פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העם עם הגולן: המאבק המנצח של המתיישבים שהצליחו להתנחל בלבבות

      52 שנה לתחילת השליטה הישראלית בשטח הסורי לשעבר, האפשרות לסגת ממנו נדחקה מחוץ לשיח הפוליטי אחרי שאפילו נתניהו קיים בעבר מגעים להחזרתו. מהקמפיין "אסור לאבד את הצפון" ועד שביתת הרעב, הצליחו תושבי הרמה לשמור על גישה מאחדת - ולהפוך לקונצנזוס ישראלי

      העם עם הגולן: המאבק המנצח של המתיישבים שהצליחו להתנחל בלבבות
      צילום: לע"מ, עריכה: ניב מעוז

      ברמת הגולן היו מי שראו בציוץ של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן כסוג של נס פורים.

      בדצמבר 1981 הנס הקדים את החג בשבוע. אז היה זה "נס חנוכה", כפי שהגדיר זאת אחד מתושבי הגולן. באותו יום, 14 בדצמבר, החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן.

      הישיבה הישראלית בגולן נחשבת היום לקונצנזוס בציבוריות הישראלית, אולם לאורך שנים רבות מדובר היה בנושא שנוי במחלוקת. ממשלות ישראל, לפני החלת החוק הישראלי בגולן וגם אחריו, לא הוציאו מכלל אפשרות לעשות ויתורים טריטוריאליים ברמה, במסגרת הסדר שלום עתידי עם סוריה השכנה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הגחמה של טראמפ ונתניהו: נפתחה ההרשמה למלחמת שלום הגולן
      "רמת הגולן אינה שטח ישראלי": בעולם מגנים את הצהרת טראמפ
      למרות הכרזת טראמפ: ריבונות ישראל בגולן מנוגדת להחלטת האו"ם

      רמת הגולן 21 בינואר 2019 (אלי אשכנזי )
      26 אלף אזרחים יהודים, לצד 22 אלף תושבים דרוזים. רמת הגולן (צילום: אלי אשכנזי)

      החלטת ממשלת בגין בסוף 1981 לספח רשמית את הגולן לישראל מצאה בצהרי אותו היום את אנשי הציבור בגולן מופתעים. הם אכן פעלו לקידום הצעד, אבל לא ידעו כי בגין מתכוון להכריז על כך באותו יום. שמעון וייס, כתב עיתון "דבר" בצפון, דיווח כי במושב יונתן שודרה שוב ושוב מהדורת חדשות השעה שלוש ברמקולים של היישוב. במקביל התכנסה ועדת התרבות המקומית לתכנן את "חגיגות יום העצמאות" של היישובים היהודיים ברמת הגולן.

      במשרדו של איתן ליס, ראש המועצה האזורית גולן, השיקו כוס לחיים של "קינלי". יקבי רמת הגולן קמו רק שנתיים מאוחר יותר. חבריו לחגיגה היו ראש מועצת קצרין סמי בר-לב ושמעון שבס מקיבוץ אפיק שבדרום הרמה. שבס, צעיר בן 29, היה אז יו"ר ועד יישובי הגולן. כעבור 11 שנים היה האיש החזק בלשכתו של יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, שהחלה במשא ומתן עם סוריה.

      1980- שמעון שבס, מזכיר קיבוץ אפיק ויור ועד ישובי הגולן, מעביר לבגין עצומה עם 745 אלף חתימות, שקוראת להחלת החוק הישראלי על רמת הגולן. מימין- ח"כ אברהם כ"ץ-עוז, יו"ר לובי הגולן בכנסת (מערך) (אתר רשמי)
      ח"כ אברהם כ"ץ-עוז, שבס ובגין, 1980
      עיתון דבר, 15 בדצמבר 1980 (אתר רשמי)
      עיתון "דבר", 15 בדצמבר 1981

      52 שנה שולטת ישראל ברמת הגולן. למרות השנים הארוכות שחלפו מאז כבשה ישראל את הרמה, בגולן מתגוררים רק 26 אלף אזרחים יהודים, לצד 22 אלף תושבים דרוזים, שהתגוררו ביישוביהם גם תחת שלטון סוריה.

