פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "היהודים התחננו והוא לא עשה דבר": האפיפיור ששתק למעשי הנאצים

      ההחלטה לפתוח את ארכיוני הוותיקן ממלחמת העולם ה-2 עשויה לשפוך אור על התנהלותו של פיוס ה-12, שפעל להצלת יהודים אך גם שמר על שתיקה נוכח השמדתם. ההתערבות המאוחרת מדי והיעדר הקול הברור בתקופה זו מעלים שאלות קשות לגבי יומרתו המוסרית של מנהיג העולם הנוצרי

      "היהודים התחננו והוא לא עשה דבר": האפיפיור ששתק למעשי הנאצים
      צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

      בדיוק השבוע לפני שמונים שנה הוא עלה לכס הקדוש. אווג'ניו מריה ג'וזפה ג'ובאני פאצ'לי, בן למשפחה איטלקית רמת מעלה המחוברת לכנסייה הקתולית זה דורות, נבחר לאחר קונקלאווה בת יממה אחת בלבד, שחלה במקרה ביום הולדתו ה-63. הוא בחר בשם פיוס ה-12.

      עוד קודם לבחירתו נחשב למומחה הדיפלומטיה של הוותיקן - הוא חתם שורת הסכמים עם מדינות העולם, בהן כמובן הקונקורדט עם הרייך השלישי. הוא היה לאפיפיור אחרי ליל הבדולח, אחרי ועידת מינכן, חודשים ספורים לפני הפלישה הנאצית לפולין שתתחיל את המלחמה הנוראה בתולדות האנושות. מעשיו, מחדליו, ובעיקר שתיקתו בזמן מעשי הזוועות הנאצים יישארו מוקד של פולמוס לוהט מאז ועד היום.

      עוד בוואלה! NEWS:
      לא רק ישראל הולכת לקלפי: כץ סיפק לימין בפולין דלק לבחירות
      אחרי עשרות שנים של הכחשה, פינלנד מודה בתפקיד אזרחיה בשואה
      "אחת הקהילות הגאות הגדולות בעולם": הספר שמטלטל את הוותיקן

      האפיפיור פיוס ה-12 בזמן מלחמת העולם השנייה (AP)
      קול מוסרי באפלה או אחראי לכשל מוסרי? האפיפיור פיוס ה-12 (צילום: אי-פי)

      כעת, לרגל יום השנה הזה מודיע האפיפיור הנוכחי, פרנציסקוס, שהוא עומד לפתוח את ארכיוני הוותיקן מזמן כהונתו של פיוס ה-12, תוך שהוא נוקב בתאריך: הארכיונים ייפתחו בעוד שנה, מרץ 2020. יש חשיבות לנקיבת מועד מדויק: האפיפיור בנדיקטוס ה-16 הודיע גם הוא על פתיחת ארכיוני הוותיקן מזמן מלחמת העולם השנייה, "בעוד שנתיים", כלשונו. השנתיים באו וחלפו, ועוד שנתיים, ועוד, אך הארכיונים נשארו נעולים.

      "כבר שנים שיד ושם קורא לוותיקן לפתוח את הארכיון של פיוס ה- 12 ולפני כעשור דובר על כך שהם מתחילים בעבודות הסידור והקטלוג של החומרים, לקראת פתיחתם", מסבירה ד"ר יעל נידם-אורבייטו, מנהלת המכון לחקר השואה ביד ושם. "ההודעה היום היא צעד חשוב ויד ושם מקווה שאכן בעוד שנה יפתח הארכיון ותינתן גישה חופשית לכלל החומרים".

      "קשה לדעת האם כל החומר ייחשף", היא מוסיפה. "אך אנו מקווים שאכן תינתן גישה חופשית לכלל החומרים מתקופת השואה. הרי רק גישה חופשית תאפשר מחקר מעמיק, יסודי ונטול פניות בנושאים אלה, המעוררים עד היום מחלוקת בין החוקרים".

      מדוע עכשיו?

