מחקר חדש שמפרסם היום (חמישי) מרכז אדווה, הבוחן את מעמדן של משפחות הנמצאות מעט מעל קו העוני, מעלה כי 26.6% - יותר מרבע מכלל משקי הבית בישראל - נמצאו מתחת לקו העוני או בקרבתו. המחקר מוצא כי מצבן של משפחות שנמצאות בקרבת העוני, אינו טוב בהרבה מזה של המשפחות העניות.
על פי החוקרת האמריקנית מולי אורשנסקי, קרבת העוני היא הקבוצה שהכנסתה אמנם מציבה אותה מעט מעל קו העוני, אך עדיין רחוקה מלהוות הכנסה מינימלית סבירה. מפקד האוכלוסין האמריקני מגדיר אותו כרובד שהכנסתו החציונית היא בטווח שבין 100% ל-125% מהכנסת קו העוני.
ממצאי המחקר מראים כי רובד קרבת העוני, שהכנסתו נעה בין קו העוני ובין 25% מעליו, עומד על 8.1% ממשקי הבית בישראל, ותוחלת העוני עמדה על 18.5%. לפיכך, ב-2016, 26.6% מכלל משקי הבית בארץ נמצאו מתחת לקו העוני או בקרבתו.
עוד בוואלה! NEWS:
טראמפ: ארצות הברית תשבית את מטוסי הבואינג מהדגם שהתרסק
רצח הצעירה בלוד: המשטרה עצרה ארבעה חשודים במעורבות במעשה
פרשת נוה: שקד, כחלון ונשיאת העליון לשעבר מסרו עדות במשטרה
בשנת 2016, קבוצת המוצא בעלת הייצוג הגבוה ביותר מתחת לקו העוני הייתה של יוצאי אתיופיה - 22.8%. ברובד קרבת העוני, הייצוג הגבוה ביותר היה של יוצאי ברית המועצות לשעבר עם 12.1%. בקרב יוצאי עדות המזרח, דור ראשון, 10.1% ברובד קרבת העוני, ויוצאי אתיופיה עם 8%. אשכנזים, דור שני, היו בעלי הייצוג הנמוך ביותר בקרבת העוני - 4.4%.
באותה שנה, כמעט מחצית ממשקי הבית הערבים - 49.2% - נמצאו מתחת לקו העוני. זאת בהשוואה למשקי הבית היהודים שהשיעור המקביל בהם היה 13.2%. ברובד קרבת העוני, הפער בין שתי הקבוצות קטן יותר: 13.5% ממשקי הבית הערבים מול 7.2% ממשקי הבית היהודים.
בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, שיעור משקי הבית שבראשם עומדת אישה נע סביב 35%. שיעור זה נותר יציב על פני כל התקופה שבין השנים 2016-2003. לעומת זאת, ייצוגם של משקי בית שבראשם אישה, ברובד העוני וברובד קרבת העוני גבוה יותר: ב-2016, 43.1% ו-42.9%, בהתאמה.
ממסקנות המחקר עולה בין היתר כי קו העוני הקיים מדיר רובד רחב שמצבו אינו שונה מהותית מזה של רובד העוני. החוקרים מצאו כי הסיכון שמשקי בית ברובד זה יפלו אל מתחת לקו העוני גבוה, וכי המרחק בין רובד העוני ובין רובד קרבת העוני אינו גדול ממילא.
יחד עם זאת, נראה כי עבודה איננה בהכרח ערובה ליציאה מהעוני. שיעורם של משקי הבית ברובד העוני שבראשם נמצא מועסק עלה מ- 38.6% ב-2003 ל-% 58.7 ב-2016, עלייה של יותר מ-50%. כלומר, עצם הכניסה לשוק העבודה אינה מבטיחה שכר הולם או מוביליות מעמדית.
ברובד קרבת העוני, שיעור משקי הבית שבראשם מועסק או מועסקת גבוה משמעותית מזה של רובד העוני: ב-2016 , 72.2% ו- 58.7% בהתאמה. זאת שכן שיעור המועסקים בקרבו עלה מ-63.3% ב-2003 ל-% 72.2 ב-2016, עלייה של כ-15% בלבד. הפער בין שני הרבדים הולך ומצטמצם עד שנת 2012 ,ומאז הוא יציב.
המחקר הנוכחי מבקש גם להרחיב את הדיון באפשרויות סיוע למשקי בית המצויים בקרבת העוני, מעבר למערך הקצבאות של המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמשקי בית אלה יוכלו ליהנות משירותים הנגישים כיום לבעלי הכנסות גבוהות יותר, כמו גם להעלות על סדר היום את הצורך במימון ציבורי רחב יותר שייתר את הצורך ברכישת ומימון שירותים אלו.
משקל הקצבאות מהכנסה בקרב משקי בית עניים עמד על 62.0% בשנת 2003 וירד עד ל-43.8% בשנת 2016. ברובד קרבת העוני נרשמה ירידה דומה - מ-42% בשנת 2003 ל-30% בשנת 2016. ירידה הקרובה ל-30% בשני הרבדים.