פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "שנה של טרור נפשי": זינוק בבקשות תושבי עוטף עזה לסיוע

      מאז תחילת ההפגנות בגבול הרצועה ושיגור עפיפוני ובלוני התבערה במרץ אשתקד, קרוב ל-5,000 מתושבי העוטף פנו למרכזי החירום והסיוע הנפשי, כמחצית מהם ילדים, כך עולה מנתונים שנחשפו לבקשת וואלה! NEWS. במועצות האזוריות תקפו: "כל 'בום' כזה מוסיף לנו מטופלי חרדה חדשים"

      "שנה של טרור נפשי": זינוק בבקשות תושבי עוטף עזה לסיוע
      עריכה: טל רזניק

      אלפים מהתושבים המתגוררים סמוך לגבול רצועת עזה פנו מאז חודש מרץ בשנה שעברה למרכזי החירום והסיוע הנפשי (חוס"ן) במועצות האזוריות וביישובים - כך עולה מנתונים שחשף משרד הבריאות לבקשת וואלה! NEWS. מהמידע עולה כי מאז תחילתן של צעדות השיבה, שיגור עפיפוני ובלוני התבערה וירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה והסביבה פנו 4,708 תושבים למרכזי החוס"ן במועצות אשכול, חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ובשדרות. מתוכם 2,489 ילדים שפנו בבקשה לסיוע נפשי.

      "השנה האחרונה הייתה לא פשוטה עבור תושבי עוטף עזה בכלל ותושבי אשכול בפרט", העיד ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני. "התמודדנו עם איום הבלונים, העפיפונים וכמובן הרקטות. בתי התושבים רעדו מדי לילה". לדבריו, "הפרות הסדר היו עבור התושבים טרור נפשי. ילדים לא יכולים להבחין בין פיצוצים של הצבא ובין פיצוץ מטענים על הגדר - פיצוץ הוא פיצוץ".

      עוד בנושא:
      שקט שברירי ברצועת עזה: צה"ל וחמאס נערכים לעימותים בשבת
      צה"ל תקף יעדי חמאס ברצועת עזה; יורטה רקטה שנורתה לאשקלון
      המתיחות בדרום: צה"ל מרחיב את היקף הכוחות לקראת תרחיש של כניסה קרקעית
      למרות הסבירות הנמוכה: בצה"ל נערכים לתמרון קרקעי נגד חמאס

      נזקי הבית שניזוק מירי הרקטה לשדרות 26 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      ילד בסמוך לבית שנפגע בירי על שדרות, הבוקר (צילום: ראובן קסטרו)

      ירקוני סיפר כי אותם פיצוצים הדירו שינה מעיני ילדי המועצה. "את ההשלכות אנחנו רואים בתגובות הילדים בבתי הספר ובעליה חדה בפניות למרכז החוס"ן שלנו", אמר. "זה מצב חדש עבור תושבי אשכול, שמצטרף ל-18 שנים של חיים בצל איום ביטחוני מתמיד. תושבי עוטף עזה מבקשים אופק ופתרון שיבטיח שקט ארוך טווח".

      מעוזיה סגל, סמנכ"ל המועצה ומנהל אגף רווחה חברה וקהילה במועצה האזורית חוף אשקלון, הוסיף כי "יישובי עוטף עזה, ולא רק הם, נמצאים כל יום במצב חירום, אם זה בעקבות פיצוצים, אימונים, חדירות מהגדר, בלוני נפץ ותבערה. כל 'בום' כזה מוסיף לנו עוד כמה מטופלי חרדה חדשים ועוד כמה מטופלי חרדה ותיקים שנדרשים לטיפול חוזר בשל כך". לאור ההסלמה האחרונה אמר כי "אני מוכן לחתום על זה שמחר כבר יגיעו אלינו למעלה מ-20 נפגעי חרדה חדשים".

      אינפו - פניות תושבי עוטך עזה למוקדי הסיוע הנפשי (אתר רשמי)

      סגל האשים את המדינה ש"למרבה הצער לא מבינה את שגרת היום יום של עוטף עזה". הוא הסביר כי במועצה "מנהלים מערך טיפולי של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שנענים לכל פניה באופן מידי בכל עת ומצב ובכל תנאי, כיוון שאנחנו יודעים שבכל זמן שאדם נמצא במצב חרדה, ככל שהזמן עובר, כך יותר קשה לטפל בה. הסיבה היא שלחרדה יש נטייה להתקבע בנפשו של האדם".

      תושבים וחיילי צה"ל בממ"ד בשדרות, 25 במרץ 2019 (רויטרס)
      אזרחים וחיילים בממ"ד בשדרות (צילום: רויטרס)

      גם תהילה רביבו, מנהלת מרכז חוס"ן במועצה האזורית שער הנגב מעידה כי השנה האחרונה ביישובי עוטף עזה לא הייתה קלה. "השנה היו לא מעט לילות לבנים, שריפות ובלונים. בכל פעם היו אתגרים חדשים שהתושבים נאלצו להכיר ולהתמודד איתם", ציינה. "אני חושבת שאחד הדברים הכי משמעותיים שהתרחשו זאת השחיקה הזאת מתרחשת אט אט, ולא בהכרח באירוע אחד שאפשר להתמודד איתו ולהכיל אותו".