      מנקודת מבט ציניקנית, ומתוך הבנה שהנושא הטעון הזה מחייב גישה זהירה וספקנית, ניתן לטעון שלתזמון ההכרזה יש שתי סיבות: סיבה טובה וסיבה אמיתית. "לפרנציסקוס יש יחס חם לעם היהודי, ועמידה איתנה לחלוטין נגד האנטישמיות", אומרת פרופ' דינה פורת, ראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב וההיסטוריונית הראשית של יד ושם. "הוא פרסם מסמך בלתי רגיל על הצורך בדיאלוג בין הכנסייה הקתולית לעם היהודי, והוא רוצה באמת להגיע לחקר האמת".

      וייתכן שיש סיבות נוספות המקלות עליו - למשל, מוצאו הארגנטינאי. אולי קל יותר לאדם המגיע לכס הקדוש מחוץ לאירופה להתעמת עם השדים הישנים המבעתים את הכנסייה. "ייתכן", אומרת פרופ' פורת. "וישנו דבר נוסף - הזמן שעבר. אנחנו שלושה דורות אחרי האירועים. כל מי שהיה מעורב בהם כבר הלך לעולמו. אולי צריך היה שהזמן יבשיל לפני קבלת החלטה רגישה כזו".

      כל אלה נימוקים כבדי משקל לשאלה מדוע ההצהרה מגיעה בכלל, ומדוע מגיעה בעיתוי הנוכחי. אולם, כתמיד ישנה הסיבה האמיתית, או לפחות סיבה נוספת מדוע הכנסייה רוצה לפתוח את הארכיונים - אולי לא כדי לבוא חשבון עם פיוס ה-12, אלא להפך.

      האפיפיור, פרנציסקוס במהלך קבלת הפנים השבועית בוותיקן, 13 בפברואר 2019 (רויטרס)
      מוצא ארגנטינאי ויחס חם לעם היהודי. האפיפיור פרנציסקוס (צילום: רויטרס)

      בשנת 1999, ערב סיום המאה ה-20 הרצחנית, החל תהליך הפיכתו לקדוש. אבל שלא כמו אימא תרזה, למשל, פיוס ה-12 אינו עוד אפיפיור, והוותיקן נאלץ למנות ועדה ובה שישה היסטוריונים - יהודים וקתולים - לחקר מעשיו. שנה לאחר הקמת הועדה, לפני שהוציאה ולו דוח ביניים, הכריז האפיפיור אז יוחנן פאולוס השני על פיוס ה-12 כמבורך - צעד משמעותי בתהליך ההקדשה.

      הוועדה התפזרה מיד לאחר מכן, כשבין השאר טענו חבריה כי ניתנה להם גישה חלקית בלבד למסמכים. תהליך הקדשתו של פיוס ה-12 נעצר. ייתכן שפתיחת הארכיונים תשמש את מצדדיו, תוכיח מבחינת הכנסייה שהוא לכל הפחות עשה כל מה שהיה יכול.

      אם אנחנו חשדנים, אי אפשר שלא תתגנב השאלה עד כמה פתיחת הארכיונים תהיה מלאה. הכנסייה הקתולית לא נודעה במהלך הדורות כאחד הגופים הפתוחים והדמוקרטיים בעולם: דת שהחלה כדת מחתרתית, שפעלה בסתר במשך מאות שנים, שתהליך בחירת מנהיגיה חשאי מאין כמותו - לא ברור כמה המסמכים בארכיון באמת ישקפו את המציאות, את כלל המסמכים שישנם.

      חיילים גרמנים מאיימים בנשק על נשים וילדים בזמן דיכוי מרד גטו וארשה (מערכת וואלה! NEWS)
      מתי נודע לבירת הנצרות הקתולית על השמדת היהודים? מרד גטו ורשה

      "לפני כמה שנים הודיעה ארגנטינה על פתיחת הארכיונים מהתקופה מיד לאחר המלחמה, כשפושעי מלחמה נאצים מצאו בה מקלט", אומרת פרופ' פורת, ילידת בואנוס איירס בעצמה. "כשנפתחו הארכיונים, התיקים הרלוונטיים היו ריקים למעשה. אבל אי אפשר כבר בשלב זה לומר שהמסמכים הועלמו או זויפו - זה ייתכן, כמובן, אבל צריך לבדוק. אבל חשוב לזכור - האפיפיור הוא מנהיג הכנסייה הקתולית, הוא ראש מדינת הוותיקן, הוא מתכתב עם מנהיגי העולם, עם שליחיו בכל אירופה, בכל העולם. לימוד החומר הזה ייקח שנים".

