ברקע סבב ההסלמה האחרון: צה"ל אישר את התוכניות לכיבוש הרצועה

הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי האיץ תהליכים רבים במוכנות צה"ל למלחמה נגד חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה - ללא קשר לשיגור, בטעות או לא, של שתי הרקטות לעבר גוש דן. בכירים במערכת הביטחון הבהירו בשבועות האחרונים כי על רקע המצב השברירי בעזה, התפרצות מידית היא עניין של זמן. אחת האפשרויות היא ירי לא מכוון לעבר דמות בכירה או ילדים פלסטינים במהלך ההפגנות בגבול.

האפשרות השנייה כרוכה באתגר המשילות של חמאס. הרחוב הפלסטיני ברצועת עזה הגיעה לנקודת רתיחה גבוהה בהשוואה לשנה שעברה, ומנהיג חמאס יחיא סינוואר מודע לכך ולכן, הוא חותר להסדרה עם ישראל ולפתרון הבעיות הכלכליות.

עוד בוואלה! NEWS:
במחאה על המצב הכלכלי: הפגנות ברחבי הרצועה, גבר הצית את עצמו
ההפתעה בחמאס, שיחת ההרגעה ממצרים: גילויים חדשים על הירי לת"א
סליחה, תקלה: האפשרות המטרידה מאחורי פליטת הרקטה של חמאס

סינוואר מודאג מאוד מהכסף הקטארי, שמתקרב לפעימות האחרונות שלו. הלחץ על "דולת קטר", האמירות הקטנה בצפון-מזרח האי הערב, עשוי להניב פירות כך שיוחלט להרחיב בעוד כמה פעימות את העברת מיליוני הדולרים לעזה. עם זאת, לא ברור מה יהיה בשנה הבאה וכיצד יתמודד חמאס עם הפער הכלכלי.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מייחל לרגע שבו חמאס יזחל על גחונו וילך לאחד משני הערוצים: עימות עם ישראל, שיביא לקץ שלטון חמאס, או תהליך פיוס עם הרשות הפלסטינית והעברת אחריות על רצועת עזה שתכלול כניעה כמעט מוחלטת. זאת, מאחר שהארגון השולט ברצועה לעולם לא יסכים לוותר על רוח ההתנגדות לישראל.

הנהגת חמאס לא תולה את תקוותיה בכוח הנשק ובהטלת מורא על הרחוב הפלסטיני, אלא בתהליכים מדיניים וכלכליים כמו ההסדרה עם ישראל. ללא גיוס כספים ופתיחת הרצועה לשווקים בחו"ל, הרחוב הפלסטיני יטלטל את היסודות שעליהם נשען חמאס. גביית מיסים מהרחוב הפלסטיני רק מחמירה את מצבו.

במידה שתהליך ההסדרה בתיווך מצרים עם ישראל ייכשל, לא יהיו לחמאס יותר מדי ברירות. לפחות לפי ההערכות במערכת הביטחון, הארגון עלול לדרדר את האזור לעימות רחב. ההיסטוריה האזורית מלמדת שבזמן עימות בין צה"ל לחמאס, הזירה הבינלאומית נלחצת בגלל ההיקף העצום של הפליטים בעזה, מצרים מתווכת, ולבסוף נמצא פתרון שדוחה את הקץ של רוב הבעיות.

את האפשרות השלישית להידרדרות מפתח מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, זיאד נחאלה, שמוביל זרם עומק חדש ומסוכן בעזה תוך קריאות תיגר על מדיניות השקט היחסי של חמאס. אופי ההתבטאויות שלו ממקום מושבו בסוריה, וכן של בכירי הארגון נגד סינוואר ואיסמעיל הנייה, מערערים את היציבות ברצועה. נחאלה לא רק פועל לקירוב הלבבות של הרחוב הפלסטיני ולהרחבת הפעילות הפוליטית של ארגונו בעזה, אלא גם לקדם פעילות טרור נגד ישראל - בניגוד לעמדת חמאס. בשלב זה חמאס מצליח לרסן את הג'יאהד האסלאמי.

