לקראת השעה 21:20 אמש (רביעי) החלה רחבת כיכר רבין בתל אביב להתרוקן ממפגינים. אלמונים אספו את הבקבוקים האחרונים שנותרו במקום, ואחרים ניקו, כשלפתע קולות של ניפוץ זכוכיות נשמעו באוויר. קבוצת שוטרים עם ציוד עברה ברחוב אבן גבירול כשחשבה שהאירוע הסתיים, אלא שקבוצת מפגינים צעירים סירבו לעזוב את המקום, השליכו בקבוקים וניפצו חלונות ראווה. קומץ המתפרעים התעלם מקריאותיהם של מנהיגי המחאה והקייסים (המנהיגים הרוחניים, ד"י) לסיים את היום המוצלח בכבוד ולהוכיח שהם לא אלימים כפי שניסו לצייר אותם והחלו להתגרות בשוטרים.
לכיוונה של קבוצת השוטרים, שחשבה כי ההפגנה הגיעה לסיומה, הושלכו חמישה בקבוקי זכוכית. הם ניסו להמשיך בדרכם אל בניין העירייה, אולם לא הייתה כבר דרך חזרה. המתפרעים פתחו בקריאות "מדינת משטרה", שרפו פחים וקרטונים ותקפו שני נהגים שנקלעו לזירה. כמה מפגינים רצו לעברם והתחננו שיפסיקו, אך זה לא עזר. למעשה, קומץ המתפרעים פגע בלגיטימציה של מנהיגי המחאה כנגד אלימות משטרתית, שכן המשטרה הייתה מאופקת לאורך כל האירוע.
לקריאה נוספת בנושא
"ההורים שלך צריכים להתבייש": שוטר יוצא אתיופיה חולץ במהלך המחאה
יוזמי מחאת יוצאי אתיופיה: קוראים למפגינים לא לאלימות
הסתובב 52 דקות בלי לפגוע באיש: גרסת משפחת הצעיר שנורה בבת ים
בניגוד למחאת יוצאי אתיופיה ב-2015, אז ניתן היה לראות נוכחות משטרתית כבדה בכל פינה, הפעם החליט מפקד מחוז תל אביב, ניצב דוד ביתן, לשנות טקטיקה - המשטרה הגיעה להידברות עם מארגני המחאה ונמנעה מחיכוך של השוטרים עם המפגינים. ואכן, לאורך היום לא נראתה נוכחות משטרתית באזור עזריאלי ובנתיבי איילון. המשטרה אפשרה למפגינים לחסום את התנועה למשך שעות ארוכות. כתוצאה מכך נוצרו עומסים כבדים שהגיעו עד לראשון לציון מכיוון דרום ועד הרצליה מצפון.
עם הגעתם של המפגינים לכיכר רבין, הנוכחות המשטרתית היחידה הייתה חפ"ק מרחב ירקון בעיריית תל אביב, משם עקבו אחר ההפגנה בשיתוף עם מארגניה, מד"א ונציגי העירייה. בכיכר עצמה לא נצפה אף לא שוטר אחד. מפקד המחוז עמד בחפ"ק ואמר כי "האירוע הוא גאווה גדולה לדמוקרטיה, תעודת כבוד לקהילת יוצאי אתיופיה ולשיתוף פעולה של המארגנים עם המשטרה". עוד הוסיף במהלך ההפגנה כי "עברנו חצי דרך והמאמץ המרכזי עוד לפנינו. אני מקווה שהערב יעבור בשלום ובהצלחה".
אולם דבריו של ניצב ביתן נשארו בגדר תקווה. "איך הם הרסו לנו את המחאה? עבדנו עליה כל כך קשה. למה הם עושים את זה?", שאלה אחת המארגנות בייאוש בעת שצפתה במתפרעים מתגרים בשוטרים. היא ניסתה לשכנע מפגינים נוספים להתפזר, ומנגד ביקשה מהמשטרה לשחרר את הצעירים שנעצרו והוכנסו אל תוך הניידות, ללא הצלחה.
כאשר החלו העימותים להתפשט למרכז לונדון מינסטור ולתחנת הרכבת סבידור מרכז, החליטו במשטרה לפעול. מפקד תחנת לב תל אביב, תת-ניצב שלומי שגיא, קרא לקומץ המתפרעים להתפזר, ולמרות זאת העימותים נמשכו. במהלך ההתפרעויות נפצעו שישה שוטרים ו-11 מפגינים נעצרו.
בתום ההפגנה אמר שחר מולא, ממארגני המחאה, בשיחה עם וואלה! NEWS כי מבחינתם המחאה עברה בהצלחה. "היא הייתה מאוד מכובדת ומאופקת. אפילו המשטרה הכילה את זה". לדבריו, העימותים לא היו במסגרת המחאה והמתפרעים לא ייצגו אותם. "היה קומץ שבא לעשות לנו נזק. הם לא חלק מאיתנו", טען. "יחד עם זאת, אם נסתכל על הפילוח של החבר'ה האלה, מדובר בילדים שחווים אלימות משטרתית מדי יום, צריך לדעת להכיל גם את זה".
ואכן, יותר מ-20 אלף איש השתתפו בהפגנה המרשימה נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה. אף על פי הציפיות לראות משתתפים מכלל החברה כאות הזדהות, במיוחד בתקופת הבחירות, גם הפעם רוב המפגינים היו בני העדה ופעילים חברתיים מוכרים.
המקרה שהוציא את עשרות האלפים לרחובות הוא מותו של יהודה ביאדגה, שנורה למוות החודש בידי שוטר בבת ים. "לקחו לי את הילד. זה כאב ענק", אמר אביו על בימת ההפגנה וריגש את השומעים. "היום ראיתי כמה אנשים אוהבים אותו וזה מאוד מעודד אותי. אני רוצה לשמוע בקרוב שהשוטר שירה בבן שלי יישב בכלא. אני רוצה צדק".
לבמה עלה פעיל חברתי בשם קוני, שמחה על התבטאויותיו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, כי על המשטרה ללמוד את תרבות הקהילה האתיופית. "אני לא צריך שתלמדו את התרבות שלי. אנחנו לא קופים, אני נולדתי בארץ", הדגיש. "אנחנו דור חדש ואני כבר לא מבקש - באתי לקבל את מה שמגיע לי". אחריו עלו בזה אחר זה דוברים נוספים שסיפרו על חוויותיהם כאתיופים בישראל של 2019.
את הערב חתמו המנהיגים הרוחניים של הקהילה בתפילה המונית לזכר ביאדגה, יוסף סלמסה ויוצאי אתיופיה נוספים שחייהם נגדעו בשל אלימות משטרתית. אולם למרות כל המאמצים מצד המשטרה ומצד המארגנים לשתף פעולה, נדמה כי ארוכה הדרך עד ליום בו מפגש עם לובשי המדים יפסיק לעורר זעם בקרב יוצאי אתיופיה. תחושת האמון בין הצדדים כה שברירית, שנראה כי ללא עבודה משותפת - מחאות גדולות נגד גזענות ואפליה ימשיכו להיות דבר שבשגרה.
