סופר הומו מצרפת מושך תשומת לב עולמית רבה לאחר ששפך אור על מה שהוא הגדיר כאחת הקהילות הגאות הגדולות בעולם - הוותיקן. בספר חדש מגלה פרדריק מרטל כי חלק גודל מאנשי הדת במרכז הנצרות הקתולית העולמי הם הומואים ומסביר מדוע המשבר הנוכחי בכנסייה הקתולית קשור למאבק הפנימי שלה.
בספרו, "הארון של הוותיקן", מתאר מרטל את החיים ההומוסקסואליים במדינה הקטנה בעולם ומצביע על הצביעות של הבישופים והקרדינלים הקתוליים שמגנים בפומבי את הקהילה הגאה, אך למעשה מנהלים חיים כפולים. ספרו התפרסם בשמונה שפות ב-20 מדינות, כשברבות מהן הוא נושא את הכותרת "סדום".
עוד בוואלה! NEWS:
האפיפיור על קשר השתיקה בכנסייה: כמרים הפכו נזירות לשפחות מין
השרידים המסתוריים לא פתרו את תעלומת הילדות הנעלמות
האפיפיור פרנציסקוס: עונש המוות מנוגד לאמונת הכנסייה הקתולית
מרטל טוען כי הוא בילה ארבע שנים במחקר ב-30 מדינות, כולל בתוך קריית הוותיקן עצמה. לדבריו, הוא קיים כמעט 1,500 ראיונות פנים מול פנים עם 41 קרדינלים, 52 בישופים ומיסיונרים ו-45 שגרירים זרים של הוותיקן. זאת, בנוסף להסתייעותו במחקרים, מתרגמים ועיתונאים מקומיים וצוות של 15 עורכי דין.
בעוד שמרטל לא סיפר לאנשים שאותם ראיין מה נושא הספר שאותו הוא כותב, הוא טען שזה היה צריך להיות ברור להם מאחר שהוא עצמו הומו שכתב בעבר על נושאים הקשורים ללהט"ב. לדבריו, היה לו יותר קל - כאדם זר שמגיע מבחוץ - להשיג את אמונם של אנשי הוותיקן, מאשר אם היה עיתונאי איטלקי או מומחה לנצרות הקתולית.
הסופר מעורר המחלוקת מבקש לחזק את מאמציו של האפיפיור פרנציסקוס לערוך רפורמה בוותיקן באמצעות פיזור הערפל סביב השערוריות ההומוסקסואליות שנקשרו בכנסייה הקתולית בשנים האחרונות. בעבר נשאל האפיפיור על כמרים גאים והשיב: "מי אני שאשפוט?".
"פרנציסקוס יודע שהוא צריך לשנות את העמדה של הכנסייה, ושהדרך היחידה לעשות את זה היא בקרב עיקש נגד כל מי שמשתמשים במוסר מיני ובהומופוביה כדי להסתיר את הצביעות שלהם ואת חייהם הכפולים", כותב מרטל.
מאחורי הכמרים המתעללים
תאריך פרסומו הצפוי של הספר - ב-21 בפברואר - מתחבר לתחילת הפסגה שמקיים פרנציסקוס עם מנהיגי הכנסייה נגד פרשיות ההתעללות בקטינים שנחשפו בשנים האחרונות. לא פעם השתמשו קולות שמרנים בפרשיות אלה כדי להאשים את הקהילה הגאה בביצוע העבירות.
בעוד שהוא מדגיש את ההבדל בין הומוסקסואליות לבין פדופיליה, מרטל מחזק את ההשערות שעלו בעבר על כך שהחיים המוסתרים של הכמרים יצרו תרבות סודית שהיוותה כר פורה להתעללות בקטינים. על פי סברה זו, כמרים רבים נמנעים מגינוי פומבי למקרי הפדופיליה מחשש שיחשפו את השלדים שהם מסתירים בארון כהומואים. בכך טען מרטל כי "זהו המפתח לפתרון הבעיה".
לאורך 555 עמודים, מרטל סוקר את כל השערוריות הידועות של הוותיקן, מתחקה אחר הסיבות להתפטרותו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ומקדיש פרק שלם למייסד המקסיקני של הלגיון של ישו, הכומר הפדופיל מרסיאל מסיאל. בכל אחד ממקרים אלה הוא שופך אור על מעורבות של הומואים או של הומופוביה ששיחקו תפקיד מאחורי הקלעים.
מרטל אף הגיע למסקנה כי ככל שהכומר, הבישופ או הקרדינל הומואים - כך הרטוריקה שלהם יותר הומופובית. "מעולם לא הייתה הצגתו של מוסד כה מטעה", הוא כותב. "מטעות באותן המידה הן ההצהרות על התנזרות ונדרי הצניעות שמסתירות מציאות אחרת לגמרי".
הכומר ג'יימס מרטין, שכתב את הספר "לבנות גשר" על יחס הכנסייה הקתולית לקהילת הלהט"ב, טען כי מרטל צודק בטענה שרבים מאנשי הוותיקן הם הומואים, אך אמר כי "המחקר הנרחב שלו קבור תחת כל כך רכילות, שקשה להבדיל בין עובדות ובדיון. יש כמרים, בישופים וקרדינלים הומואים רבים, אך כמו עמיתיהם הסטרייטים, הם נשארים נאמנים לחיי הצניעות וההתנזרות".