בקבינט המדיני-ביטחוני ובצמרת המערכת הביטחונית התגבשה ההבנה שיש למצות את כל ההליכים לפני מלחמה עם חמאס. אם יגיעו לרגע, עליהם להיות מוכנים לאתגר הגדול מכולם: כיבוש רצועת עזה ופגיעה אנושה בארגון חמאס וביכולת שלו להשתקם מחדש, או לפחות לדחות למועד רחוק מאוד את העימות הבא, עד לפתרון מדיני יציב ומוסכם על שני הצדדים.

לאחרונה, הסתיים תהליך ארוך ומסודר לאישור תכניות מבצעיות לכיבוש עזה בפיקוד הדרום בפיקודו של האלוף הרצי הלוי, כשהוא מלווה במפקד הגיס הצפוני ומפקד פיקוד הצפון הבא, האלוף אמיר ברעם. התכנית המבצעית שקווי המתאר המרכזיים שלה תוכננו ואושרו עוד בתקופתו של רא"ל במיל' גדי איזנקוט הוצגו לרמטכ"ל הנוכחי.

בצמרת הצבאית יודעים היטב מה הם רוצים להשיג וכיצד זה יראה בשטח. עיקר המעמסה הראשונה והמכריעה היא על כתפי חיל האוויר, אגף המודיעין, שב"כ ופיקוד הדרום, ובכפוף אליו אוגדות החוד שיידרשו לעקר את יכולות חמאס ולרסק את כושר הפגיעה שלו בעורף.

תזכורת קצרה: במבצע צוק איתן, אחרי 51 ימי לחימה, הצליח הארגון לשגר רקטות בתזמון שהתבסס על יכולות פו"ש (פיקודה ושליטה) שהדהימו את המטכ"ל.

בצה"ל נערכים לאפשרות שהנחיית הדרג המדיני תהיה ללכת "עד הסוף" ברצועת עזה, ולא על תכנית ביניים. תכנית זו תביא הישגים מדיניים-צבאיים משמעותיים לטווח ארוך בכל מה שקשור לאיום על העורף הישראלי. פגיעה בבורות השיגור ובמחסני הנשק, בשילוב הגדר החדשה והחומה התת-קרקעית נגד המנהרות, יכולה למוטט את חמאס מבחינה צבאית.

מצד שני, יש לזכור כי חמאס ערוך לכלל התרחישים האלה בכל רגע. שיגור שתי הרקטות, שקשה להאמין שהופעלו בטעות ללא היגיון מדיני-צבאי, היו סוג של איתות לירושלים והדלקת נורות אדומות במטכ"ל. השאלה היא מה יקרה בישראל כשהנהגת חמאס תחליט להפתיע - ולהפעיל בלחיצת כפתור את אלפי בורות השיגור שנבנו בעשור האחרון ברחבי הרצועה, כשהרקטות מכוונות לטווחים שונים ברחבי ישראל. זאת, מבלי לציין הפתעות שמכין הארגון הסוני בים, באוויר וביבשה כמו כוחות קומנדו ימיים, רחפנים, כלי טיס, כוחות שיחדרו ליישובים ולמוצבים באמצעות מנהרות שנותרו, או פשיטות דרך הגדר הישנה.

סדר הפעולות שמוביל הרמטכ"ל בכל מה שקשור למוכנות המבצעית למלחמה בעזה מחזיר את השאלות שנדונו בעבר סביב כיבוש הרצועה. לא ברור האם בעת הזו, כשהזירה הצפונית מתעצבת מחדש ומאתגרת את צה"ל, נכון לפתוח במלחמה זירה דרומית. ואחרי שהמציאות הביטחונית תגרור את ישראל בכוח לדרך ללא מוצא, לא ברור גם האם נכון יהיה למוטט את חמאס.

נשאלת השאלה גם מי ישלוט בשטח וינהל את המשבר ההומניטארי, והאם העול ייפול על ישראל או יהפוך לבעיה בינלאומית. כמו כן, האם התחליף לארגון חמאס יהיה יותר קיצוני ממנו, והאם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן יכול בגילו, ובמעמדו הפוליטי-מדיני, למלא את החלל.

המורכבות תגיע לשיאה כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יחשוף את פרטי "עסקת המאה". חמאס, כגורם לא מרוצה, ישאף בדרכו שלו לגרור את ישראל לעימות כדי להיחלץ מיישום העקרונות שמשחקים לרעתו. האם אז ישראל תלך עד הסוף?