ארדן התערב - ומאות מיליונים הוסטו מהתקציב: מחדל תקציב המשטרה

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (רביעי) דוח בנוגע לניהול תקציב המשטרה ומכרזי המשטרה, המעלה ליקויים חמורים ואף קובע שהתעורר חשד לפלילים.

מהדוח עולה כי השר לביטחון פנים גלעד ארדן התערב בניהול תקציב המשטרה והסיט תקציבי מכרזים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לטובת פרויקטים שביקש לקדם. כמו כן, קובע מבקר המדינה כי העסקת ליאור חורב כיועץ חיצוני למשטרה הייתה בעייתית מבחינת חשש לניגוד עניינים, שכן ראש חטיבת אוכלוסיה ותקשורת, תת-ניצב יובל גת, עבד בעבר עם חורב. עוד קובע הדוח כי עלה חשד לפלילים בביצוע ההתקשרות עם ספקים שהפיקו את מסיבת הפרידה מהמפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו.

לקריאה נוספת בנושא:
ראשי הערים התריעו, כץ התעלם: הפיתרון למשבר התחבורה בישראל
תקלות חוזרות, תורים ארוכים, שירות ירוד: מחדל הדואר של ישראל

לפי הדוח, המשטרה מבצעת רכש בכ-2.9 מיליארד שקלים בשנה. מדובר בנדבך משמעותי בכלל הרכש הממשלתי. בדוח מובא מכלול של ליקויים, חלקם חמורים, המצביעים על כך שהליכי רכש שביצעה המשטרה בשנים האחרונות בוצעו שלא בהתאם לעקרונות שביסוד חוק חובת המכרזים ולעקרונות המשפט המנהלי.

כך למשל, על פי החלטת השר ארדן, משרדו הסיט מאות מיליוני שקלים בתקציב המשטרה מפרויקטים שאושרו ואשר היו בעיצומו של מימוש בשנת העבודה 2018 לטובת פרויקטים חדשים שהשר ומשרדו ביקשו לקדם בשנה זו. זאת, ללא התייעצות עם המשטרה וללא בחינת יכולתה למלא את תפקידיה ולעמוד ביעדיה. כך גם לא נבחנו הנזקים המבצעיים והכספיים.

בנוגע למימוש רכש באמצעות מכרזים, קובע המבקר כי המשטרה נהגה לפצל התקשרויות באופן מלאכותי, להקטין כמויות ולרדד איכויות של רכישות כדי להימנע מהחובה לערוך מכרזים. כמו כן, מציין המבקר אי הכנת דרישה מבצעית כנדרש, מפרטים שלוקים בחסר, טיפול ברכש על ידי גורמים חסרי ידע מקצועי, היעדר מומחיות הנדרשת לשם בקרה על מפרטים וסקרי שוק לקויים. נוסף לכך נקבע שעסקים קטנים ובינוניים מתקשים להתמודד במכרזים שמפרסמת המשטרה.

בנוגע להליכי רכש בפטור ממכרז, קובע המבקר כי המשטרה עשתה שימוש בפטור ממכרז מטעמים מבצעיים גם ברכש שאינו עומד בתנאים לפטור זה. נוסף לכך, בשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות. התקשרויות אלו בוצעו תוך בחירת הספק מראש והסתכמו בכ-340 אלף שקלים. כמו כן, 76 מ-118 הזמנות בתחום תרבות והווי שאושרו מינואר 2016 ועד מאי 2018, בוצעו שלא בהתאם להוראות הדין.

בדוח נקבע כי הטיפול בחשש לניגודי עניינים בפעילות הרכש היה לקוי. בשלושה מאגפי המשטרה, בעת קידום קצינים ומינויים לתפקיד חדש, ככלל, לא היה נהוג למסור שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים. בין היתר, נמצאה זיקה בין מי שהיה ראש חטיבת אוכלוסייה תקשורת וקהילה - תת-ניצב יובל גת לבין ליאור חורב, יועץ תקשורת חיצוני שהמשטרה שכרה את שירותיו. הזיקה לא נבדקה על אף שהמידע היה מצוי במשטרה.

השניים עבדו יחד בשנים שקדמו להעסקתו של חורב במשטרה - עבודה שתנ"צ גת לא פירט על היקפה ועל עומקה. זאת ועוד, למרות שזיקה זאת לא נבחנה, המליץ תנ"צ גת להמשיך את ההתקשרות עם אותה חברת ייעוץ בפטור ממכרז.

במקרה אחר לא נערך הסדר ניגוד עניינים בין בעלי תפקידים בכירים שעסקו יחדיו בנושאי רכש על אף שהם בקשר נישואים.

