ג'ף בזוס, מייסד "אמזון" ובעלי ה-"וושינגטון פוסט" והאיש העשיר בעולם, טוען כי הצהובון "נשיונל אינקוויירר" ניסה לסחוט אותו ואיים לפרסם תמונות עירום שלו. בפוסט ארוך שפרסם באתר "מדיום", דחה בזוס את ההצעה לקבור את הסיפור, ופרסם את האימייל שנשלח אליו מחברת AMI, המוציאה לאור של הצהובון.
כותרת הפוסט של בזוס, "לא תודה, מר פקר", כוונה ישירות אל המוציא לאור של העיתון, דיוויד פקר. "אתמול קיבלתי הצעה שלא אוכל לסרב לה", כתב בזוס. "כך לפחות חשבו האנשים ב'נשיונל אינקוויירר', ואני שמח שהם עשו זאת כיוון שהם העלו זאת על הכתב". לדברי בזוס, "במקום להיכנע לסחיטה, החלטתי לפרסם בדיוק מה נשלח אלי, למרות המחיר האישי והמבוכה בה הם מאיימים".
לקריאה נוספת
מו"ל עיתון המקורב לטראמפ קיבל חסינות: "מחזיק במידע שעלול לפגוע בו"
"לנשיא יש ילד מרומן": שוער לשעבר במגדלי טראמפ שוחרר מהסכם שתיקה
"שלם במזומן": ההקלטה שחושפת - טראמפ דן על הסתרת רומן עם כוכבת פלייבוי
טראמפ על הקלטת: "נחתכה בגסות, איזה עו"ד מקליט לקוח שלו?"
בפוסט שכתב, חיבר בזוס בין האיום שנשלח אליו ובין הקרבה של 'הנשיונל אינקווירר' לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ולממשלת סעודיה. לדבריו, "AMI, החברה המוציאה לאור את העיתון, הסכימה לאחרונה להסדר עם משרד המשפטים בנוגע למדיניות שלהם 'לתפוס ולהרוג' סיפורים מביכים בשם הנשיא טראמפ וקמפיין הבחירות שלו. מר פקר והחברה בבעלותו גם נחקרו בנוגע לפעולות בהם נקטו בשם ממשלת סעודיה".
מייסד אמזון מתכוון בכך לפרסום מחודש אוגוסט 2018, ובו דווח כי הצהובון, הנחשב אוהד מאוד כלפי הנשיא טראמפ, החזיק כספת מיוחדת שבה נשמרו סיפורים שהיו יכולים להזיק לנשיא. מו"ל העיתון, דיוויד פקר, חבר של טראמפ זה שנים רבות, רכש את הזכויות למספר סיפורים שהיו יכולים לכאורה להסב מבוכה לטראמפ במטרה לגנוז אותם. לאחר שהזכויות נקנו, למשל מדוגמנית פלייבוי קרן מקדוגל, הסיפורים ננעלו בכספת ולא פורסמו. לפי דיווח בסוכנות הידיעות AP, בכספת נשמרו סיפורים מביכים על סלבריטאים נוספים שהסיפורים אודותיהם נגנזו, בתמורה לטובות מצידם.
בתצהיר שהגיש עורך דינו לשעבר של הנשיא, מייקל כהן לבית המשפט, הוא טען כי פקר "הציע לעזור לטפל בסיפורים שליליים על היחסים של טראמפ עם נשים על ידי כך שהוא סייע בין היתר לקמפיין לזהות סיפורים כאלה אשר ניתן לקנות את הזכויות עליהם וכך למנוע את הפרסום שלהם". בהמשך נודע כי פקר החליט לשתף פעולה עם צוות החוקרים במדינת ניו יורק, הבוחנים את ההיבטים המשפטיים של העברות הכספים הללו, בתמורה לכך שהובטחה לו חסינות. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", הוא סיפק פרטים על הסכמי השתיקה של קרן מקדוגל וסטורמי דניאלס.
