פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לכודים בגורדי שחקים ללא יכולת חילוץ: סרט המלחמה בת"א ב-2020

      אחרי חשיפת וואלה! NEWS על מכתב לרמטכ"ל בנוגע למוכנות העורף למלחמה, נתונים נוספים מרחיבים את הביקורת בנושא. כך למשל ב-2020, כשעשרות בניינים בגובה 120 מטר יתנוססו בת"א, לכוחות החילוץ לא יהיו כלים לטיפול באזרחים בעת פגיעת טילים

      לכודים בגורדי שחקים ללא יכולת חילוץ: סרט המלחמה בת"א ב-2020
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: שניר דבוש

      חשיפת וואלה! NEWS של מכתבים ששלח בכיר במערכת הביטחון לרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי וליועמ"ש אביחי מנדלבליט, בנושא הסדרת האחריות והמוכנות על המשק האזרחי במלחמה - המחישה את הסערה מאחורי הקלעים בנושא. לידי וואלה! NEWS הגיעו נתונים נוספים שעשויים להרחיב את הביקורת כלפי התנהלות משרדי הממשלה בנוגע לעורף ומוכנותו למלחמה.

      מאז מלחמת לבנון השנייה היווה תחום העורף נושא לוויכוח בין צה"ל למשרדי הממשלה ובתוך המערכת הביטחונית בעיקר על גובה התקציב, האחריות והסמכות. למשל בתכנית הרב שנתית "גדעון" שבה התגאו בצה"ל - קופח תקציב פיקוד העורף. ללא רציפות תפקודית של המשק האזרחי בעורף בין השאר בתשתיות לאומיות - יהיה קשה עד כדי בלתי אפשרי לקיים את התמרון היבשתי.

      עוד בוואלה! NEWS:
      פומפאו לנתניהו: אי אפשר להשיג שלום בלי להתעמת עם איראן
      כחודש לאחר נפילת אביתר יוספי: הוריו חובקים נכד שנקרא על שמו
      "צריך לשלם!": תלמידה לא יצאה למחנה בגלל 500 שקל | האזינו

      כלב יחידת עוקץ עם צוותי חילוץ בזירת קריסת החניון ברמת החייל. תל אביב, 5 בספטמבר 2016 (מגד גוזני)
      כוחות פיקוד העורף מחלצים לכודים בקריסת חניון הברזל, 2016 (צילום: מגד גוזני )

      אחד המבחנים של הרמטכ"ל כוכבי יהיה הקצאה של 50 מיליון שקלים מדי שנה מתוך 64 מיליארד שקלים - עבור פיקוד העורף. בין השאר לרכש ציוד חילוץ והצלה, אמצעי פיקוד ושליטה וניוד, אימונים עבור כוחות הסדיר, המילואים, רשויות מקומיות ואזרחים. אבל לא רק תקציב: גם החלטה על כניסה לתוך השדה הפוליטי והגעה להבנות על חלוקת האחריות והסמכות בין פיקוד העורף לרשות החירום הלאומית (רח"ל) צריכה להתקבל על ידו.

      הדעות על הישארות פיקוד העורף בתוך צה"ל חלוקות. יש הטוענים שמאמץ הפיקוד במלחמה הכרחי ולכן נכון שיהיה באחריות מערכת הביטחון. אחרים סבורים שהעברתו והעברת רח"ל למשרד לביטחון פנים - כפי שמתכננים גורמים במערכת הפוליטית רצויה כדי להכפיף את כלל הגורמים שעוסקים במשק האזרחי תחת שר אחד. תכנית בנושא עלתה על סדר היום בתקופתו של השר לביטחון הפנים לשעבר יצחק אהרונוביץ.

      הרמטכ"ל אביב כוכבי בטקס במלאת 22 שנה לאסון המסוקים בקיבוץ דפנה, 30 בינואר 2019 (שלומי גבאי)
      צריך לקבל החלטה בנושא פיקוד העורף. כוכבי (שלומי גבאי)

      ראש חטיבת המחקר באמ"ן תת-אלוף דרור שלום, סקר בשבוע שעבר בפני המטה הכללי את האיומים במזרח התיכון ואתגרי צה"ל לשנת 2019. התעצמות ארגוני הטרור והמדינות המאיימות על ישראל רק המחישו את הצורך בפיקוד עורף כשיר, ברמה גבוהה ומוכן לאתרי הרס רבים ברחבי המדינה. כך למשל, בשנת 2020 יהיו בתל אביב 40 גורדי שחקים בגובה 120 מטרים.

      מדובר במשימה עצומה עבור כוחות החילוץ בייחוד כשאין כלים ואמצעים למענה בזמן אמת לחילוץ וטיפול בכלל המבנים.