ליקוי נוסף הופיע ביחס לרכש מערכת טכנולוגית מתקדמת. נציגים בכירים של חברת "המימד החמישי" שיו"ר כחול לבן בני גנץ שימש כיו"ר שלה, ובדוח מכונה "חברה א'", נכחו בדיון של המשטרה לבחירת מסלול ההתקשרות עם החברה; נציגי המשטרה הציגו נתונים לא נכונים בפני ועדת המכרזים בנוגע לחברה ועלה חשש לפגיעה בשוויון בין ספקים עקב שימוש בפטור מבצעי בנסיבות רכש זה. בסופו של דבר, המשטרה החליטה למסור קניין רוחני שלה ל"מימד החמישי" תמורת הנחה חד פעמית.

במהלך הביקורת הועבר ליועץ המשפטי לממשלה מידע שהעלה חשש לביצוע מעשה פלילי. המידע שהועבר קשור להפקת מסיבת הפרידה ממפכ"ל המשטרה, רנ"צ בדימוס יוחנן דנינו, ב-30 ביוני 2015. בעקבות כך, חקרה מח"ש קצינים בכירים במשטרה, בהם ראש אגף משאבי אנוש לשעבר ניצב גילה גזיאל.

"דוחות אלה מתפרסמים על פי הנוהג הקבוע במשרד מבקר המדינה, לפרסם דוח כאשר הוא מוכן. כפי שקבע המבקר לשעבר אליעזר גולדברג כבר ב-1999 כי: ראוי הוא לזכור ולהזכיר כי גם כשרועמים קולותיה של תעמולת הבחירות, לא שותקת הביקורת, וכי גם בהגישו את דוחותיו לעת הזאת אין מבקר המדינה יורד לזירה הפוליטית ואינו נוטל בה חלק", כתב המבקר בדוח.

מבקר המדינה מדגיש כי תיקון הליקויים המפורטים בדוח זה מחייב את המשטרה ואת המשרד לביטחון הפנים לקיים תהליכי שינוי מקצועיים בהובלה ובמעורבות של גורמי פיקוד בכירים, בדגש על בחינת ההסדרים הקיימים, שיפור תהליכי העבודה המקצועיים, שיפור הכלים המקצועיים וחיזוק הבקרה. ממצאי הדוח מחייבים גם חיזוק של קשרי הגומלין המקצועיים בין המשרד לביטחון הפנים לבין המשטרה.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "מדי שנה המשטרה מנהלת 13 אלף הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים. כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה". עוד הדגישו כי "משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו על ידי המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, עוד בטרם פרסומו. המשטרה למדה את דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו".

בנוגע לטיפול בחשש לניגוד עניינים נמסר כי "איסור העיסוק בנושא המעמיד שוטרים במצב של ניגוד עניינים מוטמע ומטופל היטב במשטרה". כמו כן, "משטרת ישראל פועלת כל העת למנוע מצב של ניגוד עניינים גם בנושאי רכש ומכרזים מלכתחילה, וככל שהוא עולה אנו פועלים למנוע את ההתקשרות או לערוך הסדר ניגוד עניינים מתאים".

באשר להתקשרות עם חברה א' המוזכרת בדוח, אמרו במשטרה כי "ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל... כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות ביטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט".

המשרד לביטחון פנים מסר כי הוא "מברך על הדוח החשוב של מבקר המדינה" ו" רואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי עד כדי חשש למעשים פליליים".

במשרד הדגישו כי הדוח "מוכיח באופן חד משמעי" שיוזמת השר ארדן, שנבלמה על ידי משרד האוצר, להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לבטחון, הפנים הייתה יוזמה נכונה, "שהייתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב".

במשרד לביטחון פנים מסרו כי המשטרה "מנהלת כיום רכש בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה ללא יכולת פיקוח בזמן אמת של המשרד הממשלתי אליו היא משתייכת", ומצב זה הוא שהוביל לליקויים המופיעים בדוח. "יהיה לתקן את המצב אך ורק אם מודל הפיקוח על הרכש המשטרתי ישתנה. כך למשל, הדוח מציג כיצד נשכר על ידי המשטרה יועץ תקשורת בעל רקע פוליטי, ללא שהמשרד לביטחון הפנים יודע או יכול לפקח על ההתקשרות".

במשרד מסרו כי "חומרת ממצאי הדוח מחייבת שינויי עומק ביכולת הפיקוח של המשרד לביטחון הפנים על תהליכי הרכש המשטרתי", וכי "שום גוף אינו פטור מפיקוח ציבורי על הוצאת תקציבו באופן שוויוני ותחרותי המביא לחיסכון ויעילות והמשרד לביטחון הפנים יפעל כדי לוודא שכל הליקויים יתוקנו וכדי שהיוזמה להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לביטחון הפנים תקודם במהרה".

(עדכון ראשון: 16:00)