אם בנימין נתניהו ייבחר שוב לראשות הממשלה, ואף יצליח להמשיך ולכהן לאחר הגשת כתב האישום, צפויה לו בעיה לא קטנה: לפחות שלושה מבחירי הליכוד - יריב לוין, זאב אלקין וגלעד ארדן - צפויים להיקרא להעיד נגדו מטעם התביעה בתיקים השונים. לא מדובר בבעיה פוליטית, אלא דווקא משפטית - שכן לנאשם אסור ליצור קשר עם עדי תביעה.
בכתב החשדות החמור ששלח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנתניהו ביום חמישי - ובו הוא קובע כי נשקלת העמדתו לדין בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים - מופיעים בכירי הליכוד במקומות מרכזיים. כך, האישום בכפוף לשימוע בתיק 2000 במרמה והפרת אמונים, נסמך בצורה משמעותית על פגישה שקיים נתניהו עם אלקין ולוין לאחר שמוזס הציע לו את הצעת השוחד.
על פי היועמ"ש, נתניהו לא התכוון להיענות להצעת של נוני מוזס - הטיית הסיקור לטובת ראש הממשלה בקבוצת "ידיעות אחרונות" תמורת הטלת מגבלות על "ישראל היום" - ולכן אינו נאשם בשוחד. עם זאת, מנדלבליט כותב כי נתניהו נקט פעולות מסוימות כדי ליצור בפני מוזס מצג כאילו הוא שוקל את ההצעה ומנסה לקדם חקיקה נגד העיתון המתחרה, זאת כדי לשפר את סיקורו לפחות בזמן שהמגעים נמשכו, בתקופת בחירות 2014.
לקריאה נוספת:
המחלוקות בדרך לשימוע של נתניהו: הצצה לדיונים בצמרת משרד המשפטים
כתב אישום לא צפוי לפני סוף השנה: הדרך הארוכה שנותרה לתיקי נתניהו
רמז על שוחד בפגישות, מודעות לקשר פלילי: הקרב של מוזס ואלוביץ'
אחת מאותן פעולות היא פגישה שקיים ב-12 בדצמבר 2014 עם שני בכירי הקואליציה, אלקין ולוין. באותה פגישה בירר איתם אם ניתן יהיה לקדם את החוק להגבלת "ישראל היום" בתקופת הבחירות, וזאת מבלי שגילה להם על השיח שניהל מול מוזס, ועל הצעת השוחד ממנו. נתניהו גם יזם פגישה בין לוין לבין ראש לשכתו דאז ועד המדינה כיום, ארי הרו, שבה דנו במתווים שונים לחקיקה שתגביל את תפוצת העיתון.
"במעשיך המתוארים לעיל אך עירבת את נבחרי הציבור הבכירים אלקין ולוין ממפלגתך, כדי לטעת במוזס את התחושה כי אתה בוחן את היתכנות הצעת השוחד שלו", כתב היועמ"ש לנתניהו בכתב החשדות. "זאת, מבלי שגילית להם שאתה פונה אליהם אגב הצעת שוחד שמוזס העלה בפניך". אלקין ולוין העידו במשטרה במסגרת חקירת הפרשה, ואם תיק 2000 לא ייסגר לאחר השימוע, הם צפויים להיקרא כעדי תביעה.
השר לוין התייחס היום בבוקר בגלי צה"ל לאפשרות זו, ואמר: "בוודאי שאעיד אם אדרש לכך, ואומר את האמת כפי שאני זוכר ומכיר אותה. אבל צריך לומר דבר אחד חשוב - ראש הממשלה קיבל החלטה להקדים את הבחירות באותה עת, ובהתאם להחלטה הזאת הוא גם החליט לא לקדם בשום דרך את החוק". בהמשך נשאל שוב לגבי עדותו המסתמנת מטעם התביעה, והשיב: "אם אדרש לעלות על דוכן העדים, אעיד את מה שהיה כפי שהיה. אין פה עניין של בעד או נגד".
אלקין התראיין גם הוא בגלי צה"ל. הוא לא נשאל מפורשות על אפשרות שיעיד, וגם סירב להתייחס לפרטי בכתב החשדות, אך ציין: "יש לי הרבה מה להגיד על מה שאמר מנדלבליט, ויש לי מחלוקת על חלק מהתיאור העובדתי שיש שם". באופן כללי אמר על תיק 2000: "מי שנמצא הרבה שנים בזירה הציבורית, אני חושב שזו טעות חמורה ביותר להפוך את זה לסיפור פלילי. כל התיק הזה נראה לי הזוי לחלוטין".
באשר לארדן, הוא צפוי להיקרא להעיד בתיק 4000. בכתב החשדות מתואר כי בין מרץ 2013 לנובמבר 2014, כאשר ארדן היה שר התקשורת, פנה אליו נתניהו ושאל אותו "אם הוא קשוב לטענות קבוצת בזק בכל הנוגע לקידום רפורמת השוק הסיטונאי". ארדן קידם באותו זמן במרץ את הרפורמה, מול התנגדות עזה של בזק, שהייתה צפויה להיפגע ממנה.
בנובמבר 2014, לפי החשד, החליט נתניהו להעביר את ארדן מתפקידו, אף שהשר ביקש להישאר בו לפחות עד שיוכל להשלים את הוצאת הרפורמה לדרכה. ראש הממשלה עשה זאת לאחר שניר חפץ העביר לו תלונות מאלוביץ' לגבי תפקודו של ארדן, ואת התנגדותו כי ימשיך לכהן כשר התקשורת.
ארדן הגיב לדברים בסוף השבוע, כשצייץ בטוויטר כי "ראש הממשלה לא ביקש ממני להיות 'קשוב' לטענות בזק ולא רמז או ניסה להשפיע על עמדתי בנוגע לרפורמת השוק הסיטונאי. כך העדתי במפורש ברשות לניירות ערך כאשר זומנתי. השאלה היחידה שנשאלתי על ידי ראש הממשלה הייתה אם אפשרו לבזק להשמיע את עמדתה בפני משרד התקשורת במהלך גיבוש הרפורמה, וזאת כיוון שבזק טענה בפני מספר רב של גורמים שכלל לא אפשרו לה זאת".