      אולם, למרות מספרם הקטן הצליחו לאורך השנים תושבי הגולן "להתנחל בלבבות". עד שהגיעו לכך הם ניהלו מאבקים ציבוריים משמעותיים. מתחילת ההתיישבות הישראלית ב-1967 היה ליישובים ועד שייצג אותם מול מוסדות השלטון.

      הדמות הבולטת אז, וגם בשנים שיבואו לאחר מכן, היה יהודה הראל. הראל הוא ממייסדי הישוב הישראלי הראשון שהוקם בגולן אחרי מלחמת ששת הימים, קיבוץ מרום גולן שבצפון הרמה. לימים היה ממייסדי מפלגת "הדרך השלישית" שנוסדה בעת המאבקים נגד הנסיגה, בשנות התשעים. הראל גם היה אחד מארבעת חברי הכנסת של המפלגה. לפני שנה זכה בפרס ישראל להתיישבות וחקלאות.

      חפירות גמלא, רמת הגולן, 1968 (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות ארכיון הגולן)
      מספר קטן של מתיישבים ניהלו מאבקים משמעותיים. חפירות גמלא ברמת הגולן (צילום: באדיבות ארכיון הגולן)

      הקו שהתוו הוא וחבריו מתחילת הדרך, הפך להיות הקו שהנחה את הועד לאורך כל השנים והוכח כמדיניות הסברה מנצחת. כך זה הוגדר גם בנימוקים לקבלת פרס ישראל: "הוועד בהנהגת יהודה נקט בגישה מאחדת, תוך הקפדה על השאיפה לקונצנזוס: 'השיטה הייתה לדבר במילים רכות, לא להתקיף התקפות אישיות'".

      מאבק פוליטי ראשון שניהל הועד היה ב-1974, אחרי מלחמת יום כיפור בעת השיחות להפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה. ועד מתיישבי הגולן הצטיין תמיד בניסוח סיסמאות קליטות. הסיסמא הראשונה הייתה: "הגולן, חלק בלתי נפרד מישראל".

      הסכם השלום עם מצרים, אחרי שלוש שנים, שכלל עקירת ישובים ונסיגה מסיני, עורר חששות כבדים בקרב מתיישבי הגולן וחלקם, בהם יהודה הראל, ירדו לסיני להשתתף במאבק נגד הנסיגה. רמיזות שיצאו מדי פעם מממשלת בגין גם גרמו להם להבין כי גורלם עלול להיות דומה. כך, לדוגמא, שר הבינוי, גדעון פת, סייר ביולי 1977 בגולן והצהיר כי "במסגרת הסכם עם הערבים יהיה צורך להזיז יישובים בגולן".

      קיבוץ עין זיוון בצפון רמת הגולן (מערכת וואלה! NEWS , ניר יהב)
      הסכם השלום עם מצרים עורר חשש מעקירת יישובים. קיבוץ עין זיוון בצפון רמת הגולן (צילום: ניר יהב)

      באפריל 1979 אמר שר החוץ משה דיין כי "דין הגולן כדין סיני". אחד מחברי ועד מתיישבי הגולן השווה את התנהלות דיין להתנהלותו לפני מלחמת יום כיפור, חמש וחצי שנים קודם. השר אריאל שרון מיהר לעלות לגולן, להיפגש עם חברי הוועד ולהתחייב שישראל לא תרד מהגולן. "גם למתיישבי סיני הבטחתם והכל התמוטט בקמפ דיוויד", אמר בכעס אחד הנוכחים. שרון לא מיהר להתנצל ונזף בו בתקיפות: "לא באתי לשמוע מוסר מפיך. אין לאיש מבין היושבים כאן זכות מוסרית יותר מאשר לי".

      אנשי הוועד הבינו שעליהם לקבע את האחיזה הישראלית בגולן, כדי שגורלם לא יהיה כגורל יישובי סיני. יו"ר הועד, שבס, הוביל מבצע להחתמת 745 אלף אזרחים ישראלים בקריאה לחקיקת חוק הגולן. בכנסת הוקמה שדולה למען הגולן, בראשות ח"כ אברהם כץ-עוז מהמערך. סיסמת הקמפיין הייתה "אסור לאבד את הצפון".