      ד"ר נידם-אורבייטו מוסיפה: "קשה לדעת מראש מה נמצא בארכיונים הללו, שהרי מדובר בסוגים שונים של חומרים, תכתובת פנימית, התכתבות בין הוותיקן לבין מדינות שונות, התכתבות עם אנשי כנסייה בדרגים שונים, מסמכים, טיוטות של מסמכים ועוד. יש פה אלפי שאלות ונושאים למחקר וללא ספק יהיו מסמכים רבי חשיבות שיוכלו להאיר את עינינו סביב סוגיות מעוררות מחלוקת רבות".

      לדבריה, "השאלה של 'מתי ידע' היא לא שאלה שכל כך מטרידה אותנו. אנו יודעים שמידע על ההשמדה הגיע לוותיקן ממקורות שונים בשלבים דומים למידע שהגיע לבעלות הברית (אחרי שכבר הגיע מידע על הרציחות ההמוניות), לכן אין פה שאלה של מה ידע ומתי. אך יש רצון לחקור ולהבין האם הייתה החלטה על הדרך שבה יש להגיב למידע זה ומה היו המניעים לכך. האם יש בסיס לטענה של חלק מהחוקרים שפצ'לי, פיוס ה-12, בחר לפעול מאחורי הקלעים להצלת יהודים? עד היום לא ראינו הוכחה לכך. אלה ועוד רבות נוספות השאלות שמטרידות את החוקרים".

      ממלא המקום

      בשנת 1963, חמש שנים לאחר מותו של פיוס ה-12, כתב רולף הוכהוט הגרמני מחזה, "ממלא המקום" שמו. ממלא המקום הוא אחד מהשמות הרשמיים של האפיפיור. המחזה הוא כתב האשמה חריף נגד פיוס, וכולו מבוסס על מסמכים ותיאורים של אירועים שהיו. הוא העלה מחדש את השאלה הלא פתורה: מתי ידע האפיפיור על השואה? והשאלה הגדולה בהרבה - מדוע שתק?

      ערב חג המולד, 24 בדצמבר 1942. האפיפיור נושא את נאומו לרגל חג המולד. בריטניה זה עתה הביסה את קורפוס אפריקה של רומל בקרב אל עלמיין, והאמריקנים נחתו בתוניסיה. הצבא הנאצי הגיע לסטלינגרד, ונמצא עדיין במעמקי ברית המועצות המדממת, ובזירת האוקיינוס השקט הגלגל התהפך בקרב מידוויי באמצע השנה. בפולין פועלים תאי הגזים והמשרפות במחנות המוות הנאצים. השנה שבה הושמדה מרבית יהדות אירופה היא השנה בין מחצית 1942 למחצית 1943.

      באמצע השנה הזו נושא האפיפיור את נאומו. הייתה ציפייה ממנהיג העולם הקתולי, מאדם העומד בראש כנסייה, מנהיג בעל סמכות מוסרית, שיאמר דבר ברור. אלא שהנאום שלו הוא נאום כללי, כללי מדי. הוא אמר שהוא חש צער על ההרוגים - בלי קשר לדתם ומוצאם. זהו. המילה "יהודים" לא יצאה מפיו. גם לא "צוענים". או אפילו "פולנים" - והרי אלפי כמרים פולנים נרצחו בידי הנאצים. הוא לא איים בנידוי על הרוצחים, לא אמר שום מילה.

