבות ישירה של שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ומפקד פיקוד העורף לצורך תיקונם. זאת, כדי לשפר את מוכנותם של מערכים אלה נוכח האיומים האזוריים. כי בנפשנו הדבר".

באשר לפיקוד העורף, כותב המבקר כי ב-2016 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני תרחיש ייחוס לזירה האזרחית לשנים 2020-2016. הכוונה לתרחיש שנכתב לאור האיומים על ישראל, ובהתאם אליו מתקבלות החלטות כמו בניין הכוח, רכש ציוד, כתיבת פקודות בכל הרמות ועוד. "תרחיש הייחוס לעורף שעליו מתבסס פיקוד העורף הוא תרחיש מלחמה רב-זירתית", נכתב בדוח. "היבטים של תרחיש זה נוגעים לאיום של טילים ורקטות שבידי האויב, לנפילותיהם הצפויות על העורף ולנזק הצפוי למבנים".

לקריאה נוספת:
מכתב חריף לנתניהו: "המחלוקת על הטיפול בעורף פוגעת במוכנות"
לכודים בגורדי שחקים ללא יכולת חילוץ: סרט המלחמה בת"א ב-2020
משרד הביטחון מנסה לכופף את פיקוד העורף ופוגע במוכנות לחירום

בפיקוד העורף טענו כי התרחיש שאושר על ידי הקבינט "אינו כולל את מלוא המשמעויות הנדרשות על מנת להיערך לתרחיש המלחמתי הצפוי והשפעותיו על העורף". במהלך 2018 הציג פיקוד העורף לקבינט משמעויות נוספות שלא נלקחו בחשבון, ואלו צפויות להיכנס לעדכון של איום הייחוס. גם באגף התכנון של צה"ל בוצעה עבודת מטה בעניין, אך זו תשולב רק בתוכנית הרב-שנתית הבאה, שתחל ב-2020.

אחד הפערים שעלו בין התוכניות למציאות הוא שגודלם של גדודי החילוץ וההצלה אינו בהכרח מתאים לאיומים העדכניים על ישראל. "משנת 1992 לא נותח היקף סד"כ (סדר כוחות) גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס לעורף. עקב כך לא ניתן לקבוע אם היקף סד"כ פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה גדול מההיקף הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס לעורף או קטן ממנו". עוד נמצא כי גדודי החילוץ וההצלה במילואים נמצאים בכשירות "נמוכה עד בינונית".

הדוח בחן גם את התוכניות המבצעיות של פיקוד העורף, ומצא כי בתוכניות הקיימות מוקצים גדודי החילוץ וההצלה גם למשימות חילוץ והצלה, אך גם למשימות פינוי אוכלוסייה - אף שמדובר במשימות שעלולות להתרחש בו זמנית. "במצב זה מימושן של שתי התוכניות עלול להיפגע בשל כפל המשימות", כתב המבקר.

נושא נוסף שבו נשאר פיקוד העורף מאחור הוא התאמת יכולות החילוץ לסוגי הבנייה הקיימים, ובפרט לחילוץ מגובה ומבניינים שנבנו בשיטות בנייה מודרניות. כך, נמצא כי אף שכבר ב-2010 עמדו בפיקוד העורף על הצורך המבצעי לבצע חילוץ מגובה, עד היום לא פורסמו טכניקות חילוץ ייעודיות לשם כך. המבקר הגדיר את הפער הזה "ליקוי מהותי".

הביקורת במערך המסוקים הצה"לי נערכה מפברואר ועד דצמבר 2017. בהתאם להחלטת הכנסת, כותב המבקר שפירא, הוחלט שלא לפרסם חלקים נרחבים מהדוח, כדי לא לפגוע בביטחון המדינה.

