בשנת 2017 חלה ירידה באחוז האוכלוסייה המצויה מתחת לקו העוני - כך עולה היום (שני) מהדוח השנתי של הביטוח הלאומי העוסק במדדי העוני והפערים החברתיים בישראל. הירידה באה לצד מגמת עלייה ברמת החיים, שבאה לידי ביטוי בגידול בשיעור של 4.6% בשיעור ההכנסה הפנויה לנפש, מה שהוביל להעלאת רף העוני.
"זוהי השנה השמינית בה דוחות הביטוח הלאומי מעידים על מגמת ירידה בשיעורי העוני לצד העלייה ברמת החיים", טוען דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי. על פי הדוח ב-2017 ירד במעט שיעור המשפחות העניות בהשוואה ל-2016 מ-18.5% ל-18.4%. תחולת העוני - אחוז האוכלוסייה שמתחת לקו העוני, ירד אף הוא בקרב מבוגרים וילדים בין השנים הללו, מ-21.9% ל-21.2% ומ-31% ל-29.6% בהתאמה. שיעור הילדים החיים בעוני ירד לראשונה לרמה דומה לזו ששררה ב-2002, טרום מדיניות הקיצוץ במערכת הקצבאות של 2004-2003.
על פי נתוני הביטוח הלאומי ב-2017 חיו בעוני 466,400 משפחות שבהן 1,870,500 ומתוכן 814,800 ילדים. לראשונה זה שנים רבות ירד מספרם של הילדים שחיים בעוני ל-23.7 אלף וזאת על רקע גידול באוכלוסיית הילדים 47.9 אלף.
עוד בוואלה! NEWS:
שקד: "מניחה שזאת הקדנציה האחרונה של נתניהו, הוא כבר לא צעיר"
"אין מי שימלא את מקומו": חולקים כבוד אחרון לעמוס עוז | ישיר
הפרשה הביטחונית שנחקרת בשב"כ: הנערים יובאו לדיון בהארכת מעצרם
גם במדדי אי השוויון, הבוחנים את פערי ההכנסות באוכלוסייה, חלה ירידה. מדד הג'יני ירד ב-1.6% והמדד לאי שוויון בהכנסה כלכלית ירד ב-1.3%. מאז תחילת שנות 2000 ירד מדד ג'יני, הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית, בשיעור מצטבר של כ-11%. קצב הירידה במדד אי השוויון לפי הכנסה כספית פנויה היה דומה, אך הירידה באה לידי ביטוי רק ב-2007.
הירידה באחוז האוכלוסייה המצויה מתחת לקו העוני החלה ב-2017, אותה ניתן לייחס לעלייה בשיעורי התעסוקה וכתוצאה מעליית השכר. אלו שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה נשארו מאחור והדבר מתבטא בעליה במדדים הבוחנים את עומק העוני וחומרתו, שעלו ב-2017 ב-4.4% וב-10% בהתאמה. בהסתכלות על שבע השנים האחרונות, יש במדדי עומק וחומרת העוני תנודתיות מסוימת ללא מגמה ספציפית.
החמרה במצב הקשישים
תחולת העוני בקרב משפחות שבראשן עומד מפרנס קשיש עלתה מ-20.8% ב-2016 ל-21.8% ב-2017. גם תחולת העוני של קשישים עלתה במעט השנה לאחר ירידה רצופה של שלוש שנים, ושיעורה עומד על 17.2%. עומק העוני וחומרת העוני נותרו יציבים יחסית בנוגע לקשישים, ובביטוח הלאומי מסבירים זאת בהעלאת תוספת ההשלמה לקצבת האזרח הוותיק החל מסוף 2015 ועד 2018, שתרמה לירידה ולאחר מכן ליציבות היחסית ברמת העוני של אוכלוסיות עובדות.
הרעה נרשמה גם במצבן של משפחות עניות שעובדות. מדדי עומק העוני וחומרתו בקרב אוכלוסייה זו - בפרט בקרב המשפחות שבהן שני מפרנסים ויותר. כמו כן, גם שיעור העוני בקרב משפחות שעלו לארץ מאז 1990 עלה מ-17% ב2016 ל-18.4% ב-2017 ובכך מפסיקה את מגמת הירידה הרצופה שנרשמה לאורך השנים האחרונות. לעומת זאת המדדים לעומק העוני ולחומרתו נמוכים יחסית לאלה של קבוצות אחרות.