      טקס המיסה לחג המולד המסורתי בבזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן ב-24 בדצמבר 2018 (רויטרס)
      ארגון המתיימר להנהגה מוסרית. בזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן (צילום: רויטרס)

      יש עדויות האומרות שהוא חשש כי ידע עד כמה הקתולים אנטישמים, וחשש שמילה לטובת העם היהודי תביא לקרע בתוך העולם הנוצרי, שאם חושבים על כך, זה נורא. והוא לא היה היחיד: בריטניה הגדולה פיטרה בתחילת המלחמה את שר המלחמה לסלי הור בלישה, היהודי, לאחר שנפוץ שיר בקרב החיילים הטוען שהם הולכים למלחמה למען ישראל. בריטניה וארצות הברית נזהרו מאד שמא המלחמה תיתפס בקרב עמיהן כמלחמה למען היהודים, והקורבנות היהודים הוצנעו - הועלמו - בידי ברית המועצות, ארצות הברית ובריטניה.

      "המגנים אותו אומרים שמי שלא אמר אמירה מוסרית חד משמעית בעיצומה של השואה אינו יכול להיות קדוש של הכנסייה", אומרת פרופ' פורת. "אבל המגוננים עליו, ויש כאלה, אומרים שהנאום הזה היה רמז למנזרים, לכנסיות, לכמרים ונזירות להסתיר יהודים, לפעול למענם. יתרה מזאת, האפיפיור גם פעל לטובת יהודים, הציל בפועל יהודים: הוא הסתיר בארמון הקיץ של האפיפיורים, קסטל גנדולפו, מאות יהודים איטלקים. הם הוחבאו שם בתקופת המלחמה וניצלו. ומצד שני אותו אדם עצמו, בזמן גירוש יהודי רומא באוקטובר 1942, הם רוכזו בתחנת הרכבת הסמוכה לוותיקן. התחננו בפניו לרדת למטה, לעצור את הגירוש. הוא לא עשה דבר".

      נניח שהציל מאות יהודים, נשאלת פרופ' פורת. מדוע לא נקט צעדים נגד אלה שיכול היה בוודאות? כמו הכומר טיסו, מנהיג מדינת הבובות הסלובקית, או אנטה פאבליץ' הקרואטי, שהתקבל בוותיקן בזמן המלחמה. "גם כאן יש מורכבות", היא משיבה. "קרואטיה היא הסיפור אולי הנורא ביותר מבחינת הוותיקן - מחנה הריכוז יסאנובץ' היה אכזרי בצורה בלתי רגילה. ובין רבי הרוצחים שם ישנו כומר, הענוד צלב על צווארו וסינור שתמיד היה מלא דם, שלבש כפפה שממנה יכול היה לשלוף סכין מעוגלת כי אחרי הרבה ניסויים הגיע לסכין הטובה ביותר לשסף בטנים. ובמחנה הזה נרצחו מאות אלפי סרבים, נוצרים. וזה לא הופסק. אבל בסלובקיה הוותיקן הפעיל לחץ ומשלוחי היהודים לאושוויץ הופסקו".

      מעט מדי, מאוחר מדי

      לא ברור האם יש בארכיונים "אקדח מעשן", מידע חד-משמעי על מתי בדיוק ידע הכס הקדוש מעבר לכל ספק על גורל יהדות אירופה. "במהלך המלחמה פייטרו רונקלי (לימים האפיפיור יוחנן ה-23) היה שליח האפיפיור לטורקיה, מואמן גם ליוון ובולגריה, והוא מתיידד עם חיים ברלס, שליח היישוב", אומרת פורת, שחקרה את האירועים. "ברלס מעביר דרכו תחינות, בקשות לוותיקן - ורונקלי אומר לו את המילים הנוראות: 'אני מעביר את הדברים, אבל אני לא מקבל תשובות, ואני לא מצפה לקבל תשובות'".