בזוס ציטט בפוסט שהעלה ידיעה מהניו יורק טיימס ובה נכתב כי "אחרי שטראמפ התמנה לתפקיד, הוא גמל לנאמנות של פקר באמצעות ארוחת ערב בבית הלבן, אליה הזמין איל התקשורת אורח המקורב לממשלת סעודיה. באותו הזמן, פקר חיפש שם הזדמנויות עסקיות".
"אם אדם במעמדי לא עומד מול סחיטה - מי כן יכול?"
בהמשך חשף בעלי ה-"וושינגטון פוסט" כי לפני מספר שבועות, אחרי שהצהובון פרסם התכתבויות מביכות שלו, הוא שכר חוקרים פרטיים כדי שיבררו איך המידע הגיע ל-"נשיונל אינקוויירר". לדבריו, "לפני כמה ימים, אדם מחברת AMI ייעץ לנו כי פקר לחוץ מאוד בנוגע לחקירה שלנו. מסיבות שעוד יתבררו, הזווית הסעודית לחצה לו על עצב רגיש במיוחד".
הוא הוסיף כי בחלוף כמה ימים, נציגי העיתון ניגשו אליו ובפיהם הצעה. "הם אמרו שיש להם עוד הודעות טקסט ותמונות, והם יפרסמו אותן אם לא נפסיק את החקירה שלנו". בזוס טען כי עורכי הדין שלו השיבו לנציגי העיתון שהדבר יהווה הפרה של זכויות היוצרים שיש לבזוס על התמונות וכי אין להן ערך חדשותי. נציגי העיתון, טען בזוס, השיבו שיש לתמונות ערך חדשותי כיוון שהן יכולות ללמד את מחזיקי המניות של אמזון על שיקול הדעת של הבעלים.
בזוס חשף את הודעת האימייל שנשלחה אליו מטעם העיתון, ובה מפורט בכתב מה מופיע בכל תמונה שברשותם. רוב התמונות הן תמונות עירום בהן בזוס צילם את עצמו. הוא הבהיר כי דחה את ההצעה, והוסיף: "כל מבוכה שהם יכולים לגרום לי היא גורם משני בהינתן שיש פה נושא הרבה יותר חשוב. אם במעמדי אני לא יכול לעמוד אל מול סחיטה שכזו, כמה אנשים כן יכולים?".
הוא גם טען כי התנאי לגניזת התמונות המביכות היה פרסום הודעה לעיתונות שבה בזוס יצהיר כי אין לו כל מידע על כך שהסיקור ב-"נשיונל אינקוויירר" הושפע מלחצים פוליטיים, וכי לפי ההודעה שנשלחה אליו התמונות יישמרו בעיתון למקרה שאי פעם הוא יחזור בו מן הדברים. "כמובן שאני לא רוצה שהתמונות הפרטיות שלי יפורסמו, אבל אני גם לא רוצה להשתתף בפרקטיקת הסחיטה והשחיתות המוכרת שלהם. אני מעדיף לעמוד מול זה, למשוך את השטיח, ונראה מה יבוא", כתב בעלי "אמזון".
בסיכום דבריו כתב בזוס כי "הבעלות שיש לי על ה-'וושינגטון פוסט' מוסיפה מורכבות לדברים. זה בלתי נמנע שאנשים חזקים שחוו את הסיקור ב-'וושינגטון פוסט' יסיקו באופן שגוי שאני האויב שלהם. הנשיא טראמפ הוא אחד מהם, כפי שברור מציוציו הרבים".
"בנוסף, גם הסיקור הבלתי מתפשר של רצח בעל הטור בעיתון, ג'מאל חאשוקג'י, ללא ספק אינו פופולרי בחוגים מסוימים", הוא כתב ברמז ברור לממשלת סעודיה. "למרות זאת, אני לא מתחרט כלל על ההשקעה בעיתון. ה'פוסט' הוא מוסד חיוני עם משימה קריטית. התמיכה שלי בעיתון הוא הדבר שאני אהיה הכי גאה בו כשאביט לאחור בגיל 90, בלי קשר לכמה מורכבויות זה יוצר עבורי".