      העם עם הגולן

      אחרי עשר שנים ללא צורך במאבקים, שב הגולן לכותרות. מלחמת המפרץ הראשונה הסתיימה, שמיר נדחף על ידי בוש האב לוועידת מדריד, ועידה בין לאומית שנועדה להניע תהליך שלום במזרח התיכון. למרות ששמיר התחייב לא לסגת מהגולן, בוועד המתיישבים נכנסו שוב לכוננות.

      שנה אחר כך, יצאו לפעולה. היה זה אחרי ניצחונו של רבין בבחירות. רבין החל לנהל משא ומתן על הסדרי שלום של ישראל עם אויבותיה, משא ומתן שלא שכלל גם אפשרות של ירידה מהגולן. עם זאת, רבין התחייב שהסכם כזה יובא למשאל עם.

      משקיף של האו"ם בנקודת תצפית בהר בנטל, רמת הגולן, בסמוך למעבר הגבול קוניטרה עם סוריה, 2014 (AP , אי-פי)
      השינויים מרחיקי הלכת בסוריה הרחיקו את האפשרות של נסיגה. משקיף של האו"ם ברמת הגולן (צילום: אי-פי)

      ועד מתיישבי הגולן יצא במבצע הסברה גדול ממדים. מבצע ההסברה כלל עצרות ענק, מסע טרקטורים לירושלים, שביתת רעב בגמלא והבאת מאות אלפי ישראלים לסיורים בגולן. הסיסמא המנצחת הפעם הייתה "העם עם הגולן". את הסלוגן הזה טבע אורי אורבך, לימים שר בממשלה.

      את המאבק הובילו אלי מלכה ואבי זעירא, שהיו יושבי ראש הועד ואורי הייטנר, הדובר. המאבק לא ירד מסדר היום החדשותי וגם הוליד את מפלגת הדרך השלישית בראשות אביגדור קהלני ובהנעת הראל ומלכה. כמה שנים אחר כך נבחר מלכה לראש המועצה האזורית גולן וכיהן בתפקיד 17 שנה.

      מגעים גם בסוף שנות ה-90

      במהלך שנות חייה הקצרות של "הדרך השלישית" הצליחו יהודה הראל וחבריו מהוועד להביא להצבעה את "חוק שריון הגולן" שמחייב משאל עם ורוב מיוחד בכנסת במקרה של הסכם שכולל את רמת הגולן.

      מאוחר יותר התברר כי אכן גם בקדנציה של בנימין נתניהו בשנים 1996-1999 התנהלו מגעים עם הסורים. המתווך היה רון לאודר, אז מקורבו של נתניהו. יש שטענו כי הצדדים אף הגיעו להבנות שכללו נסיגה לקוי ה-4 ביוני 1967. במקביל התגלה כי לממשלת ישראל יש תיק מוכן בשם "מבצע מנגו" לפינוי יישובי הגולן ופיצוי המתיישבים. השערוך של שווי היישובים דיבר על כ-10 מיליארד שקל.

      בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, 1996 (AP)
      ניהל מגעים לנסיגה על בסיס קווי 67. נתניהו ב-96 (צילום: אי-פי)

      ככל שחלפו השנים, עם התבססות הישובים בגולן ולאחר מכן השינויים מרחקי הלכת שעברו על סוריה, האפשרות של ירידת ישראל מהגולן נדחקה מחוץ לשיח הפוליטי בישראל. משרדי ועד יישובי הגולן ששכנו בלב המרכז המסחרי בקצרין וידעו ימים ארוכים של ישיבות חרום ופעילות הסברה רצופה, סגרו את שעריהם לפני שלוש שנים.

      כתבה מתוך עיתון דבר ב-1980 על דרישת ריבונות ישראלית ברמת הגולן (צילום מסך)
      כתבה מתוך עיתון "דבר", 1980
      כתבה מ-1977 בעיתון דבר על מחאה נגד הזזת יישובים ברמת הגולן (צילום מסך)
      כתבה מתוך עיתון "דבר", 1977