      על השאלה מתי הוותיקן ידע בוודאות על תאי הגזים משיבה פורת: "לכל המאוחר יוני 1944, כאשר מצליחים שני יהודים, ורבה ווצלר, להימלט מאושוויץ, והם כותבים דוח על המתרחש, על השמדת יהדות הונגריה. הם מעבירים אותו לכל מי שמוכן לשמוע, ואין למעשה כאלה. והעתק של הדוח מגיע לברלס, הרץ לרונקלי ומתרגם עבורו את הדברים. רונקלי בכה כששמע את העדויות והעביר את המידע לאפיפיור. והוא התערב - האפיפיור פיוס ה-12, עם מלך שבדיה, עם הצלב האדום ונשיא ארצות הברית רוזוולט הצליחו לעצור את המשלוחים לאושוויץ".

      מעט מדי, מאוחר מדי. ייתכן גם שהתערבות הוותיקן בשלב זה, ולבטח עצירת המשלוחים בידי הורתי, נעשו כי בשלב זה, בקיץ 1944, הצבא האדום בשערי בודפשט וגורל המלחמה ברור מעל לכל ספק.

      אדולף היטלר (AP)
      ייתכן שבוותיקן העדיפו את הנאציזם על פני הקומוניזם. היטלר (צילום: אי-פי)

      אולם, אחרי המלחמה השתיקה נמשכת. פיוס ה-12 מת ב-1958, 12 שנים אחרי משפטי נירנברג. מיד אחרי המלחמה מוברחים פושעי מלחמה נאצים - וגם קרואטים, סלובקים ומי לא לארגנטינה, פרגוואי, ברזיל, אוסטרליה, קנדה. הוותיקן סייע בכך, או לפחות אישים בוותיקן. לא ברור כמה ידע האפיפיור, מדוע לא גינה את הנאציזם לאחר נפילתו ואיפה היה קולו המוסרי, גם אם בדיעבד.

      עם מותו שלחה שרת החוץ של מדינת ישראל גולדה מאיר מכתב תנחומים לוותיקן, כמקובל. אלא שהמכתב הביע אבל על מותו של אדם שהיה קול מוסרי באפלה. יתומים יהודים שניצלו כי הוחבאו במנזרים כתבו מכתבי אבל על מותו של האדם שהציל אותם, או כך חשבו. "אתה צריך להבין שלא ידעו אז", אומרת פורת. "רק בראשית שנות ה-60, עם משפט אייכמן, עם כתיבת ממלא המקום והצגתו, המידע מתחיל לצוף, מתחיל הוויכוח הדרמטי על תפקידו ההיסטורי של פיוס ה-12".

      לשפוך אור

      גם כשייפתחו הארכיונים לא יהיה זה סוף פסוק. לא נדע מדוע פעל האפיפיור כפי שפעל, מדוע שתק, מדוע ניסה להציל מאחורי הקלעים - והוא ניסה - אבל לא השמיע את קולו בפומבי כשיכול היה. מן הסתם, חשש מהתוצאות עם ייצא בפומבי נגד הנאצים, החל בכיבוש מדינת הוותיקן ועד לרדיפת קתולים בגרמניה. ייתכן שכמו רבים אחרים, העדיף את היטלר על פני סטלין, וייתכן שכמו קתולים רבים כל כך, ודאי בדורו, היה נגוע גם באנטישמיות.

      "בנוגע לשאלת המניע, על זה בדיוק אנו מקווים לענות באמצעות התיעוד החדש, וזה אחד מהנושאים השנויים יותר במחלוקת", אומרת ד"ר נידם-אורבייטו. "בשנים האחרונות נחשפנו לחומרים שונים שהצביעו על כך שפצ'לי התנגד לאידיאולוגיה הנאצית וראה בה סתירה מוחלטת לדת הקתולית, וכפירה של ממש. לכן, כדי להבין את פועלו של פצ'לי ואת המניעים שלו, עלינו לחפש רבדים יותר מורכבים".