      "אנחנו רואים הרבה אנשים שפונים למרכזי החוס"ן ומבקשים טיפול ועזרה בגלל הפגיעה המשמעותית באיכות החיים", אמרה רביבו. "עם זאת, אנחנו רואים את הקהילות שלנו עוזרות אחד לשנייה, עושות תהליכים משמעותיים ומתקדמות בתהליכי הצמיחה - זה שלוב בזה".

      "חולקים את הרגעים האופטימיים, ואלו שפחות"

      "איך היום שלי יראה היום? התוכנית היומית בידיים של החמאס", אומרת שרון קלדרון, תושבת קיבוץ סופה שבעוטף עזה. על הסיוע הנפשי שקיבלה היא ומשפחתה במהלך השנה מאז פרוץ אירועי הגדר וירי מהרצועה הוסיפה: "כולנו נשענים על מרכזי חוס"ן שלנו, אין לנו ברירה אחרת, מטיפול משפחתי ואישי, אני לאחרונה נפתחה כקבוצת תמיכה של נשים הסובלות מפוסט טראומה. זה מאוד עוזר ומקל, זה המקום היחיד שאפשר לשחרר".

      "יש ימים קשים שלנו מאוד קל לתמוך אחת בשנייה, בכל זאת אנחנו נשים, כשאישה אומרת 'אין לי אוויר' אני מבינה את הכוונה שלה זה פיזי ונפשי. מאשר אישה שלא עברה חוויות כאלה, לכל אחד יש טיפים חולקות ביחד את הגורל שלנו, הרגעים היותר אופטימיים ואלא שפחות".

      נזקי הבית שניזוק מירי הרקטה לשדרות 26 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      צעצועים שניזוקו מהרי על סדרות, הבוקר (צילום: ראובן קסטרו)

      שרון חיה בקיבוץ סופה כ-26 שנים "הגעתי מכפר סבא, נישאתי פה וילדת את פה את ילדיי, זאת המציאות שלנו, ואלה חיינו, אחד בדרום אמריקה, ואחד בגבעתי, הקטן בן 15, ילד שסובל מפוסט טראומה כבר 11 שנים".

      היא סיפרה כי הבוקר קמו התושבים לבוקר מבולבל. "אף אחד לא מבין מה קרה פה הבוקר. בלי בית ספר ובלי תחבורה ציבורית, בעלי עסקים רוצים לפתוח את העסקים שלהם ובגלל המצב לא יכולים, כי הרבה סוחרים שעובדים איתם מחליטים שלא להגיע לפה ולפרוק סחורה כי הם מאשימים את המצב הביטחוני וממצאים הנחיות שבפיקוד בעורף אמור להם לא להיכנס לקיבוץ".

      עדי חמאווי, אב שלושה מהמושב שדה ניצן בחבל אשכול, ניסה להסביר איך נראית המציאות שלו ושל משפחתו, מציאות שמובילה לשכיחה הקשה ולפגיעה בחוסן הנפשי. "זאת לא שנה אחת, אלא 18 שנה שאנחנו בתוך הלופ הזה, עוד רגע עוברים בחישוב המצבר את הצפון המופגז משנות ה-90. החשש שלנו שלמרות הכול לא נראה פה אופק לסיפור הזה. החיים כאן הם 95% גן עדן ו-5% גיהינום. מצד אחד איכות גבוהה, גם מבחינת השקט הנפשי ומצד שני ירי בלתי פוסק ופגיעה מאסיבית באורח החיים של כולם".

      הפגנת תושבי עוטף עזה בצומת ניר-עם, 26 במרץ 2019 (שי מכלוף)
      הפגנת תושבי עוטף עזה (צילום: שי מכלוף)

      עדי מנסה להסביר את המשוואה הזאת מאירועי הלילה האחרון, "היה לנו ברור שמרגע שנפל הטיל בשרון הולך להיות פה לילה לבן, לכולנו היה ברור שכאן תהיה התגובה המאסיבית פה ולא ירי נוסף על מרכז הארץ, כולם פה במועצות נערכו משעות הצהריים, חלק אפילו היו על מזוודות וגם הרבה ישובים התפנו עצמאית, והנה אחרי לילה של אזעקות ופיצוצים בלתי פוסקים קמנו בבוקר כאילו לא קרה כלום - אמנם אין לימודים, אבל הציפורים מצייצות ואנחנו יושבים לנו בדשא והנה אני מדבר איתך".

      הוא הוסיף כי "לא צריך להשלים עם המצב הזה, כל הילדים בישובים באזור ספוגים בבעיות נפשיות, מצד אנחנו שמחים שיש פה קהילות חזקות, ביחד כולנו עושים הכל כדי להמשיך את החיים, חוגגים בחגים, פשוט חיים. אולי עכשיו אחרי הבחירות, יחליטו סוף סוף לשנות את המדיניות הזאת".