בדומה למגזר הכללי, ירידה נרשמה גם בשיעורן של המשפחות העניות במגזר הערבי מ-49.2% ב-2016 ל-47.1% ב-2017. לצד הירידה בתחולת העוני באוכלוסייה הערבית, עלו באופן ניכר המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני בין שתי השנים, בשיעורים של 10% ל-22% בהתאמה. בקרב החרדים, תחולת העוני של משפחות ירדה - מ-45.1% ל-43.1%. גם תחולת העוני של ילדים במגזר זה ירדה בכשלוש עשיריות האחוז ב-2017. חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפחות העניות מגיע ל-15%, שיעור גדול בהרבה מחלקם באוכלוסיית המשפחות בישראל.
ב-2017 עלתה תחולת העוני של האוכלוסייה שאינה עובדת בגיל העבודה ל-76% מ-69% ב-2016. הפער בין ממדי העוני של קבוצת אוכלוסייה זו לבין ממדי העוני של האוכלוסייה הכללית שירדו, גדל, מאחר שציבור זה לא הצליח להשתלב בשוק העבודה, ומאחר שהקצבאות המיועדות למצבי חיים כאלה הופכת נמוכה יותר ויותר ביחס לרמת החיים הכללית ושיעורי המיצוי שלה בדרך כלל נמוכים.
בביטוח הלאומי מציינים כי אלמלא תשלום קצבאות על ידי הביטוח הלאומי היו תחולות העוני גבוהות יותר. כך תרומת הקצבאות להפחתת העוני גדלה ב-2017 בעוד שתרומתן לצמצום עומק העוני וחומרתו קטנה. שיעור הילדים שנחלצו מעוני עלה בכ-5% בין 2016 ל-2017.
עדיין בפער מול ה-OECD
למרות השיפור בנתונים, במדדי העוני ואי השוויון ישראל מוסיפה לעמוד בראש סולם העוני של המדינות החברות בארגון ה-OECD. זאת לנוכח השיפורים המקבילים בתחום זה במדינות המצויות בקרבתה בהן מקסיקו, ארצות הברית ועוד. עם זאת בתחום אי השוויון מצבה של ישראל טוב יותר ואף השתפר במידה ניכרת בשנים האחרונות, והיא קרובה יותר השנה למדד ג'יני של ההכנסה הפנויה הממוצעת של מדינות ה-OECD.
"חומרת העוני ועומק העוני הורעו ב-10%, זה אמר שמי שעני הוא יותר עני מבשנה", הסביר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר בביטוח הלאומי. "זה אומר שלא מספיק להסתכל על שיעור התעסוקה בלבד. זה טוב לאלו שמצליחים להשתלב בשוק העבודה, אך המבוגרים והילדים נותרים בעוני. באשר לילדים - בעיה שעולה בעניינם היא שמדובר בעוני מתמשך. רואים ששני שליש לפי דוח העוני מהילדים העניים לא מצליחים לצאת ממעגל העוני. ביקשנו להגדיר את צמצום העוני בקרבם כיעד, לא הצלחנו לשכנע את הוועדה לקבל את זה, והיום אנחנו רואים שהמצב יותר קשה". מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, אמר כי: "נתוני דוח הביטוח הלאומי מעידים מחד על על ירידה בעוני ואידך על החמרת מצבם של עניים שלא נחלצו מהעוני. כמנכ"ל הביטוח הלאומי, אמשיך לדרוש שקצבאות הביטוח הלאומי יעודכנו בהתאם לעליה ברמת החיים, מתוך מחוייבות חברתית לאוכלוסיות שלא שפר עליהן מזלן".
הדוח הוגש במסיבת עיתונאים מיוחדת לשר הרווחה חיים כץ, שהתייחס במהלכה גם לתפקודו ולריצתו בבחירות הקרובות, זאת בצל הכוונה להגיש נגדו כתב אישום. "לא יהיה כלום כי לא עשיתי כלום", אמר. "אני מואשם בחקיקה, ואם אני מואשם בחקיקה אז הכנסת צריכה להיסגר".
נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר בתגובה לדוח כי "לא ייתכן שגוף ממשלתי כמו הביטוח הלאומי מדווח בכל שנה על נתוני עוני ופערים קשים כל כך, אך לממשלה אין כל תכנית משמעותית לצמצום העוני עם תקציב ויעדים ברורים. העוני הוא איום על חוסנה של מדינת ישראל ודורש התייחסות רצינית כמו כל בעיה ביטחונית או כלכלית אחרת. כיום נטל הטיפול באוכלוסיות נזקקות מוטל על עמותות ואנחנו משקיעים מאות מיליוני שקלים בכל שנה באספקת הצרכים הבסיסיים ביותר, אך אנחנו יחד עם כל העמותות לעולם לא נוכל לספק לבדנו את צרכיהם של שני מיליון עניים".
(עדכון ראשון: 11:11)