      1973- יומני המלחמה (יח"צ)
      "לא ידעו אז". גולדה מאיר, שהביעה אבל על מותו של פיוס

      היא מוסיפה כי "במפגש חוקרים שקיימנו לפני עשור ביד ושם הועלו הסברים שונים, כולל רצון להגן על הקתולים, למנוע החמרה, העדפת הנאציזם על פני הקומוניזם, רצון להציל יהודים באופן מחתרתי ועוד. שני חוקרים אף הציעו שפצ'לי חשש מקרע בתוך העולם הקתולי, ולכן בחר להימנע מגינוי ברור ומוחלט. הסבר זה, כמו הסברים אחרים שהועלו, נשענו עד עכשיו על תיעוד מוגבל וחלקי מאוד, ולכן אנו מקווים שהתיעוד שייפתח ישפוך אור בין היתר על הסוגיה הזאת".

      שאלה נוספת עוסקת בפעילות של אנשי כנסייה במקומות שונים בעולם. "האם הם פעלו להצלת יהודים ביוזמתם, בעידוד או בהנחיה של ההיררכיה הכנסייתית המקומית, בידיעת הוותיקן ובאישורו, או שמא פעילות ההצלה נעשתה בניגוד או ללא קשר להנחיות מדרגים גבוהים? ומנגד, האם העדר הסיוע מצד רבים מאוד, מוסדות דת ואנשי כנסייה, קשור להעדר הנחיות ברורות מהמרכז? בשנים האחרונות נעשים מחקרים מקומיים שהמתמודדים עם השאלות הללו. התיעוד החדש יסייע ללא ספק להרחיב את ידיעותינו ואת הבנתנו את הנושא הרגיש והשנוי במחלוקת הזה".

      סוף פסוק?

      הארכיון לא ייתן פסק דין סופי. התקופה האפלה ההיא תמשיך לרתק אותנו, לזעזע אותנו, להיות מקור לוויכוחים היסטוריים, אישיים ובינלאומיים. בשנת 2009 התקיים סמינר ביד ושם ובו היו חוקרים יהודים ונוצרים, תומכי פיוס ומתנגדיו. באחד הדיונים הסוערים אמר חוקר המצדד בפיוס ה-12: אתם, היהודים, טוענים שהאפיפיור היה מודע לגמרי לפעולת "רכבת העכברושים" (ארגון הבריחה והסיוע לפושעים הנאצים אחרי המלחמה), אבל התעלם מהשואה - וזה לא הגיוני - אם הוא יודע הוא יודע על הכול. תשובת החוקרים היהודים הייתה - בדיוק. הוא ידע, והוא שתק.

      במחזה ממלא המקום, הבהיר לימים הוכהוט, הוא לא דיבר על האפיפיור לבדו, אלא על כל אלה שידעו ושתקו. כל המנהיגים, אנשי המוסר שלא אמרו מילה, שלא פעלו. אחרי המלחמה כמרים קתוליים הבריחו נאצים לארגנטינה. מצד שני, סוכנות הביון האמריקנית עשתה בדיוק אותו הדבר. צרפת, גרמניה המערבית, ארצות הברית, ורבות אחרות העלימו עין כשנאצים לשעבר הפכו לפתע לאזרחים תורמים, רתמו את כישרונותיהם הלא מוטלים בספק למחקרים רפואיים, למחקר בטילים, לביון ומה לא.

      אנשים מתאספים מסביב לאפיפיור פיוס ה-12 בביקורו ברומא ב-15 באוקטובר 1943 (AP)
      אנשים מתאספים סביב האפיפיור פיוס ה-12 בביקורו ברומא, ב-15 באוקטובר 1943 (צילום: אי-פי)

      ואולי המילה האחרונה - לא רק שלי ולא רק של העם היהודי, אלא גם של חוקרים ובהם אנשי כנסייה, כמו ג'ון מורלי, היא שבסופו של דבר אחד האנשים הידועים בעולם, אדם העומד בראשו של ארגון רב-עוצמה, ארגון המתיימר להנהגה מוסרית, ערכית, אוניברסלית, ברגע האמת כשל. לא מדובר בכשל פוליטי או אידיאולוגי בלבד. בסופו של דבר, ולכל הפחות, נפל פגם מוסרי קשה במנהיג העולם הנוצרי, אווג'ניו פאצ'לי, פיוס ה-12.