המבקר מציין כי במהלך הביקורת, באוגוסט 2017, אירעה התרסקות של מסוק אפאצ'י ("פתן"), בה נהרג הטייס רס"ן דודי זוהר. במקרה אחר התגלה סדק בלהב הרוטור האחורי של מסוק קרב, מה שהביא להחלטה להחליף את הלהבים בכל מסוקי הקרב. המבקר מכנה את שני האירועים "משבר חריף", ומציין כי בעקבותיהם קורקע מערך המסק"רים לכחודשיים וחצי.

על פי המבקר, "בביקורת נמצאו ליקויים, חלקם משמעותיים, בתחום המוכנות להתמודדות מערך המסוקים עם האיומים עליהם בשדה הקרב, ופערים בתורת הלחימה נוכח האיומים". כמו כן, לדבריו, נמצאו "ליקויים בבניין הכוח של מערך מסוקי הסער, הנשען על סד"כ ותיק שחלק ניכר ממנו חורג ממגבלת שעות הטיסה המקוריות שקבע היצרן בלי שיש תקדים לכך בעולם, וכן ליקויים בבניין הכוח של מערך מסוקי הקרב. הדבר טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים, נוכח הצורך להטיס מסוקים אלה במתארים מבצעיים".

זאת ועוד, בביקורת עלה כי כבר היום היקף מערך מסוקי ה"יסעור" - שמהווים חלק משמעותי ממערך המסע"רים - "אינו נותן מענה מלא על הצורך המבצעי שהוגדר במסמך אסטרטגיית צה"ל... בטייסות מסוקי הסער התגלו פערים משמעותיים בחלפים ובאחזקת המסוקים. כמו כן נמצאו ליקויים בשיתוף הפעולה בין מערך המסוקים ובין כוחות היבשה, העלולים להביא לפגיעה של ממש ביכולת המקצועית של כוחות היבשה להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך בעת לחימה".

בדובר צה"ל הבהירו כי "טיוטת הדוח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי". לגבי מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף, אמרו בדובר צה"ל כי "מרבית הממצאים הועלו וטופלו על ידי פיקוד העורף עוד בטרם החלה הביקורת את עבודתה. בשל כך חלק מהנושאים היו במועד הביקורת בתהליכי עדכון או בנייה. בין היתר הוגדל מספר ימי האימונים של חיילי המילואים, צומצמו פערי סדר כוחות והותאמו תכניות הפיקוד לחירום."

עוד אמרו בדובר צה"ל: "אשר למשימה הכפולה לגדודי החילוץ הסדירים-ממצאי הביקורת נכונים, אך אינם מצביעים על בעיה מהותית. מרבית יחידות צה"ל מחזיקות מספר תכניות, והחלטה מה מהן תבוצע בפועל תלוית זמן והקשר, זהו לב התהליך במעבר בין התוכניות לפקודה. נציין, מכל מקום כי, הוחלט לאגוד ארבעה גדודי חי"ר קל תחת מפקדת חטיבה משימתית ולהכשירם למשימות פינוי אוכלוסייה בשעת הצורך. זאת בנוסף להבנות ותיאום נוסף מול הגורמים הרלוונטיים".

בדובר צה"ל הוסיפו כי בימים אלה פיקוד העורף מצוי בתהליכי ההתאמה ועדכון התכניות האופרטיביות. "הפיקוד פועל, בין היתר, להרחבת מתכונת האימונים של יחידות המילואים, זאת בכפוף להקצאת המשאבים מתאימים", נמסר.

לטענת דובר צה"ל, "במסגרת תוכנית העבודה בצה"ל מתועדפים המשאבים בין כלל צרכי הצבא. מטבע הדברים, קיימים פערי משאבים ידועים ועל כן נדרשת עבודת תעדוף של משימות פיקוד העורף ופריסתן באופן מיטבי תוך התאמה לתוכנית העבודה ולאיום הנשקף. לפיקוד העורף תוכניות להתעצמות נרחבת שתמומש על פי ובהתאם להקצאת משאבים".

בנוסף לכך, "לאחרונה הוסדר מול מד"א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד"א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים. יש לציין כי צה"ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה"ל רכש אמבולנסים נוספים ממד"א אשר יחולקו לאחר השבחתם".