      השימוש הגובר בקירוי מגדלים בזכוכיות בשנים האחרונות מהווה אתגר משמעותי נוסף. מבדיקות שבוצעו במערכת הביטחון התברר כי הרים של זכוכית ייווצרו כתוצאה מפגיעת רקטות או טילים בבניינים השונים וכדי להיכנס לתוך המבנים יידרשו כוחות החילוץ לפנות את הכמויות האדירות של הזכוכיות במשך זמן ממושך.

      המעבר בתל אביב בפרט ובארץ בכלל לבניית חניונים תת-קרקעיים עשוי להקשות על גופי החילוץ וההצלה בעתות מלחמה. חניון הברזל שקרס בשנת 2016 רמת החיל בתל אביב שתחתיו נהרגו שישה פועלים ונפצעו 24 אזרחים, המחיש עבור מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה ובצה"ל מה יקרה כשחניונים יקרסו כתוצאה מהתקפת טילים.

      מבנים שניזוקו בסבב הרקטות האחרון, אשקלון 19 בנובמבר 2018 (שי מכלוף)
      קשה עד בלתי אפשרי לקיים את התמרון היבשתי. מבנה שניזוק בססב הלחימה האחרון ברצועת עזה (צילום: שי מכלוף)

      לדברי גורמי מקצוע בתחום החילוץ והצלה: "נושא הבניינים הגבוהים, החניונים, וריבוי באתרי הרס חייב להיות מתורגל בהיקפים גדולים יותר אחרת יהיה קשה לתת מענה בזמן אמת כדי להציל חיים".

      אזורי התרעה וחמ"ל "אגמים": המפכה של אלוף ידעי

      מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי, שעומד בלב הוויכוח על הסמכות והאחריות מול רח"ל פעל רבות מראשית כניסתו לתפקיד לבצע רה-ארגון במפקדות השונות מרמת הגדוד, הנפה, המחוז והפיקוד.

      ידעי קידם את תרגול האוכלוסייה האזרחית בדגש על 200 אלף תלמידי כיתות י' ברחבי הארץ, רשויות מקומיות כולל במגזר הבדואי ומשרדי ממשלה. כמו כן, הנחה להקים עם חיל האוויר כוחות חילוץ במשותף ליחידת 669 שברשותה ציוד מתקדם מאוד שכול לסייע בחילוץ מגורדי שחקים. הוא חיזק את הקשר עם אגף המודיעין במסגרת הערכת מצב במצבי חירום שונים ותקופות הסלמה.

      במהלך השנתיים האחרונות נתן ידעי אישור בעתות הסלמה לפתיחת אצטדיונים עבור משחקי כדורגל בהם השתתף קהל של למעלה מ-10,000 צופים. בנוסך לכך, האלוף ידעי השתלב בהחלטות על מדיניות היירוט של סוללות כיפת ברזל (מספר המיירטים שסוללות כיפת הברזל משוגרים לעבר הרקטות והטילים המאיימים על עורף מדינת ישראל א.ב).

      מפקד פיקוד העורף אלוף תמיר ידעי בזירת הפיגוע במבוא דותן (דובר צה"ל)
      התחיל מהפכה בפיקוד העורף. אלוף ידעי (צילום: דובר צה"ל)

      סוגיה זו קיבלה טיפול רוחבי משר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, שהחל במשא ומתן עם משרד האוצר לרכש סוללות כיפת ברזל מעבר לעשר הסוללות עליהן סוכם במסגרת תר"ש גדעון - אך התהליך נעצר בשל התפטרותו.

      בנוסף קידם האלוף ידעי מעבר מ-255 אזורי התרעה מפני נפילת רקטות וטילים ל-2,000 עד סוף 2019. אם ישוגר טיל לעבר ישראל לא בהכרח תישמע אזעקה בכל רחבי העיר אלא רק ברובע בו אמור ליפול הטיל. מדובר בפריצת דרך שמטרתה לשמור על שגרת החיים גם בתקופות הסלמה. אך המהפכה שתיזקף לזכותו היא חמ"ל "אגמים" שנוסה בהצלחה במספר אירועים שהבולט בהם היה באסון הסכר בברזיל. מדובר במערכת פיקוד ושליטה אליה עוברים נתונים מגורמים שונים כדי לסייע בבניית תמונת מצב בשטח, סיוע באיתור הנעדרים ובמשימות החילוץ.

      38 רשויות מחוברות לחמ"ל 'אגמים' ובשנת 2019 יחוברו עד 90. עם זאת, הצלחתו של החמ"ל עתיר הטכנולוגיה יהיה בתקציב רציני לשנים הבאות.